רשלנות רפואית בהריון – אי הפנייה לבדיקות הריון

בדיקות הריון הן בדיקות שונות שניתן לבצע על מנת לעקוב אחר התפתחות העובר ועל מנת לשלול קיום של מחלות גנטיות מסוימות או מומים שהתפתחו בעובר במהלך שהותו ברחם.

ישנו מגוון רחב מאוד של בדיקות שחלקן מומלצות לביצוע בכל מקרה של הריון וחלקן מיועדות רק עבור הריונות בסיכון או במקרים בהם התגלו בבדיקות השגרתיות ממצאים חשודים.

לרוע המזל, לא אחת קורה שבעקבות אי הפנייה לביצוע בדיקות שונות, לא התגלו בעובר מומים שונים שניתן היה לגלות בהחלט מבעוד מועד ולטפל בהם, למנוע את ההתפתחות שלהם או פשוט להפסיק את ההריון.

סוגי הבדיקות השונות בהריון

• דופק עוברי – בדיקה שמבוצעת בין השבוע השישי לשמיני להריון. בבדיקה זו ניתן לוודא שההריון תקין, לאבחן אם מדובר על הריון של עובר אחד או יותר ועוד. הבדיקה מבוצעת על ידי מכשיר אולטרסאונד שמוחדר לנרתיק של האישה ולעתים משולב גם באולטרסאונד בגישה בטנית.
• בדיקת סיסי שלייה – בדיקה זו מוצעת לנשים מעל גיל שלושים וחמש ומטרתה לאתר בעיות גנטיות. הבדיקה מבוצעת על ידי שאיבה של דגימה מהרחם באמצעות מחט שמוחדרת דרך הנרתיק או דרך דופן הבטן של האישה. היא מבוצעת בין השבוע העשירי לשניים עשר וכרוכה בסיכונים מסוימים.
• בדיקת שקיפות עורפית – בדיקה זו מבוצעת בין השבוע האחד עשר לשבוע הארבעה עשר ומטרתה למדוד את גודל העובר באזור העורף כדי לשלול קיום של מומים כרומוזומאליים שונים כמו למשל תסמונת דאון. גם בדיקה זו מבוצעת על ידי שימוש באולטרסאונד.
• בדיקת חלבון עוברי – בדיקה זו מבוצעת בין השבוע החמישה עשר לשבוע העשרים ושניים להריון. מדובר על בדיקת דם פשוטה שבה נמדדת רמת החלבון העוברי בדם האישה, רמת האסטריול וכן רמתו של הורמון שנקרא BHCG.
• סקירת מערכות מוקדמת – בדיקה זו מבוצעת בין השבוע הארבעה עשר לשבוע השישה עשר להריון באמצעות אולטרסאונד ומטרתה לנסות לאתר מומים או ליקויים בהתפתחות העוברית.
• בדיקת מי שפיר – בדיקה זו מבוצעת בין השבוע השישה עשר לשבוע העשרים ושניים להריון. בדיקה זו נחשבת ליקרה יחסית ולמסוכנת יחסית, אך בקרב נשים שנמצאות בסיכון מסיבות שונות אכן מומלץ לבצע אותה על מנת לשלול קיום של מומים גנטיים בעובר.
• בדיקות נוספות שקצרה היריעה מלהכיל הן למשל סקירת מערכות מאוחרת, העמסת סוכר ועוד.

רשלנות רפואית מסוג אי הפנייה לבדיקות הריון

כפי שציינו, ישנן בדיקות מסוימות שיכולות להעלות ממצאים לפיהם ישנו צורך לבצע בדיקות מקיפות יותר או בדיקות המשך. במידה ויתברר כי רופא מסוים אבחן שלא כהלכה את ממצאי הבדיקה שביצע ובעקבות כך לא הפנה את האישה לביצוע של בדיקות המשך וכן בסופו של דבר יתברר כי בדיקות אלו היו בעלות פוטנציאל לגלות מומים מסוימים, הרי שבהחלט ייתכן ותתעורר עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. הצרה היא שלא אחת הרופאים המאבחנים מתייחסים בקלות ראש לממצאים חשודים במקצת ובעקבות כך מתפספסות אבחנות חשובות.

בנוסף לכך, ישנן בדיקות מסוימות שמומלץ מאוד לבצע בקרב נשים מסוימות שנמצאות בקבוצת סיכון. במקרים בהם הרופא לא התייחס לכך שהאישה נמצאת בקבוצת סיכון או במקרים בהם הרופא לא טרח לברר האם האישה נמצאת בקבוצת סיכון, גם אז ייתכן כי מדובר על מקרה של רשלנות.

המורכבות של רשלנות רפואית בהקשר זה

לא אחת מועלות טענות בנוגע לגישה הננקטת במדינת ישראל לפיה יש לבצע לאישה כל בדיקה אפשרית. ישנם רופאים רבים המאמינים כי בכל הקשור לבדיקות במהלך ההריון מדינת ישראל מגזימה מאוד. זו הסיבה בגינה מדובר על נושא מורכב מאוד ורגיש מאוד.

כמו כן, חלק מהבדיקות כרוכות בסיכון מסוים ולכן ההחלטה לשלוח את האישה לבדיקה יכולה להיות קריטית לעתידו של התינוק. לצורך העניין נזכיר כי אחת ממאה נשים שעוברות בדיקת מי שפיר מפילה את העובר שברחמה כתוצאה מהבדיקה.

על מנת לבדוק את האפשרות של הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית מסוג אי הפנייה לבדיקות הריון ישנה חשיבות עליונה לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי אצל עורך דין שמתמחה בתחום, שמתמצא בפרטי המקרה ושמכיר את החוק מלפנים ומאחור וכמובן שגם את כל פסקי הדין הרלוונטיים.

בדרך כלל, במידה ויתברר כי ישנו סיכוי לנצח בתיק תידרש חוות דעתו הרפואית של רופא מומחה שתפקידו להראות כי כל רופא סביר אחר היה מפנה את האישה לביצוע בדיקות הריון וכן כי באמצעות הבדיקות הרלוונטיות ניתן היה לאתר את הבעיה הספציפית מבעוד מועד ללא קושי.