גידולים שפירים בעצמות הברך הם אומנם לא סרטניים אך הם יכולים לגרום נזק חמור לעצמות באזור. אלו גידולים אגרסיביים
הדורשים התערבות כירורגית מיידית. בדרך כלל הגידולים הללו מופיעים אצל אנשים בגיל יחסית צעיר. מה קורה כאשר הם התגלו באיחור עקב רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא דבר מצער מאוד אולם גם רופאים, טכנאים ואחיות הם בני אדם אשר מועדים לטעויות. לצערנו הרב כאשר אנשי מקצוע רפואיים טועים, זה עשוי לעלות בחיי אדם ולעיתים טעויות אלו יכולות להתגבש לכדי עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
כיצד מאבחנים גידול בברך?
בכדי לאבחן גידולים בעצמות יש לבחון את מצבו הרפואי של המטופל ואת הבדיקה הגופנית שנערכה לו על ידי הרופא. בנוסף על המטופל יהיה לבצע את הבדיקות הבאות: צילומי רנטגן, CT, MRI ומיפוי עצמות.
- בדיקת CT מראה לנו עד כמה מעורבות הדפנות של העצם.
- בדיקת MRI מראה לנו עד כמה הרקמות הרכות שנמצאות מסביב לעצם ועד כמה מח העצם מעורבים.
- בדיקת מיפוי עצמות יכולה גם להראות אם ישנו גידול בעצמות וגם אם ישנן גרורות בעצמות.
כיצד מטופל גידול בברך?
הטיפול בגידול שפיר בברך הוא לרוב כירורגי. כפי שציינו זהו אומנם גידול שאינו ממאיר אך הוא יכול ליצור נזק לעצמות ולכן חשוב לגלות את הגידול הזה בזמן ולטפל בו כראוי.
משום שבדרך כלל מדובר באנשים צעירים, כריתה רחבה של הגידול אינה אפשרית או יותר נכון אינה מומלצת. כריתה רחבה אינה מומלצת משום שזה יכול להוביל לנכות של המטופל ואם הוא צעיר צריך לעשות את מירב המאמצים לשמור על רמת התפקוד הגבוהה שלו.
לכן, מה שבדרך כלל עושים זה להסיר בניתוח את הרקמה של הגידול אבל לשמור על הדפנות שלה ואת השאריות להקפיא על ידי הקפאת החלל של הגידול. להליך זה יש סיכויי הצלחה גבוהים מאוד.
באילו מצבים תקום עילה לרשלנות רפואית במקרים של גידול בברך?
רשלנות רפואית יכולה להתרחש במגוון שלבים, החל מאי אבחון ראשוני, אי שליחה לבדיקות מתאימות, פענוח לא נכון של הבדיקות השונות ועד לרשלנות בניתוח להסרת הגידול.
למשל, אחת הדרכים לכך שיכולה להתרחש רשלנות רפואית בגידול בברך היא על ידי זה שהרופא לא שולח את המטופל לבדיקות וצילומים למרות שזה מתלונן על כאבים.
גם שלב הפענוח של הבדיקות השונות (למשל: מיפוי עצמות, CT, MRI) הוא קריטי ואם הבדיקות לא מפוענחות נכונה יכול להיווצר למטופל נזק עצום.
דוגמה מהפסיקה: פענוח לא נכון של בדיקת מיפוי עצמות
תביעה שנדונה בבית המשפט המחוזי עסקה בפענוח לא נכון של בדיקת מיפוי עצמות על ידי אורתופד שהביאה לכך שגידול בברך של המטופל התגלה באיחור.
התובע היה נער שכהכנה לשירותו הצבאי עשה הרבה ספורט בכדי להיכנס לכושר, לאחר כמה זמן הוא החל להרגיש כאבים בברך הימנית. השתלשלות האירועים הרפואיים התחילה בצילום שהראה שהכל כשורה ולאחר שהכאב לא עבר, הוא הופנה על ידי רופא המשפחה לרופא אורתופד.
הרופא האורתופד שלח אותו לבדיקת מיפוי עצמות. המכון ציין בין היתר המלצה לשלוח את הנער לצילום מכוון לברך. אולם האורתופד, לאחר שעיין בבדיקות, החליט שהמצב נראה תקין.
רק מספר חודשים אחרי שהנער התגייס לצבא ורק אחרי שלוש בדיקות של מיפוי עצמות ובדיקות CT ו-MRI התגלה אצל הנער הגידול בברך ימין.
בית המשפט פסק לטובת הנער וקבע שהיה צריך לשלוח אותו לצילום מכוון לאחר בדיקת מיפוי העצמות הראשונה, כלומר, התקיימה רשלנות רפואית בגידול בברך.
3 יסודות לרשלנות רפואית:
רשלנות רפואית מורכבת מ-3 יסודות:
- מבחן הרופא הסביר – בוחנים אם הרופא התנהג בצורה סבירה. האם כל רופא סביר אחר בנקודת הזמן שקרה המקרה הרשלני לכאורה, היה פועל באותו צורה? האם הרופא פעל לפי הידע הרפואי שהיה זמין לקהילה הרפואית בזמן שקרה המקרה? אם התשובה היא לא, יכולה להתקיים רשלנות רפואית.
- נזק – מוכרחים להוכיח שנגרם למטופל נזק ממשי, אם התקיימה רשלנות אך לא נגרם למטופל נזק, לא תוכל לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בגידול בברך.
- קשר סיבתי – מוכרחים להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין המעשה הרשלני. על התובע להוכיח שהפעולה הרשלנית היא שהביאה לכך שנגרם הנזק.
