רשלנות רפואית – ניתוח מעקפים

רשלנות רפואית בניתוח מעקפיםניתוח מעקפים הוא ניתוח מיוחד שבו יוצרים באופן מלאכותי נתיב של אספקת דם לרקמה או לאיבר שאספקת הדם שלהם נחסמה או נפגעה.

בכל מצב שבו אספקת הדם לאיבר כלשהו נחסמת, הוא מקבל פחות חמצן וחומרי הזנה ותפקודו עלול להיפגע.

במקרים החמורים נוצר באיבר או ברקמה נמק שמוביל לצורך בכריתה של האיבר. במקרים מסוימים החסימה או הפגיעה נוצרת בעקבות היצרות של כלי דם זה או אחר ואז ניתן להרחיב את כלי הדם הצר. עם זאת, לא תמיד הרחבת כלי הדם אפשרית ואז ישנו צורך לבצע מעקף.

את המעקף ניתן לבצע על ידי הסטה של אספקת הדם לאיבר ממקום אחד למקום אחר או על ידי לקיחה של כלי דם ממקום אחר בגוף וחיבור שלו למקום החסימה. ניתוח מעקפים ניתן לבצע למשל בעורקי הרגליים, בעורקי הכליות ובעורקים הכלילים שבלב.

את כלי הדם שמשמש להחלפת כלי הדם הפגוע או החסום ניתן לקחת מהבטן, מהיד או מהרגל, אך בהחלט גם ניתן לעשות שימוש בכלי דם מלאכותי או בכלי דם שנלקח מתורם.

האם מדובר על ניתוח מסוכן?

ראשית, יש לציין שלא כל מנותח זוכה לאותה הפרוגנוזה בהקשר של ניתוח מעקפים. באופן ממוצע ניתוחי המעקפים מאריכים את תוחלת החיים של החולים בעשר עד חמש עשרה שנים, אך הדבר תלוי במגוון גורמים שכוללים בין היתר את גיל החולה ואת מצבו הבריאותי באופן כללי.

כך למשל חולה צעיר יחסית שלא סובל ממחלות רקע נוספות צפוי ליהנות מתוחלת חיים ארוכה יותר מאשר מנותח מבוגר שסובל במקביל מסוכרת או ממחלות ריאה שונות למשל.

הסיבוכים האפשריים של ניתוח מעקפים רבים מאוד וביניהם:

  • זיהום שמתעורר באזור הניתוח או במקום ממנו נטלו את השתל.
  • הפרעות בקצב הלב.
  • תגובה שלילית להרדמה המלאה.
  • מוות בעקבות זיהום מערכתי, דום לב, כשל כלייתי או שבץ.
  • כאבים כרוניים במקום הניתוח.
  • שינויי התנהגות.
  • התקפי לב.

רשלנות רפואית מסוג אי מתן הסכמה מדעת

לפני כל ניתוח שהוא ולמעשה לפני כל ביצוע של פעולה רפואית מסוגים שונים חלה על הרופא החובה המקצועית לפרט בפני החולה את התועלות הצפויות מההליך שהוא עתיד לעבור. בנוסף לכך, עליו ליידע אותו בנוגע לסיכונים האפשריים, לאלטרנטיבות שעומדות בפניו ועוד.

כמו כן, על הרופא להסביר למטופל את מצבו הבריאותי ולאשר כי אכן הבין שאת שנאמר לו. לאחר שהרופא מסיים את ההסברים עליו להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת ובחתימתו זו הוא למעשה מאשר כי הבין שאת שנאמר לו וכי הוא מסכים לעבור את הטיפול.

בעקבות מקרה מעניין שהתרחש לפני כארבע שנים בבית חולים בחיפה, אדם שעבר ניתוח מעקפים הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ובכתב התביעה טען כי לא הוסברו לו כל הסיבוכים האפשריים כתוצאה מהניתוח.

מתברר שאחד מהסיבוכים הנדירים ביותר אם לא הנדיר שבהם שקשורים בניתוח מעקפים הוא עיוורון. לרוע המזל אותו תובע אכן סבל מסיבוך נדיר זה. לטענתו לו היה מודע לעובדה שישנו סיכוי כי בעקבות הניתוח יאבד את מאור עיניו, היה בוחר שלא לעבור את הניתוח.

בצעד תקדימי בית המשפט פסק לטובת התובע וחייב את בית החולים בו הוא נותח לשלם לו מיליון ₪ פיצויים בגין הנזק שנגרם לו. יש להבין כי לא עצם גרימת הנזק היא שפיצתה את המנותח בפיצויים כי אם העובדה שלא הועבר לו המידע הרלוונטי טרם הניתוח.

רשלנות בביצוע ניתוח מעקפים

הרשלנות הרפואית בהקשר של ניתוח מעקפים יכולה לבוא לידי ביטוי גם במקרים בהם הניתוח כביכול הצליח אך במהלכו נותר חפץ כלשהו במקום הניתוח. כך היה במקרה של חגי (שם בדוי) מפתח תקווה שעבר ניתוח מעקפים בלבו בשנת 2005.

מתברר שבמהלך הניתוח נותרה בבית החזה שלו צינורית דקיקה באורך של 11 ס"מ. הצינורית התגלתה רק ארבע שנים מאוחר יותר וחגי נאלץ לעבור ניתוח נוסף על מנת להוציאה. במקרה הזה פסק בית המשפט כי הצוות המנתח התרשל בעבודתו בצורה חמורה ונפסקו לתובע פיצויים בגובה של מאה וחמישים אלף שקלים.

לסיכום נכתוב כי לא בכל מקרה שבו נגרם נזק בעקבות ניתוח מעקפים אכן ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולכן מומלץ מאוד להתייעץ לפני הגשה של תביעה עם עורך דין שמתמחה בתחום.

ראו גם:

רשלנות רפואית פלילית

דילוג לתוכן