איידס היא תסמונת הבאה לידי ביטוי בפגיעה חמורה במערכת החיסון של הלוקים בה. התסמונת נגרמת בעקבות הידבקות בנגיף ה- HIV, שלפי ההערכות העדכניות הביא למותם של למעלה מעשרים וחמישה מיליון בני אדם בשלושת העשורים האחרונים.
עד לאמצע שנות התשעים האיידס הייתה מחלה סופנית, אך כיום הודות לטיפול התרופתי המודרני, האיידס היא מחלה כרונית חשוכת מרפא. סך הכול בישראל חיים כששת אלפים בני אדם הנושאים בדמם את נגיף ה- HIV, אך לפי ההערכות של משרד הבריאות כמות הנשאים גבוהה יותר ועומדת על כ- 8000 נשאים.
כיצד נדבקים באיידס?
ההידבקות בנגיף שגורם למחלה מתרחשת באמצעות מגע בין נוזל גוף שנושא את הנגיף לבין רקמה רירית סופגת או במגע ישיר בין הנוזל המזוהם בנגיף לבין מחזור הדם. הנוזלים שיכולים לגרום להעברת הנגיף מנשא או חולה לאדם בריא הם נוזלי הגוף שבהם קיים ריכוז גבוה מספיק של הנגיף: נוזל הזרע, דם, חלב אם והפרשות נרתיקיות.
רקמה רירית סופגת שמגע בינה לבין נוזל גוף המכיל את הנגיף עלול להוביל להדבקה ניתן למצוא למשל בפי הטבעת, בקצה הפין, בנרתיק, בבית הבליעה, בחלל הפה, בתעלות האף ועוד. הנגיף יכול גם לעבור מאישה הרה לעובר המתפתח ברחמה דרך השלייה וכן לעבור לעובר במהלך הלידה עצמה כאשר כלי דם נקרעים בתעלת הלידה והדם של האם בא במגע עם האף, העיניים והפה של הוולד.
רשלנות רפואית באבחון המחלה
אבחון מוקדם של המחלה מאפשר לתת טיפול מציל חיים ולמנוע כמובן הדבקה של אחרים. במדינת ישראל ניתן לבצע בדיקות איידס בחינם ובאופן אנונימי שבכוחן לאבחן את נוכחות הנגיף בדם. את הבדיקה יכול לבצע כל מי שמאמין כי הוא נמצא בסיכון כשלעתים ההמלצה לעבור את הבדיקה ניתנת מטעם הרופאים המטפלים בחולה על רקע התפתחות תסמינים שיש בהם כדי להעלות את החשד לכך שהחולה סובל מאיידס.
במידה וחולה סובל מתסמינים שונים שיש בהם כדי להעיד על כך שחלה באיידס וחרף כך לא הופנה לבדיקת איידס, ייתכן מאוד כי ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. זאת כמובן כל עוד בסופו של דבר התברר כי אכן החולה סובל מאיידס.
אבחון מאוחר של המחלה עלול בהחלט להוביל למותו של המטופל ומעבר לכך – חוסר אבחון של המחלה מעמיד כל אחד מהאנשים הבא עם החולה במגע בסיכון ויהיו אלה שותפיו המיניים או בני משפחתו.
רשלנות רפואית בטיפול בנשא או בחולה איידס
כל מקרה שבו הטיפול בחולה איידס נמנע או עוכב, יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות שכן בכל הקשור לטיפול באיידס, הרי שכל עיכוב יכול הרה אסון. טיפול מוקדם יכול לעכב את התפרצות המחלה בנשא ולהשפיע באופן משמעותי על תוחלת החיים של המטופל כשהדבר נכון גם בנוגע למועד הטיפול בחולה איידס.
בהקשר זה יש לציין כי לפי "חוק זכויות החולה", חולה איידס או נשא איידס זכאי לקבל ללא כל הפליה טיפול רפואי נאות ואילו רופא הנמנע מלהגיש טיפול לנשא HIV או חולה איידס חוטא בהפליה האסורה על פי החוק.
בנוסף לכך, חל איסור מוחלט לאשפז חולה איידס או נשא HIV בחדר בידוד רק בשל מחלתו, אין סיבה לנתח חולה או נשא איידס אחרון מבין המנותחים שמנותחים באותו היום ובאופן כללי יש להקפיד על טיפול שוויוני בנשאי HIV וחולי איידס.
תביעה בגין חשש להידבקות
לסיום, ברצוננו לפרט אודות תביעה שהגישה אחות מוסמכת נגד רופא מנתח בשנת 2000. התביעה הוגשה על רקע חשד לכך שהתובעת נדבקה בנגיף ה- HIV במהלך ניתוח ברית מילה שבוצע בגבר ממוצא אתיופי כחלק מתהליך הגיור. בכתב התביעה נטען כי במהלך הניתוח הרופא דקר בטעות את האחות עם המחט ששימשה לתפירת המנותח.
לאחר שהניתוח הסתיים, התובעת גילתה כי המנותח הוא נשא של נגיף ה- HIV ולפיכך ישנו חשש לכך שנדבקה בנגיף בעצמה במהלך הניתוח. בעקבות כך, התובעת עברה טיפול מונע באופן מידי ורק שישה חודשים לאחר הניתוח התבשרה כי אינה נושאת את הנגיף באופן ודאי. בית המשפט פסק כי הרופא הנתבע ישלם לתובעת עשרים ושבעה אלף ₪ בגין כאב וסבל.
