רשלנות רפואית לפרוטומיה

לפרוטומיה אחד מהניתוחים בחלל הבטן ובניתוח ספציפי זה מתבצע חיתוך אל תוך חלל הבטן. לרוב ניתוחי לפרוטומיה מתבצעים בכדי לסייע לרופאים לאבחן מגוון בעיות הקשורות לחלל הבטן, כמו, למשל: כאבי בטן. אך מה קורה כאשר מתרחשת רשלנות רפואית בניתוח לפרוטומיה? האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית? באיזה מקרים ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ואיך ניתן לעשות זאת? המשיכו לקרוא ולמדו עוד על הנושא של רשלנות רפואית לפרוטומיה.

מהו ניתוח לפרוטומיה?

בניתוח לפרוטומיה מתבצע חתך בגודל של בין 10 ל-15 מ״מ בדופן הבטן, בכדי לאפשר לרופאים לבחון את האיברים שנמצאים בתוך הבטן ולאבחן בצורה מדויקת את הבעיה של המטופל. ישנן פעמים רבות שבהן תוך כדי ניתוח לפרוטומיה הבעיה מאובחנת וגם יכולה להיפתר.  ניתוחי לפרוטומיה יכולים לסייע לצוות הרפואי בכדי לבדוק, למשל, עד כמה התפשט גידול בחלל הבטן או כאשר ישנו ניתוח גדול, לפרוטומיה יכולה להתבצע כשלב הראשון של הניתוח. השימושים הנפוצים ביותר בניתוחי לפרוטומיה, הם: ניתוחים קיסריים, טיפולים בשרירנים וכריתת רחם.

כיום ניתוחי לפרוטומיה הם פחות נפוצים ובדרך כלל הרופאים יבחרו בפרוצדורה של הלפרוסקופיה.

רשלנות רפואית בניתוחי בטן

רשלנות רפואית מתפרסת על פני כל תחומי הרפואה והיא יכולה להתרחש לא רק בעת ניתוח אלא גם לפני הניתוח ואחרי הניתוח, לדוגמא: כאשר ישנו אבחון שגוי או כאשר המעקב אחר הניתוח התבצע ברשלנות והדבר גרם לנזק (למשל: זיהום) אצל המטופל. כמו כן, רשלנות רפואית בניתוח בטן יכולה להתרחש במגוון סיטואציות, אחת מהן היא שימוש בניתוח לפרוסקופי ולא בניתוח לפרוטומיה.

בניתוח לפרוסקופי אין צורך לחתוך את המטופל, אלא פשוט מחדירים סוג של מצלמה זעירה דרך נקב קטן בעור הבטן. בעזרת המצלמה המנתח יכול לראות על פני מסך את האיברים הפנימיים ולבחון את הבעיה. נשמע נהדר, לא? ובכן כן, אך ניתוח לפרוסקופי לא מתאים בכל המקרים. למשל, אנשים שעברו כבר ניתוחי בטן בעבר ישנו סיכוי שהאיברים הפנימיים שלהם נדבקו ובניתוח לפרוסקופי יהיה קשה יותר למנתח לבצע אבחון כמו שצריך במצב כזה בעזרת המצלמה. במקרים אלו צריך להשתמש בניתוח לפרוטומיה.

אולם רופאים רבים מעדיפים את הניתוח הלפרוסקופי ופעמים רבות הם משתמשים בו גם כאשר יש צורך להשתמש בניתוח לפרוטומיה, דבר זה יכול לגרום לנזק ולהוביל לרשלנות רפואית.

באילו נסיבות ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית תוכל להתקיים אם נצליח להוכיח 3 אלמנטים מצטברים:

1. רשלנות – רשלנות רפואית היא איננה עניין סובייקטיבי אלא מבחן אובייקטיבי. בית המשפט, כאשר הוא בוחן תביעות מסוג זה, עושה שימוש במבחן ״הרופא הסביר״. במבחן זה בית המשפט בוחן האם הרופא התנהג באופן שבו שכל רופא סביר אחר היה נוהג באותה נקודת זמן ובאותה סיטואציה. אם המקרה הרשלני התרחש לפני 30 שנים ואנו רוצים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית היום, יש לבדוק מה היו הסטנדרטים של הקהילה הרפואית לפני 30 שנים, לא היום.
2. נזק – בכדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית אין זה מספיק שהתרחשה רשלנות, אלא, צריך גם שיתגבש נזק. אם קרתה רשלנות אך לא התגבש נזק למטופל, לא תוכל לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
3. קשר סיבתי – יהיה עלינו להוכיח שהמעשה הרשלני והנזק קשורים אחד לשני בקשר סיבתי, כלומר, קשר של סיבה ותוצאה, ללא המעשה הרשלני לא היה מתגבש הנזק.

אם נוכל להוכיח את שלושת האלמנטים הללו נוכל להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. בכדי להוכיח תביעות הקשורות לרשלנות רפואית, יש לעשות שימוש בחוות דעת רפואית של מומחה רפואי בתחום הרפואי הספציפי הקשור לתביעה.

רשלנות רפואית בהליך לפרוטומיה – דוגמאות:

במקרים של ניתוחים לכריתת רחם, למשל, יכולה להתרחש רשלנות רפואית עקב פגיעה במעיים אשר יכולה להוביל לזיהום חמור בבטן ומכך אף למוות. רשלנות רפואית יכולה להתרחש גם, למשל, בניתוחי אפנדיציט בהם, לדוגמה, בשל זיהוי שגוי של האיברים הפנימיים יכול המנתח לפגוע במעי הגס או במעי הדק ולגרום לקרע בהם. רשלנות רפואית בניתוחי לפרוטומיה יכולה להתרחש גם לאחר הניתוח, למשל, אם לא היה מעקב נאות אחר המטופל בזמן שלאחר הניתוח. רשלנות רפואית יכולה גם לקרות במצבים בהם המטופל לא קיבל הסבר מפורט לגבי הניתוח, לגבי הסיכונים או לגבי הדרכים החלופיות, אם ישנן, לניתוח (ע"ע: הסכמה מדעת).