אבנים בכליות או נפרוליתיאזיס היא מחלה שבאה לידי ביטוי בהימצאות של מספר אבנים או אבן אחת בדרכי השתן או בכליות. האבנים המדוברות נוצרות במקרים בהם השתן הופך לסמיך מאוד בעקבות הימצאות של מלחים מסוימים בריכוז מאוד גבוה בשתן.
בעקבות כך, נוצרים גבישים מינרליים שמומסים בתוך השתן שיכולים להיות קטנים מאוד ואפילו בגודל של גרגר קטן אך גם גדולים מאוד. למעשה, לאורך ההיסטוריה תוארו כבר מקרים בהם האבנים הגיעו לגודל של כדור גולף ממוצע.
כיצד נוצרות אבנים בכליות?
במקרים רבים לא ברור על איזה רקע הופיעו האבנים מלכתחילה. המצב נכון בעיקר לגבי אבני סידן שנחשבות לסוג הנפוץ ביותר של האבנים. עם זאת, ישנם מקרים שהאטיולוגיה שלהם ברורה. כך למשל במקרים של אבנים מסוג קלציום אוקסלט (אבני סידן) שנגרמו על רקע של צריכה מוגברת של דגים ובשר, במקרים של היפראוקסילאוריה, במצבים של חוסר ציטרט, במקרים של אבנים שהופיעו על רקע של הפרעות תורשתיות מסוימות ועוד.
עד שהאבן לא חוסמת את דרכי השתן לרוב לא יורגשו שום תסמינים. עם זאת, ברגע שמתרחשת חסימה לרוב החולים ירגישו כאבים באזור המותן. תסמינים נוספים יכולים להיות למשל הקאות ובחילות, דם בשתן, חום גבוה וצמרמורות.
כיצד מאבחנים אבנים בכליות?
ישנן שיטות רבות לאבחן את האבנים בכליות, אך בדרך כלל האבחון מתחיל מתיאור התסמינים על ידי המטופל. במידה ומתעורר החשד כי אכן מדובר על אבנים בכליות, יש לבצע בדיקות שונות שעליהן ניתן למנות למשל בדיקות דם (כדי לראות את רמת הסידן והקריאטנין), בדיקות הדמיה כמו CT או אולטרסאונד, בדיקת פיילוגרפיה, בדיקות שתן ועוד.
כיצד מטפלים באבנים בכליות?
אם גודל האבן הוא פחות מחמישה מ"מ, בדרך כלל לא קיים צורך בהתערבות רפואית מיוחדת. עם זאת, במקרים אחרים גודל האבן מצריך התערבות שלרוב אינה פולשנית.
הטיפול באבנים לרוב מבוצע על ידי שימוש בגלים על קוליים שמפוררים את האבן או את האבנים. אחרי פירור האבנים לחלקיקים קטנים, הם מופרשים באופן טבעי בשתן. במקרים חמורים יותר הפעולות לריסוק האבנים לא מתקיימות מחוץ לגוף של המטופל אלא בתוכו. כך למשל ניתן לחדור ישירות לכליה דרך העור או להגיע אליה דרך פתח השופכה. ההחלטה לגבי סוג הטיפול נקבעת בהתאם לגודל האבן בדרך כלל.
רשלנות רפואית בעקבות אבנים בכליות
רשלנות רפואית בהקשר של אבנים בכליות יכולה להיגרם בעקבות אבחון לקוי של אבנים בכליות, בזמן הטיפול באבנים בכליות ואפילו בזמן המעקב אחרי אבנים בכליות. כך למשל ג.ש, גבר בן 66 מירושלים הגיע לבית החולים כדי לעבור תהליך פשוט יחסית של ריסוק אבנים שהתגלו בכליה הימנית שלו.
לאחר סיום ההליך שב ג.ש לבדיקת מעקב והתברר שהאבנים לא רוסקו עד תום וכי עדיין נותרה אבן יחסית גדולה בכליה. הוסבר לג.ש כי עליו לעבור טיפול פולשני להוצאת האבן וכי עליו לשוב בהקדם לבית החולים, אך בסופו של דבר במשך שמונה חודשים לא שב ג.ש לקבלת טיפול ובעקבות כך מצבו החמיר מאוד.
ג.ש תבע את בית החולים בטענה שלא זומן להמשך טיפול וכי לא היה ידוע לו כי עליו לשוב לבית החולים. צוות בית החולים טען כי הפציר במטופל לשוב לטיפול שוב ושוב וכי הוא לא הגיע לטיפול מסיבות משפחתיות. עם זאת, מאחר ולא הצליח בית החולים למצוא את הניירות שיש בהם להעיד על כך כי אכן כך היו פני הדברים, זכה ג.ש במשפט וזכה לפיצויים בגובה של מאה וחמישים אלף ₪.
פיצוי בעקבות רשלנות בזמן הטיפול באבנים בכליות
למרות שהטיפול בבעיה הרפואית הנ"ל נחשב לפשוט יחסית, הרי שבדומה לכל הליך רפואי באשר הוא לעתים ישנם סיבוכים שונים שיכולים להיגרם במהלך ההליך. כך למשל במקרה של ד.כ מנהריה שבכליה השמאלית שלה התגלתה אבן גדולה, שלא ניתן היה לרסק במכשיר על קולי. בסופו של דבר ד.כ עברה טיפול פולשני שבמהלכו נוקב כיס המרה שלה, מה שהוביל לכריתה שלו.
באופן עקרוני, אכן ישנו סיכוי מסוים לניקוב של כיס המרה בתהליך שנקרא נפרוסטומי, אך התברר כי ניקוב כיס המרה של ד.ש לא התרחש כמו שמתרחשים מקרים רבים אחרים, אלא בעקבות ביצוע לא נכון של ההליך שנעשה על ידי רופא לא מנוסה. ד.ש פוצתה בסיכומו של דבר בשמונים אלף ₪.
