במהלך העשורים האחרונים, ובעקבות ההתפתחות הרפואית המואצת בתחום רפואת העיניים, בדיקות עיניים הפכו לפרוצדורה שכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה בישראל, כאשר במרבית המקרים בדיקות אלו הינן פשוטות, קלות לביצוע, ומאפשרות לאבחן בצורה מהירה וקלה שורה ארוכה של ליקויים בריאותיים המשפיעים על הראייה של כל אחד מאתנו, וכך למנוע התדרדרות רפואית משמעותית בעתיד, אשר עלולה אף להוביל לעיוורון.
למרבה הצער, גם רופאי העיניים, בדומה לשאר בעלי המקצוע למיניהם, הם בני אדם, ומשכך עלולים לשגות בעבודתם. עם זאת, בניגוד לבעל מקצוע רגיל, טעות של רופא עיניים עלולה לגרור במישרין פגיעה בריאותית ניכרת במטופל, כאשר במקרה זה עומדת למטופל הזכות לפנות לבית המשפט בתביעת רשלנות רפואית, אשר מזכה בקבלת פיצויים כספיים מטעם הגורם המטפל.
מהי רשלנות רפואית בבדיקת עיניים?
בדומה לרשלנות רפואית במובנה הרחב, רשלנות רפואית בבדיקת עיניים הינה פעולה המבוצעת מטעם גורם רפואי מוסמך, אשר נעשית באופן רשלני, ללא הפעלת שיקול דעת, וללא היצמדות לחובת הזהירות לה נדרש כל רופא מוסמך.
אף כי במרבית המקרים, בדיקת עיניים נחשבת לפרוצדורה רפואית פשוטה יחסית, אשר אינה חושפת את הנבדק לנזק בריאותי ממשי (למעט אי נוחות זמנית), הרי שמטבע הדברים, בדיקת עיניים מוגדרת כפעולה חודרנית, אשר כוללת מגע ישיר עם אחד מהאיברים הרגישים ביותר בגוף האדם – העיניים.
משכך, תמיד קיימת האפשרות כי התרשלות מצדו של הרופא במהלך הבדיקה תוביל לפגיעה באחד מחלקיה של העין, כאשר החלק החיצוני של העין הוא כמובן החשוף ביותר לפגיעה חיצונית שכזו.
חשוב לזכור בהקשר זה, כי בשל הרגישות הניכרת של חלקי העין, די במגע אחד לא זהיר, או בשימוש שגוי במכשיר רפואי במהלך הבדיקה, על מנת לגרור נזק רפואי ממשי לאחד מחלקי העין, ולרבות הרשתית, הקרנית ועוד.
פעמים רבות, ובנוסף לנזק המידי שנגרם לכושר הראייה, פגיעה שכזו גוררת התדרדרות הדרגתית בכושר הראייה של הנבדק לאורך הזמן, מה שעלול אף להוביל לעיוורון, חלקי או מוחלט.
מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין אבחון שגוי?
תביעת רשלנות רפואית, מטבעה, נועדה להעניק לתובע פיצוי כספי בגין נזק רפואי ממשי, אשר נגרם לו כתוצאה מההתנהלות הרפואית הרשלנית. מסיבה זו, תביעה שכזו מוגשת פעמים רבות בגין נזק רפואי אשר נגרם למטופל במישרין כתוצאה מפעולותיו של הגורם הרפואי המטפל.
עם זאת, חשוב לזכור בהקשר זה כי במקרים מסוימים, גם חוסר פעולה של הרופא עשויה להיחשב כמקרה של רשלנות רפואית, וזאת במידה והוכח כי התעלמותו של הרופא מעדויות חותכות למצב רפואי בעייתי, או לפגיעה באחד מחלקי העין, הביאה להתדרדרות במצבו הרפואי של הנבדק, וזאת גם בשעה שהנזק לא נגרם באופן ישיר מפעולה רשלנית של הרופא.
על מנת להוכיח במקרה מסוג זה כי מדובר ברשלנות רפואית, התובע מחויב להוכיח כי התנהלותו של הגורם הרפואי חרגה במידה ניכרת מכללי ההתנהלות המקצועיים אשר להם מחויב כל רופא.
כך לדוגמא, במידה ובמהלך הבדיקה הרופא לא איתר את קיומה של בעיה רפואית מסוימת באחד מחלקי העין, וזאת בשל הימנעותו מביצוע בדיקה רפואית בסיסית, המוגדרת כנחוצה במקרים אלו, הרי שהדבר עשוי להיחשב כמקרה של רשלנות רפואית, על כל המשתמע מכך.
בסופו של דבר, הקביעה האם אירוע מסוים הינו מקרה של רשלנות רפואית אינה תמיד דבר קל. מסיבה זו, וטרם הגשת תביעה, חשוב ראשית להתייעץ עם עורך דין בקיא ומיומן בתחום, על מנת לקבוע האם אכן יש עילה ממשית להגשת התביעה.
