זיהום או אינפקציה הוא מצב שבו גורם זר מתיישב באזור כלשהו בגוף ומתחיל להתרבות. הגורם הפתוגני עלול לגרום לבעיות רפואיות מגוונות ביותר שכוללות נמק רקמתי, בעיות תפקוד שונות, כאבים, חום גבוה ואפילו מוות.
גוף האדם מגיב לזיהום בהיווצרות של דלקת ובאופן עקרוני הזיהום יכול להיות מסוגים רבים. כך למשל ישנם זיהומים שנגרמים ממגוון רחב של חיידקים, זיהומים שנגרמים מנגיפים, מפטריות, מטפילים שונים דוגמת תולעים, פריונים ועוד.
כיצד מאבחנים זיהום?
ישנן דרכים רבות לאבחן מצבים של זיהום. בראש ובראשונה מדובר על סוג התסמינים הקליניים שמציג החולה. תסמינים קלאסיים של זיהום יכולים להיות למשל עלייה של טמפרטורת הגוף, היעדר תיאבון, הזעות, ירידה במשקל, עייפות ניכרת, כאבים וצמרמורות.
בנוסף לכך, התסמינים יכולים לכלול כאבי מפרקים, נזלת ושיעול, פריחה עורית, נשימה מהירה ועוד. האבחון יכול לכלול בנוסף לתסמינים גם בדיקות דם, בדיקות צואה ושתן, צילומי רנטגן ועוד.
כיצד מטפלים בזיהום?
הטיפול בזיהום משתנה בהתאם לגורם המזהם. כך למשל במקרה של זיהום חיידקי לרוב ייעשה שימוש בתרופות שמכילות מרכיבים אנטיביוטיים שניתנות דרך הפה או בעירוי, במקרים של זיהום פטרייתי ייעשה שימוש בתכשירים אנטי פטרייתיים ובמקרים של זיהומים נגיפיים ייעשה שימוש בתרופות אנטי ויראליות. במדינת ישראל נפטרים מדי שנה 4000 בני אדם כתוצאה מזיהום שחטפו בבית חולים זה או אחר.
כיצד רשלנות רפואית באי אבחון זיהום באה לידי ביטוי?
רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים בתחום הזיהומים. בראש ובראשונה מדובר על מקרים שבהם חולה שסובל מזיהום הגיע לקבלת טיפול ולא אובחן שהוא סובל מזיהום.
כך למשל קרה במקרה של חיים, נער בן שש עשרה בלבד שהגיע לרופא המשפחה עם תלונות על כאבים חזקים במפרק הברך. הרופא בדק את חיים ואבחן כי הוא סובל מדלקת במפרק בעקבות מאמץ יתר. הסיבה לאבחון זה נבעה מהעובדה שהרופא הכיר את חיים הכרות מוקדמת וידע כי הוא נוהג לעסוק בספורט.
לרוע המזל, חיים לא סבל מדלקת במפרק בעקבות פעילות מאומצת יתר על המידה, כי אם בסוג מסוים של דלקת מפרקים שנקרא דלקת מפרקים זיהומית. לו היה שולח הרופא את חיים לבדיקה של הנוזל הסינוביאלי בברך, ניתן היה לראות בקלות כי הנוזל הסינוביאלי מזוהם מאוד, אך מאחר ולא כך היו פני הדברים, הזיהום הלך והתפשט ובסופו של דבר מפרק הברך של חיים נהרס לחלוטין והוא נאלץ לעבור ניתוח להחלפת המפרק.
רשלנות רפואית בטיפול בזיהום
ישנם כאלו שחושבים כי אי אבחון של זיהום הוא מצב נדיר יחסית, אך למעשה ההפך הוא הנכון. מדובר על אחת מהטעויות השכיחות והנפוצות ביותר שישנן בתחום הרפואה. למען האמת, נכון לכתיבת שורות אלה אבחון מאוחר של זיהום בדם הוא גורם המוות המרכזי בקרב חולים בדגש על פגים.
מקרה מעניין בנושא זה הוא סיפורה של חגית (שם בדוי), ילדה בת חמש שהובהלה לחדר מיון בעקבות חום גבוה. הוריה חששו מאוד כיוון שבבדיקת חום התגלה להם שילדתם קודחת (חום הגוף שלה הגיעה ל- 39.2 מעלות צלזיוס). למרות חששם, הרופאה בחדר המיון החליטה כי אין צורך לערוך לה בדיקות מיוחדות ולכן נתנה לה אופטלגין נוזלי ושלחה אותה חזרה לביתה זמן קצר לאחר שחום גופה החל לרדת מעט.
לרוע המזל, יום למחרת מצבה של חגית הלך והחמיר. ראשית היא איבדה את השליטה על הסוגרים, לאחר מכן, החלו להופיע על עורה כתמים בצבע כחול ולבסוף איבדה את הכרתה. חגית הובהלה שנית לבית החולים ושם נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.
מאוחר יותר התברר שחגית סבלה מדלקת קרום המוח על רקע של דלקת ריאות חמורה. לו רק היה מוגש לה טיפול אנטיביוטי בזמן, חייה היו יכולים להינצל. בתביעה שהגישו ההורים האבלים נתבע מבית החולים פיצוי בגובה של מיליון ומאתיים אלף שקלים חדשים ואכן בית החולים שילם להם את מלוא הסכום.
במקרה הזה לפי כל הסימנים שנראו בשטח היה חשד סביר להניח שהילדה סובלת מזיהום קשה ובכל מקרה אסור היה לשחררה עד שמצבה לא התייצב. מדובר על מקרה של רשלנות רפואית קלאסית שיכול היה להימנע ללא ספק לו הייתה מפעילה הרופאה המטפלת שיקול דעת סביר.
