רשלנות רפואית באף אוזן גרון

רופא אף אוזן גרון הוא רופא שמטפל במגוון רחב מאוד של פתולוגיות באזור הראש. בין היתר מדובר על מחלות ממאירות מסוגים שונים שפוגעות בלוע, בלשון, בבלוטות הרוק או בלוטת התריס, במומים מולדים שונים, במקרים של אלרגיות, במחלות כמו דלקות אוזניים ודלקות בסינוסים ועוד.

חלק מהפתולוגיות ומהמחלות שעלולות להתקיים במערכת האף, האוזן והגרון יכולות להיות קלות מאוד ואף לחלוף מאליהן ללא כל טיפול. עם זאת, חלק לא מבוטל מהמחלות האלו עלולות להיות קטלניות ולגבות חיי אדם בדגש על מקרים בהם הן לא מאובחנות במועד המתאים.

רשלנות רפואית באבחון גידול ממאיר בגרון

אחת מהמחלות המסוכנות ביותר שקיימות היא מחלת הסרטן. ישנם סוגים רבים של סרטן שבהם ברגע שהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם, ניתן לטפל בחולה בקלות יחסית ולמנוע את התפשטות הגידול. כך למשל במקרה של גידול באחד מהשקדים בגרון. לרוע המזל במקרים רבים התלונות האופייניות למחלה זו מפורשות באופן שגוי והאבחנה בעקבות כך מתעכבת.

כך היו פני הדברים במקרה של ברברה (שם בדוי). ברברה הגיע לרופא המשפחה שלה עם תלונות על בעיות בליעה שונות ועל תחושה של נוכחות גוף זר בגרון. בבדיקה הקלינית שביצע הרופא לא מצא שום עדות לפתולוגיה כלשהי ולכן הפנה אותה לביצוע בדיקה אצל רופא אף אוזן גרון. זה האחרון לא מצא אף הוא שום עדות לפתולוגיה ממאירה. תחת זאת קבע כי היא סובלת מריפלוקס (עלייה של תוכן קיבתי לוושט) ורשם לה תרופות להפחתת מידת החומרה של התסמינים.

רק לאחר שנה שלמה שבה לא הוקל לה החליטה לפנות לרופא אף אוזן גרון מומחה ששלח אותה לבדיקת דימות רפואית. לאחר פענוח הממצאים אבחן הרופא המומחה כי ברברה סובלת מגידול ממאיר בשקד שהחל לשלוח גרורות ללשון ולבלוטת התריס. בעקבות כך נאלצה לעבור טיפולים ממושכים ומורכבים שהובילו למותה. לו רק הייתה נשלחת לביצוע בדיקת הדימות בשלב מוקדם עם התלונות הראשונות, רוב הסיכויים שחייה היו ניצלים.

הגשת טיפול לא מתאים

מקרה נוסף שמזכיר מאוד את המקרה של ברברה אירע לראובן (שם בדוי), מדריך טיולים בן חמישים ושתיים מרעננה שסבל ביום בהיר אחד מצרידות בלתי מוסברת. לאחר בדיקה אצל רופא אף אוזן גרון אובחן כסובל מצרידות על רקע לא מוסבר ולפיכך הופנה לטיפול אצל קלינאית תקשורת.

לאחר שבעה חודשים בהם לא הצליח להתפרנס כתוצאה מהצרידות החריפה ממנה סבל ולאחר שלא חל שיפור במצבו, החליט לפנות לרופא מומחה שאבחן כי הוא סובל מיבלות על מיתרי הקול. לאחר ניתוח פשוט ומהיר קולו של ראובן חזר אליו.

בעקבות אובדן ההשתכרות למשך תקופה ארוכה זו ובשל עוגמת הנפש הרבה שסבל ממנה נפסקו לו פיצויים על סך של מאה ושמונים אלף שקלים חדשים.

רשלנות רפואית מסוג אי מתן הסכמה מדעת

לפני כל ניתוח שהוא על הרופא המנתח להסביר למטופל פרטים רבים ככל האפשר בנוגע לניתוח שהוא עתיד לעבור. כך למשל זוהי חובתו של המנתח להסביר למנותח על האלטרנטיבות האפשריות לניתוח, על התועלת הצפויה מהניתוח, על היתרונות מול החסרונות שלו, על הסכנות האפשריות ועוד. לאחר מכן על המנתח להחתים את המנותח על טופס הסכמה מדעת ובחתימתו על המסמך הוא בעצם נותן את הסכמתו לביצוע ההליך.

למעשה, כל חריגה מפרוטוקול זה עלולה להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כך למשל בניתוח רפואי שנערך במחיצת האף של רונן (שם בדוי), נגרם לאפו נזק אסתטי חמור. בכתב התביעה שהגיש נגד המנתח שביצע בו את הניתוח נכתב כי העובדה שניתוח לתיקון מחיצה עלול להותיר נזק אסתטי לאף לא הייתה ידועה לו. לדבריו לו היה מודע לסיכון זה היה מחליט שלא לעבור את הניתוח.

במקרה הנ"ל הרשלנות לא באה לידי ביטוי בניתוח עצמו, אלא באי העברת המידע הרלוונטי לחולה. מאחר ולא מדובר על הליך שמיועד להציל חיים אלא על ניתוח אלקטיבי שמיועד לשיפור איכות החיים בלבד, הרי שהמטופל בהחלט יכול היה להחליט שהוא לא מעוניין לעבור את ההליך כלל. במקרה הזה נפסקו לטובתו של רונן פיצויים על סך של מאה ועשרים אלף שקלים חדשים.

סוגים נוספים של רשלנות רפואית בהקשר של רופא אף אוזן גרון

• ביצוע של הליך רפואי תוך התעלמות מהמצב הרפואי הקיים או מתמרורי אזהרה שיש בהם כדי לשקול את ביצוע ההליך.
• פענוח שגוי של בדיקות הדמיה רפואיות.
• מתן טיפול תרופתי לא מתאים.
• הגשת טיפול לא מקצועי ולא בהתאם לפרוטוקול המקובל.
• מסירת פרטים חסויים בנוגע לפתולוגיות ולטיפולים שונים שעבר המטופל.