בדיקת סיסי שליה היא בדיקה שמטרתה לאבחן או לשלול מומים במהלך ההיריון בעובר. את הבדיקה ניתן לבצע בין השבוע העשירי לשבוע השלושה עשר להיריון וזהו היתרון הגדול שלה על פני בדיקת מי השפיר המקבילה לה מבחינת מטרותיה.
את הבדיקה נהוג לבצע במקרים בהם האישה ההרה בת שלושים וחמש ומעלה, במקרים בהם ידוע מראש כי אחד ההורים נשא של מחלה גנטית או חולה במחלה גנטית, במקרים בהם ידוע על היסטוריה משפחתית של פגמים גנטיים או הפרעות כרומוזומליות ובמקרים בהם בדיקת השקיפות העורפית או בדיקות מוקדמות אחרות העלו ממצאים שיש בהם כדי להעלות את החשד לבעיה גנטית כלשהי בעובר.
רשלנות רפואית בביצוע בדיקת סיסי שליה
באופן עקרוני, מדובר על בדיקה פשוטה יחסית שבמהלכה מחדירים לשלייה מחט דקיקה שמשמשת לשאיבה של סיסים מהשלייה לאבחון גנטי וזאת כיוון שהמטען הגנטי של השלייה זהה למטען הגנטי של העובר. את המחט ניתן להחדיר דרך הנרתיק של האישה ההרה, אך ניתן גם לבצע את הבדיקה דרך הבטן. בכל מקרה מדובר על נטילת סיכון מסוים כשבמקרים נדירים עלולים להתרחש סיבוכים לא צפויים.
בין היתר מדובר על זיהום של מי השפיר, ניקוב של שק השפיר, פציעה פיזית של העובר, דלף של מי השפיר ועוד. כל אחד ואחד מהמצבים האלו יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. סיבוכים נוספים יכולים להיות מעבר של דם עוברי למחזור הדם האימהי שעלול להסתיים בתגובה אימונית חריפה נגד תאי הדם העובריים, מומים מולדים בגפיים שנגרמו כתוצאה מהבדיקה, בדיקת סיסי שלייה מקושרת לשכיחות גבוהה יותר של הפלות בהשוואה לבדיקת מי שפיר (כאשר היא מבוצעת בגישה הלדנית) ועוד.
רשלנות רפואית בפענוח הממצאים של בדיקת סיסי שליה
גם במקרים שבהם הבדיקה עברה בשלום וללא כל סיבוכים מיוחדים או ראויים לציון, עדיין ייתכן כי תקום עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית וזאת כיוון שלאחר ביצוע הבדיקה יש להמשיך ולפענח את הדוגמית שהוסרה מהשלייה במעבדה מתמחה. במקרים חריגים עלולה להתרחש שגיאה בפענוח שבעקבותיה לא יתגלו מומים שהיו יכולים להתגלות אילולא התקיימה אותה שגיאה.
במקרים כאלו עלול להופיע בבדיקה מום גנטי או כרומוזומלי שיכול להוות עילה להפסקת ההיריון ובעקבות הטעות הגורלית, ההיריון ימשיך עד סופו. בין היתר בדיקת סיסי שליה שמבוצעת באופן תקין מסוגלת לזהות ברגישות כמעט אבסולוטית תסמונת דאון בעובר ובני זוג רבים שמגלים כי העובר לוקה בתסמונת דאון מבקשים להפסיק את ההיריון. במקרים בהם בעקבות הרשלנות לא התגלתה התסמונת, ניתן בהחלט להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.
יש לציין, כי במקרים מסוימים התגלה כי העובר סובל מבעיה גנטית או כרומוזומלית כלשהי, אך בעקבות בלבול בתוצאות, לא קיבלו בני הזוג לידיהם את התוצאה הנכונה בעוד שבני זוג אחרים קיבלו את התוצאה במקומם.
אי הפנייה לביצוע בדיקת סיסי שליה
רשלנות רפואית יכולה להתקיים גם במצבים שבהם הרופא לא מציע לבני הזוג לעבור את הבדיקה במהלך ההיריון חרף גורמי הסיכון הברורים. כפי שציינו, למשל אישה מעל גיל שלושים וחמש נמצאת בסיכון מוגבר ללדת צאצא הסובל מבעיה כרומוזומלית ולפיכך רופא שלא מציין בפני האישה ההרה כי מוטב לה לגשת לביצוע הבדיקה, מסתיר ממנה מידע רפואי חשוב ולמעשה חורג מרמת האחריות המקצועית המוטלת עליו בתור רופא.
כיצד ניתן להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות רפואית בבדיקת סיסי שליה?
על מנת להבין האם בכלל קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בבדיקת סיסי שליה יש תחילה ליצור קשר עם עורך דין המתמחה בנושא ושמכיר את התחום מאחור ומלפנים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלא כל מקרה של נזק אכן מהווה עילה מוצקה וסבירה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרים רבים הנזק לא יכול היה להימנע בכל מקרה.
לאחר שעורך הדין מחליט כי אכן קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בבדיקת סיסי שליה, עליו לקשר בין התובעים לבין רופא מומחה שתפקידו לכתוב חוות דעת רפואית. בחוות הדעת הרפואית עליו לפרט אודות פרטי המקרה ולהביא עדויות מהספרות הרפואית שיש בהן כדי להעיד על כך כי אכן התקיימה במקרה הנידון רשלנות רפואית.
