בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, צהבת היא לא מחלה כשלעצמה, אלא תסמין או מצב רפואי שבו פיגמנט בצבע צהוב שוקע ברקמות וגורם להן להיות צהובות.
הצבע הצהוב נראה בבירור בלחמיות העיניים ובעור של הסובלים מצהבת. הפיגמנט הצהוב נקרא בילירובין והצהבת מהווה עדות לרמות גבוהות יתר על המידה של בילירובין בגוף.
הבילירובין ברובו נוצר כתוצאה מפירוק של המוגלובין וההמוגלובין עובר לפירוק לאחר הפירוק של כדוריות הדם האדומות. לאחר הפירוק של ההמוגלובין נוצר בילירובין בלתי ישיר שאינו מסיס במים. רק כאשר הבילירובין הלא ישיר מצומד לאלבומין בכבד, הוא הופך למסיס במים, או לבילירובין ישיר ומהכבד הוא מופרש לדרכי המרה. מדרכי המרה הוא עובר לתריסריון, מהתריסריון למעי הדק וכך הוא עושה את דרכו לצואה.
באילו מצבים מתפתחת צהבת?
להלן המצבים המרכזיים בהם יכולה להתפתח צהבת:
- מצב שבו הבילירובין מיוצר בכמות נורמאלית אך בעקבות בעיה כבדית התאים של הכבד לא מצליחים לעמוד בקצב ולהפוך את הבילירובין הלא ישיר לבילירובין ישיר.
- מצב שבו מיוצר בילירובין בעודף כתוצאה מפירוק מוגבר של כדוריות דם אדומות.
- חסימה של דרכי המרה יכולה גם כן לגרום לצהבת שכן היא מונעת מהבילירובין את המעבר למערכת העיכול.
- צהבת יילודים נגרמת בעקבות חוסר יכולת של הכבד לעמוד בעודפי הפירוק של ההמוגלובין. לאחר צאתו של התינוק לאוויר העולם, עליו להחליף את כול ההמוגלובין בדמו מהמוגלובין עוברי להמוגלובין של תינוק ובמקרים רבים הכבד לא מצליח לעמוד בעומס שמופעל עליו.
רשלנות רפואית באבחון צהבת
אחת העילות השכיחות ביותר להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית הקשורות לצהבת היא אבחון שגוי של צהבת. אבחון שגוי של צהבת יכול לבוא לידי ביטוי מצד אחד באבחון של מחלה אחרת בתור צהבת וכן בתור אבחון של צהבת בתור מחלה אחרת. כמו כן, במקרים מסוימים חרף התסמינים הברורים לקיום של צהבת, המצב זוכה להתעלמות.
כך לדוגמה ע.ש מאשדוד, אובחנה כסובלת מצהבת על רקע של דלקת כרונית בכבד. בעקבות זאת החלה לקבל טיפול סטרואידי ואף נאמר לה שהיא חייבת לעבור הפלה מלאכותית כיוון שהמשך ההיריון יכול לסכן את חייה. במשך שני עשורים נאלצה לעבור טיפולים קשים מאוד שמטרתם הייתה לטפל בבעיה הכבדית שכביכול סבלה ממנה ורק לאחר עשרים שנות סבל, אובחנה כחולת צליאק ונשללה האבחנה של מחלה כבדית.
טיפול שגוי בצהבת
כפי שציינו, צהבת של היילוד הוא מצב שכיח מאוד וברוב המקרים הוא לא אמור לעורר דאגה יתרה. עם זאת, במקרים נדירים צהבת של היילוד יכולה להעיד על מצב חירום רפואי. מקרה מסוג זה התרחש בבית חולים במרכז הארץ לפני ארבע שנים. המקרה אירע לאישה בת 32 שילדה בת בריאה שאובחנה כסובלת מצהבת היילוד.
הרופא שטיפל באם הטרייה שיחרר אותה ואת בתה לביתן למרות שרמות הבילירובין בילדה היו גבוהות פי 12 מהרמה הנורמלית. האם שוחררה לביתה עם הנחיות להגיע לביקורת של רופא ילדים תוך יומיים מיום השחרור מבית החולים. האם הגיעה עם ביתה לביקורת בקופת חולים והרופאה בקופת החולים שחררה אותן לביתן ואמרה לאם שהתינוקת בריאה לחלוטין למעט צהבת קלה.
לרוע המזל מצבה של התינוקת הידרדר במהירות, שכן רמות הבילירובין בדמה היו כה גבוהות עד שכמות מסוימת של בילירובין הצליחה לגרום לה לפגיעה מוחית בלתי הפיכה. כתוצאה מהפגיעה הנוירולוגית שהייתה יכולה להימנע, הנפגעת סובלת מפיגור שכלי, חירשות, פגיעה במוטוריקה העדינה, הפרעות הליכה, בעיות פסיכיאטריות רבות, בעיות ראיה שונות ועוד.
הדבקה בצהבת
עירוי דם הוא טיפול רפואי נפוץ ביותר ומדי יום ביומו ניתנים אלפי עירויי דם ללא תקלות מיוחדות או סיבוכים מיוחדים. עירוי דם נהוג לתת במקרים בהם החולה מאבד דם כמו למשל במהלך ניתוח או בעקבות פציעה חמורה.
במקרים נדירים מאוד העירוי עלול להיות מזוהם והזיהום יכול לעבור לאדם שקיבל את העירוי. במשך מספר שנים החשש המרכזי מפני הידבקות בנגיף בעקבות עירוי דם מזוהם היה קשור לנגיף האיידס, אך מאז שהחלו לערוך בדיקות יסודיות לאיתור הנגיף במנות הדם, חשש זה פג מהעולם המערבי.
עם זאת, עדיין מדי פעם בפעם מתגלה כי בעקבות קבלת עירוי דם מזוהם, הנתרם חלה במחלת כבד נגיפית שגרמה לו לצהבת.
