רשלנות רפואית באבנים בכליות

אבנים בכליות או נפרוליתיאזיס היא מחלה שבאה לידי ביטוי בכך שאבן אחת או יותר נמצאת בדרכי השתן או בכליות.

אבנים בכליות נוטות להיווצר בקרב חולים מסוימים כאשר השתן שלהם הופך להיות סמיך יתר על המידה בעקבות הימצאות של סוגי מלחים שונים שריכוזם גבוה מדי.

הריכוז הגבוה של המלחים בשתן מוביל להיווצרות של גבישים שיכולים להיות במקרים מסוימים קטנים ביותר ואף בגודל ממוצע של גרגיר אורז אך במקרים אחרים עלולים להיות גדולים ככדור גולף.

האבנים בכליות יכולות להיות תוצאה של עודף בחומצה אורית בנוזל השתן, רמה מוגברת של סידן בדם בעקבות בעיות בבלוטת התריס המשחקת תפקיד מרכזי במשק הסידן בגופנו, בעקבות רמה עודפת של אוקסלט עקב דיאטה לא מאוזנת העשירה במוצרים המכילים רמות גבוהות של אוקסלט ועוד.  

כיצד מאבחנים אבנים בכליות?

תהליך האבחון של אבנים בכליות כולל בדיקה קלינית של המטופל, תשאול יסודי לגבי התסמינים מהם הוא סובל וכן מספר בדיקות שמטרתן לקבוע היכן ממוקמת האבן ומה הוא גודלה. כך למשל ניתן לבצע למטופל בדיקת רנטגן, בדיקת אולטרסאונד, בדיקת CT ועוד. במקרים מסוימים ניתן להשלים את  התמונה באמצעות ביצוע בדיקות דם, בדיקות שתן ועוד.

תהליך האבחון במקרה של אבנים בכליות נחשב למהותי ביותר כיוון שרק בעזרת אבחון מקצועי ויסודי ניתן לבחור את אופן הטיפול וכן יש להבין כי רק באמצעות אבחון יסודי ניתן להבין את מידת החומרה של הבעיה.

כך במקרים מסוימים אין צורך להגיש טיפול כלל, במקרים מסוימים ניתן לנקוט בגישה שמרנית ובמצבים מסוימים ישנו צורך לבצע ניתוח חירום באופן מידי. הטיפול באבנים בכליות משתנה בהתאם לסוג האבן, גודלה, מיקומה, כמות האבנים, מצב בריאותו הכללי של המטופל, מידת החומרה של התסמינים מהם הוא סובל ועוד.

רשלנות רפואית באבחון אבנים בכליות

על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית ישנו צורך להוכיח לבית המשפט כי הרופא המטפל לא פעל לפי הפרוטוקולים המקובלים וכי כל רופא סביר אחר היה נוהג אחרת באותו המקרה, לאחר מכן יש להוכיח כי למטופל אכן נגרם נזק ולבסוף יש לקשור את יסוד הרשלנות עם הנזק שנגרם למטופל בקשר סיבתי.

אבנים בכליות עלולות לבוא לידי ביטוי במקרים מסוימים באופן הדרגתי. כך למשל חסימה חלקית של השופכן על ידי אבן, עלולה להפוך לחסימה מלאה ללא טיפול. לפיכך, קיימים פרוטוקולים רפואיים שיש לנהוג לפיהם בכל מקרה ומקרה. כפי שציינו, על מנת לדעת איזה טיפול מתאים ביותר למטופל בהתאם למצבו, עליו לעבור תהליך אבחון יסודי ומקצועי ובהתאם לממצאים של שלב האבחון, ניתן לבחור בטיפול.

במקרים מסוימים האבחון שבוצע למטופל ניחן ברשלנות וכתוצאה מכך לא הוגש למטופל הטיפול המתאים כשבמקרים החמורים ביותר לא הוגש למטופל טיפול כלל. כך למשל במקרה של ג.ד מאשדוד שהגיעה לרופא המשפחה שלה בעקבות תלונה על כאבים באזור האגן.

רופא המשפחה הפנה את המטופלת לנפרולוג שהפנה אותה לבדיקת CT. בעקבות אבחון רשלני התובעת לא אובחנה בזמן כסובלת מחסימה חלקית של השופכן ומספר חודשים מאוחר יותר הכליה הימנית שלה הפסיקה לתפקד ובעקבות זאת נאלצה לעבור ניתוח מורכב להסרת הכליה.

במידה והאבחון לא היה מתבצע באופן רשלני, ניתן היה לפתור את החסימה בקלות רבה יחסית ולמנוע את ההסרה של הכליה.

רשלנות רפואית בטיפול באבנים בכליות

גם במקרים בהם האבחון התבצע על הצד הטוב ביותר ניתן לעתים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שחרף כך שמדובר ברוב המקרים על טיפול פשוט מאוד וכמעט נטול סיכונים, עדיין כמו כל פעולה רפואית, גם הטיפול שניתן לסובלים מאבנים בכליות עלול להסתבך.

כך למשל בעקבות הטיפול עלול להתרחש זיהום מקומי שיכול להתפשט ולהפוך לזיהום מערכתי וכן במקרים חריגים במיוחד הרופא עלול לדקור בטעות את כיס המרה של המטופל ולגרום לנזק.

במקרה של ר.ק מנהריה למשל, היה צורך להחדיר נפרוסטום בעקבות מספר רב של אבנים בכליה הימנית. בשל חוסר מיומנות של הרופא המנתח סבל כיס המרה מנזק רב (בדמות שני נקבים חמורים שהובילו לדליפת תוכנו לחלל הבטן) והתובעת נאלצה לעבור ניתוח להסרתו ולעבור תקופת החלמה ממושכת.