במהלך ההיריון נהוג לבצע מספר בדיקות שמטרתן לפקח אחר ההתפתחות התקינה של העובר ולנסות לאתר קיום של מומים מסוימים או מחלות גנטיות מסוימות בעובר.
ישנן בדיקות מסוימות שמבוצעות או לכל הפחות מומלצות לביצוע לכלל הנשים ההרות וישנן בדיקות שמומלצות לביצוע רק עבור נשים מסוימות שנמצאות בקבוצת סיכון.
כך למשל אם למשל אישה נכנסת להיריון מעל גיל שלושים וחמש, יומלץ לה לבצע בדיקות מסוימות שבכוחן לאתר מומים שיש בהם כדי להעיד על קיום של תסמונת דאון בעובר מהסיבה הפשוטה שבגיל זה ומעלה הסיכון לקיום של מום זה גבוה במיוחד.
במקרים מסוימים הבדיקות השגרתיות יכולות להעלות ממצאים שיש בהם כדי להעלות את החשד שהעובר מתפתח באופן לא תקין או להעלות את החשד כי הוא סובל ממום מסוים או ממחלה מסוימת.
במצבים כאלו ייתכן והרופא ימליץ לבצע בדיקות מקיפות יותר או יסודיות יותר שחלקן לא מבוצעות באופן שגרתי. הבדיקות השונות יכולות להיות בדיקת מי שפיר, בדיקת סיסי שלייה, סקירת מערכות מוקדמת או מאוחרת, בדיקת שקיפות עורפית, בדיקת חלבון עוברי ועוד.
מתי קיימת רשלנות רפואית בשל פענוח שגוי של בדיקות בהיריון?
התוצאות של בדיקות ההיריון השונות יכולות להיות קריטיות הן עבור האם והן עבור התינוק. אבחנה שתתפספס יכולה להביא לכך שמחלה גנטית שבגינה ישנו צורך להפסיק את ההיריון לא תאובחן למשל וכן ישנם מצבים בהם אבחון שגוי הוביל לכך שהאישה נמצאה בסיכון מבלי לדעת על כך כלל.
האבחון השגוי יכול להתבצע בכל בדיקה ובדיקה וכבר לא אחת קרה שאפילו בדיקת ההיריון הבסיסית שמטרתה לאבחן את קיום ההיריון לא אובחנה באופן נכון. כמו כן, ישנם מקרים בהם הרופא המאבחן צריך היה להיעזר בשירותיו של רופא מומחה ומשלא עשה כך הוגשה נגדו תביעה בגין רשלנות רפואית.
חשוב להבין כי לא כל מקרה של אבחון שגוי יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. על מנת להוכיח כי אכן התקיים מקרה של רשלנות רפואית יש להביא את חוות דעתו של רופא מומחה לפיה ניתן יהיה להראות שכל רופא סביר אחר היה מצליח לאבחן את הממצאים בצורה הנכונה. לא אחת קורה שתביעות נדחות על הסף משום שלא ניתן להוכיח שכל רופא סביר אחר היה מאבחן את הממצאים בצורה שונה מהנתבע.
הסיכון שבאבחון שגוי
על מנת להבהיר את המשמעות של אבחון שגוי של בדיקות היריון נביא לכם כעת את סיפורה של ק.ע שנולדה בבית החולים תל השומר לפני שני עשורים. ק.ע נולדה כשהיא סובלת מפגיעה מוחית מאוד קשה בגינה היא לוקה בשיתוק של ארבעת הגפיים ומפיגור שכלי חמור במיוחד.
מתברר שיומיים לפני הלידה הגיעה אמה של ק.ע לבית החולים וטענה כי היא לא מרגישה את העובר. דקות ספורות מאוחר יותר חוברה למוניטור על מנת שהרופא התורן יוכל לעקוב אחר הדופק העוברי. לרוע המזל הרופא התורן פירש באופן שגוי את הממצאים ושיחרר אותה לביתה לאחר מספר שעות.
לאחר שהוגשה התביעה התברר כי לפי קריאת המוניטור ניתן היה בקלות לראות כי העובר סובל ממצוקה גדולה וכי הדופק שלו נמוך מאוד. עם זאת, הרופא התורן שלא היה מנוסה דיו בקריאת התוצאות החליט כי מצב הדופק של העובר תקין. הזמן הרב שבו לא הגיע חמצן למוחו של העובר הוביל לפגיעה שתוארה לעיל.
בסופו של דבר נפסקו לתובעת פיצויים בגין כאב וסבל, הוצאות ניידות, טיפולים רפואיים ופרה רפואיים, רכישת מעלון, עזרה בניקיון הבית ובישול ועוד על סך של שני מיליון ₪.
אבחון של מחלה שלא קיימת
לרוב כאשר מדברים על אבחון שגוי מתייחסים למקרים בהם הרופא כשל באבחון של מחלה. עם זאת, במקרים מסוימים יכול להיווצר המצב ההפוך שבו מאובחנת מחלה שלא קיימת.
כך למשל קרה לג.ע מפתח תקווה שהצליחה להיכנס להיריון לאחר חמש שנים מתישות של טיפולי פוריות. לרוע מזלה, הרופא שבחן את הממצאים שעלו מבדיקת מי השפיר שעברה קבע כי העובר שמתפתח בבטנה סובל מתסמונת דאון. בעקבות כך, הוחלט על הפסקת ההיריון אך בשלב מאוחר יותר התברר כי האבחון היה מוטעה וכי העובר היה בריא לחלוטין.
בשל מקרה זה ובשל העובדה שבעקבות הפסקת ההיריון איבדה את היכולת להרות שנית, נפסקו לתובעת פיצויים בגובה של למעלה ממיליון שקלים.