מיפוי עצמות היא בדיקה אשר נועדה לגלות מחלות שונות בעצמות עקב כאבים בלתי מוסברים. מחלות כמו גידולים סרטניים, שברים
ודלקות בעצמות יכולות להתגלות בבדיקת מיפוי עצמות. אך מה קורה כאשר הפענוח של הבדיקה אינו נעשה בצורה נכונה ומכך נגרם נזק למטופל? ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית.
רשלנות רפואית היא דבר מצער מאוד אולם גם רופאים, טכנאים ואחיות הם בני אדם אשר מועדים לטעויות. לצערנו הרב כאשר אנשי מקצוע רפואיים טועים, זה עשוי לעלות בחיי אדם ולעיתים טעויות אלו יכולות להתגבש לכדי עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
מהי בדיקת מיפוי עצמות? ולשם מה עורכים אותה?
בדיקת מיפוי עצמות מאפשרת לנו לזהות מחלות בתוך העצמות. הבדיקה נעשית על ידי הזרקת חומר רדיואקטיבי אשר נקלט בעיקר במקומות בעצם שיש בהם התרחשות רבה של בניית עצם או פירוק עצם.
כאשר המטופל מתלונן על כאבים בעצמות שאין להם הסבר ושלא ניתן לאבחן אותם על ידי צילום רנטגן, הרופא ישלח אותו לעשות בדיקת מיפוי עצמות. בבדיקת מיפוי עצמות אפשר לאבחן שברים, דלקות, זיהומים, גידולים שפירים או ממאירים (סרטן), גרורות בעצמות ומחלות מטבוליות שפוגעות בהרכב ובמבנה של העצמות.
הבדיקה אינה נעשית בהרדמה ואין הכנות מיוחדות טרם הבדיקה. במקרה של נשים יש לעדכן את הרופא אם ישנו הריון ולכולם אסור לקחת תרופות עם ביסמוט ארבעה ימים לפני הבדיקה.
באילו נסיבות תקום רשלנות רפואית בבדיקת מיפוי עצמות?
אחת הדרכים לכך שיכולה להתרחש רשלנות רפואית במיפוי עצמות היא על ידי חוסר מעשה, כלומר, אי שליחת המטופל לבדיקה למרות שזה מתלונן על כאבים.
כאשר החולה מגיע אל הרופא ומתלונן על כאבים בעצם הרופא בדרך כלל ישלח אותו לעשות בדיקת רנטגן. אם בדיקת הרנטגן לא מראה את הסיבה לכאב והכאב נמשך בדרך כלל ישלח הרופא את המטופל לעשות בדיקת מיפוי עצמות.
במקרים בהם הרופא לא שלח את המטופל לבדיקת מיפוי עצמות ולאחר מכן התגלה אצל החולה מחלת עצמות בשלב מאוחר מידי ייתכן שתקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, במידה ונגרם למטופל נזק בעקבות השליחה המאוחרת לבדיקה.
פענוח לא נכון של בדיקת מיפוי עצמות
גם בשלב הפענוח יכולות להיות טעויות אשר עשויות להתגבש לכדי רשלנות רפואית. בתביעה שנידונה בבית המשפט המחוזי סבב הדיון סביב פענוח לא נכון של בדיקת מיפוי עצמות על ידי אורתופד אשר הביאה לכך שגידול סרטני בברך של המטופל התגלה באיחור.
התובע הוא נער צעיר שלפני שירותו הצבאי עשה הרבה ספורט בכדי להיכנס לכושר, לאחר זמן מה הוא התחיל להרגיש כאבים באחת מהברכיים, בברך הימנית. השתלשלות האירועים הרפואיים התחילה בצילום שהראה שהכל כשורה ולאחר מכן, לאחר שהכאב לא עבר, הוא הופנה על ידי רופא המשפחה לרופא אורתופד.
הרופא האורתופד שלח את הנער לבדיקת מיפוי עצמות. המפענחת מטעם המכון ציינה בין היתר שהיא ממליצה לשלוח את הנער לצילום מכוון לברך. אולם הרופא האורתופד, לאחר עיון בבדיקות, קבע שהכל נראה תקין.
רק מספר חודשים לאחר שהנער התגייס לצבא ורק לאחר שלוש בדיקות של מיפוי עצמות ובדיקות CT ו-MRI אובחן אצל הנער הגידול הסרטני בברך ימין.
לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים בתיק, קבע בית המשפט שהצדק הוא עם הנער ושהיה צריך לשלוח אותו לצילום מכוון לאחר בדיקת מיפוי העצמות הראשונה. מכך, שבמקרה זה בית המשפט קבע שהתקיימה רשלנות רפואית במיפוי עצמות.
מהם היסודות שצריכים להתקיים כדי להוכיח רשלנות רפואית?
בכדי להוכיח רשלנות רפואית יש צורך להוכיח את היסודות הבאים:
- מבחן הרופא הסביר – בית המשפט יבחן אם הרופא התנהג בצורה סבירה. האם כל רופא סביר אחר בנקודת הזמן שקרה המקרה הרשלני לכאורה, היה פועל באותו צורה? האם הרופא פעל לפי הידע הרפואי שהיה זמין לקהילה הרפואית בזמן שקרה המקרה? אם התשובות הן כן, אז לא תתקיים רשלנות רפואית. בתביעה שציינו לעיל, הרופא האורתופד לא נהג כפי שרופא סביר היה נוהג משום שלא שלח את המטופל לצילום מכוון, כפי שהמליץ המכון.
- נזק – חובה להראות שנגרם למטופל נזק ממשי, אם התקיימה רשלנות רפואית אך לא נגרם נזק, לא תקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית במיפוי עצמות או בכל תחום רפואי אחר.
- קשר סיבתי – חייב להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין המעשה הרשלני. על התובע להוכיח שהפעולה הרשלנית היא שהביאה לכך שנגרם הנזק.
