רשלנות רפואית באפילפסיה

אפילפסיה או כפיון (מחלת הנפילה) היא למעשה קבוצה שלמה של הפרעות נוירולוגיות כרוניות שבאות לידי ביטוי בפרכוסים בדרגות חומרה שונות.

על ידי טיפול תרופתי מתאים ניתן לשלוט ברוב המקרים של אפילפסיה, אך ישנם חולים שבהם הטיפול התרופתי לא מועיל כלל. באופן עקרוני לא מדובר על ליקוי בודד אלא בצבר של תסמינים שהמשותף לכולם הוא פעילות לקויה ואפיזודית של המוח.

נהוג לסווג את סוגי האפילפסיה בהתאם לגורם שהביא להתפרצות המחלה, לתסמינים מהם סובל החולה, למיקום של הפגיעה המוחית, לסוג הטריגר שמוביל להתקפים ועוד.

חשוב להבין שבניגוד לתפיסה הרווחת בקרב הציבור הרחב לפיה ההתקפים האפילפטיים באים לידי ביטוי בכל החולים בדיוק באותו האופן, הרי שמדובר על ספקטרום רחב של מצבים שיכולים להיכלל תחת הגדרת המטריה של "התקפים אפילפטיים". כך למשל במהלך ההתקף יכול החולה פשוט לבהות בחלל האוויר, לסבול מרעידות קלות בלבד, לנענע את ראשו, להתנדנד ועוד.

אילו סוגים של אפילפסיה ישנם?

כיום ידוע כי ישנם יותר מארבעים סוגים של אפילפסיה שכוללים בין היתר את הסוגים הבאים: אפילפסיה של ניתוקים בתקופת הילדות, אפילפסיה רולנדית שפירה, אפילפסיה של רגישות לאור, אפילפסיה של הבטן, אפילפסיה של האונה הרקתית ועוד.

כל סוג של אפילפסיה בא לידי ביטוי בשילוב ייחודי של סוג פרכוס מסוים בצירוף עם ממצא ייחודי בבדיקת א.א.ג, בטיפול המתאים לו ובפרוגנוזה האופיינית לו.

מכך ניתן להבין שאבחון לקוי של אפילפסיה וסיווג לא נכון של המחלה יכול להוביל להגשת טיפול לא מתאים. במקרים כאלו יכולים להיווצר מצבים חמורים ביותר שמזיקים לבריאות המטופלים.

למעשה, במקרים מסוימים, האדם מאובחן כחולה אפילפסיה בזמן שאינו חולה במחלה ובעקבות הטיפול התרופתי שהוא מקבל למחלה ממנה הוא לא סובל עלול להיגרם לו נזק רב.

רשלנות רפואית באבחון אפילפסיה

ישנן שיטות רבות לאבחון של אפילפסיה ולקביעת סוג האפילפסיה הספציפי ממנה סובל החולה. ראשית מדובר באיסוף מידע רב ככל האפשר על סוג התסמינים מהם סובל החולה במהלך ההתקף.

לא תמיד ניתן לדלות את המידע מהמטופל עצמו ולכן במקרים רבים ישנו צורך לדלות את המידע מהאנשים ששהו במחיצתו במהלך ההתקף. כמו כן ישנו צורך לבצע בדיקת EEG שתספק נתונים לגבי הפעילות המוחית של המטופל.

את בדיקת ה- EEG ניתן לבצע בשינה בבדיקה מיוחדת שמתבצעת לאחר שמונעים מהמטופל שינה במשך 24 שעות ואז מרדימים אותו ובודקים את הפעילות המוחית שלו, אך ניתן לבצע גם במעבדה בבדיקה שנקראת ניטור וידאו EEG שבה מזרזים את הופעת ההתקף ובזמן ההתקף מתעדים הן את התסמינים והן את הפעילות המוחית במקביל.

רשלנות רפואית במקרה של אבחון לא נכון של אפילפסיה יכולה לבוא לידי ביטוי במקרים בהם חרף הממצאים הרלוונטיים המחלה אובחנה בטעות כמחלה אחרת או שלא אובחנה כלל. כמו כן רשלנות רפואית יכולה להיות אי שליחה של המטופל לאבחון מעמיק חרף הממצאים וחרף ההסתמנות הקלינית.

רשלנות רפואית בטיפול באפילפסיה

הטיפול באפילפסיה הוא טיפול מורכב מאוד שמשתנה בהתאם לסוג האפילפסיה ממנה סובל החולה. ישנם סוגים של אפילפסיה שהטיפול בהם כולל הקפדה על תזונה מסוימת, ישנם סוגים שבשלב מסוים יצריכו מהמטופלים לעבור ניתוח מוח ועוד.

עם זאת, לרוב הטיפול יכלול משטר תרופתי מסוים עליו יצטרכו החולים להקפיד למשך כל ימי חייהם. את הטיפולים לחולים האפילפטיים מעניקים לרוב רופאים נוירוכירורגים או נוירולוגים שבמקרים רבים עליהם מוטלת האחריות גם לאבחן נכון את המחלה.

המטרה המרכזית של כל סוגי התרופות לאפילפסיה היא כמובן לצמצם את תדירות ההתקפים למינימום תוך מניעה של תופעות לוואי אך במקרים מסוימים הדברים נראים אחרת לגמרי.

כך למשל רשלנות רפואית בהגשת טיפול לאפילפסיה יכולה לבוא לידי ביטוי בהגשת תרופות מסוימות בעלות תופעות לוואי ללא מעקב צמוד ואבחון של הופעת תופעות לוואי. ישנן תרופות לאפילפסיה שיכולות לגרום למשל לפריחה עורית בלבד בעוד שאחרות יכולות להוביל לדלקת חמורה בכבד או אפילו להוביל לאנמיה.

בכל מקרה של הגשת תרופה לא מתאימה הנזק הוא למעשה כפול. מצד אחד החולה לא מקבל את הטיפול המתאים לו ולפיכך הוא ממשיך לסבול מהמחלה הראשונית ומצד שני התרופה שניתנה לו עלולה לגרום לו לתופעות לוואי שליליות ולהחמיר את מצבו הבריאותי.

מאחר ומדובר על מחלה מורכבת ועל מקרים מורכבים מאוד שבהם לא תמיד הנזק שנגרם הוא תוצאה של רשלנות רפואית, הרי שישנו צורך להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום כאשר מעוניינים להוכיח כי אכן הרשלנות הובילה לנזק.