במרביתם המוחלט של המקרים, הלידה היא אירוע משמח במיוחד, הן עבור היולדת והן עבור כל בני המשפחה. במהלך השנים האחרונות, ויחד עם ההתפתחות המואצת שעבר מדע הרפואה, הליך הלידה הפך לבטוח בהרבה מאי פעם, כאשר ברובם המוחלט של המקרים הלידה מסתיימת בהצלחה מלאה.
עם זאת, מטבע הדברים בכל פרוצדורה רפואית קיים סיכון, ולו מינימאלי, להופעת סיבוכים שונים, כאשר הליך הלידה אינו יוצא דופן. אף כי במרבית המקרים ניתן לאתר מראש סיבוכים אלו, אשר צפויים להשפיע במידה ניכרת על בריאותו של התינוק, הרי שלעיתים סיבוכים אלו לא מאותרים מראש, וזאת פעמים רבות בגין התרשלות מצד הצוות הרפואי המטפל.
חשוב לזכור, כי במידה והתרשלות מסוג זה מונעת גילוי מוקדם של סיבוך רפואי במסגרת הלידה, הרי שהדבר עשוי להיחשב כמקרה של רשלנות רפואית, על כל המשתמע מכך.
רשלנות הרופא באיתור מומים בעובר
במקרה אחד לדוגמא, ובמסגרת בדיקות שנערכו ליולדת טרם לידתה, נמצא כי בגופה קיימת רמה גבוהה של הורמון שלייתי, אשר עלול להצביע על סיבוך רפואי במסגרת הלידה. בעקבות זאת, מומחה גנטי המליץ כי היולדת תופנה לביצוע שלוש בדיקות רפואיות, שהינן בדיקת אולטרסאונד, בדיקת מי שפיר, ובדיקת אקו לב.
עם זאת, וחרף המלצתו של המומחה הגנטי, הרופא המטפל בחר להסתפק בהפנייתה של היולדת לביצוע אך שתיים מהבדיקות, ולא לבדיקת האקו לב. בדיקות אלו יצאו תקינות, ובעקבות זאת בחרה היולדת להמשיך בהליך הלידה. למרבה הצער, בסופו של דבר התינוקת נולדה עם מום קשה בלב, כאשר בהמשך היא אובחנה גם כסובלת מפיגור שכלי ברמה קשה, וכן משורה ארוכה של בעיות רפואיות נוספות.
בעקבות זאת, היולדת בחרה להגיש תביעה משפטית כנגד קופת חולים כללית בה הייתה חברה בעת הלידה, ומטעמה פעל הרופא אשר טיפל בה בתקופה זו. במסגרת התביעה, טענה היולדת כי הרופא המטפל היה מחויב להפנותה לביצוע בדיקת האקו לב, אשר הייתה צפויה להתריע מראש אודות מצבה הרפואי העתידי של התינוקת, ולהעניק ליולדת את האפשרות להפסיק את ההריון באיבו.
משהרופא לא עשה כן, היולדת טענה כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית, אשר גררה במישרין נזק רפואי חמור לתינוקת, עמו היא תיאלץ להתמודד לאורך שארית חייה.
מה פסק בית המשפט?
בפסק הדין מטעם בית המשפט המחוזי-מרכז, אשר דן בתביעה, קבע בית המשפט כי הימנעותו של הרופא המטפל מהפניית היולדת לביצוע בדיקת אקו לב, וזאת חרף חוות דעתו של המומחה הגנטי, מהווה מקרה של רשלנות רפואית לכל דבר ועניין.
בהקשר זה, בית המשפט התייחס גם לטענת ההגנה, לפיה מאחר והיולדת הייתה מודעת לחוות דעתו של הרופא המומחה, ולהפניה לביצוע בדיקת האקו לב, הרי שחלק מהאשמה באי ביצוע הבדיקה נמצאת בידיה. בית המשפט הבהיר, כי האחריות לאי ביצוע הבדיקה נתונה בידיו של הרופא המטפל באופן מלא, וזאת עקב הימנעותו מהפניית היולדת לביצוע הבדיקה המדוברת.
בסופו של דבר, בית המשפט בחר לקבל במלואה את תביעתה של היולדת, ולפסוק לזכותה פיצויים כספיים בסכום כולל של כ-10 מיליון ₪, לרבות דמי הוצאות משפט, כאשר מסכום זה נוכו תגמולי הביטוח הלאומי אשר קיבלה זה מכבר.
במסגרת פסק הדין, בית המשפט הבהיר באופן ברור וחד משמעי, כי אחריותו של הרופא המטפל במהלך הלידה היא מוחלטת, כאשר כל התרשלות מצדו הגוררת נזקים רפואיים ליולדת או לעובר מהווה מקרה של רשלנות רפואית, ועילה לפסיקת פיצויים כספיים לטובת הצד הנפגע.
