רשלנות רפואית במחלת גלאוקומה

רשלנות רפואית בגלאוקומהגלאוקומה (המחלה נקראת ברקית בעברית) הוא המונח הרפואי המשמש לתיאור של מספר מחלות המובילות לנזק בלתי הפיך לראייה שיכול לבוא לידי ביטוי במקרים מסוימים בעיוורון מוחלט.

הגלאוקומה מקושרת לעלייה בלחץ התוך עיני כשלרוב מדובר בעלייה שמקורה בבעיות בניקוז הנוזל התוך עיני. על ידי מתן של טיפול כירורגי או תרופתי ניתן לעכב את התקדמות המחלה ואף להחלים ממנה.

הלחץ התוך עיני יכול לעלות כתוצאה מדלקת עיניים, כתוצאה מסיבוך של מחלת הסוכרת, כתוצאה מנטילת תרופות שונות כשבדרך כלל מדובר על סטרואידים ועוד. כמו כן, יש לציין כי ישנם תינוקות הבאים לעולם עם גלאוקומה. מצב זה מחייב התערבות רפואית מידית שמטרתה להציל את הראייה של התינוק.

גורמי הסיכון לחלות בגלאוקומה כוללים מחלות סיסטמיות כמו יתר לחץ דם וסוכרת, גיל מבוגר, היסטוריה משפחתית או סיפור משפחתי של גלאוקומה, רוחק ראייה ועוד.

כיצד מאבחנים את המחלה?

על מנת שניתן יהיה למנוע את התקדמות המחלה או לרפא את החולה ישנה חשיבות עליונה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר. מאחר ומדובר במחלה שיכולה להופיע ללא כל תסמינים ולהתפתח בהדרגתיות ובאיטיות מבלי שהחולה יהיה מודע לכך כלל, כיום נהוג להמליץ לאוכלוסייה הכללית לעבור בדיקות לאבחון גלאוקומה באופן שנתי החל מגיל ארבעים ואילך.

כמו כן, אנשים שסובלים מגורמי סיכון מסוימים לחלות בגלאוקומה צריכים לפי ההמלצות לעבור בדיקות לאבחון המחלה באופן תדיר יותר ולהתחיל בביצוע הבדיקות בגיל מוקדם יותר.

האבחון של המחלה מתבצע על ידי מספר בדיקות עיניים כמו למשל בדיקת חדות ראייה, בדיקת שדה הראייה, בדיקה במנורת סדק שמאפשרת לבחון את עצב ראש הראייה בבירור, בדיקות הדמיה שונות כמו למשל MRI או CT, צילום של ראש עצב הראייה ועוד.

רשלנות רפואית באבחון גלאוקומה

כפי שציינו, ישנה חשיבות עליונה לאבחן את המחלה בשלב כמה שיותר מוקדם וזאת על מנת שניתן יהיה להגיש טיפול בשלב מוקדם וכל השתהות באבחון המדויק של המחלה עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך לראייה. לרוע המזל, במקרים מסוימים בעקבות רשלנות רפואית עלול להיווצר מצב שבו המחלה לא מאובחנת במועד שבו ניתן היה לאבחן אותה.

רשלנות רפואית באבחון יכולה לבוא לידי ביטוי במספר מצבים להלן:

  • במקרים מסוימים הרופא יכול להחליט שלא לשלוח את המטופל לביצוע הבדיקות המתאימות חרף העובדה שהוא מתלונן על תסמינים שיש בהם כדי להעלות את החשד שהוא סובל מגלאוקומה ולמרות שהוא סובל מגורמי סיכון מסוימים שמעלים את הסיכוי לחלות בגלאוקומה.
  • במקרים מסוימים האבחון של הבדיקות שבוצעו למטופל יהיה שגוי ובעקבות כך החולה לא יקבל טיפול כלל.
  • לא אחת האבחון השגוי מוביל למתן של טיפול לא מתאים. לרוע המזל טיפול לא מתאים עלול להחמיר את הנזק ולהאיץ את התקדמות המחלה.

על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון גלאוקומה יש להוכיח לבית המשפט כי תהליך האבחון לקה בחסר וכי בעקבות האבחון הלקוי נגרם למטופל נזק שניתן היה למנוע לו רק האבחון היה מתנהל באופן תקין.

רשלנות רפואית בטיפול בגלאוקומה

הטיפול בחולי גלאוקומה משתנה בהתאם למצבם הרפואי, בהתאם למידת החומרה של התסמינים השונים, בהתאם למידת המיומנות של הרופא המטפל בביצוע הטיפולים השונים ועוד. במקרים מסוימים ניתן להסתפק בטיפול תרופתי אך לא אחת אין מנוס מביצוע של ניתוח עיניים.

הטיפול התרופתי מיועד להפחית את הייצור של הנוזל התוך עיני ולהגביר את הניקוז שלו והטיפול הכירורגי מיועד לשפר את הניקוז של הנוזל התוך עיני. כך למשל ניתן לבצע חתך זעיר שיאפשר לנוזל להתנקז, ישנם ניתוחים שבהם מושתלת צינורית ניקוז קטנה בעין ועוד.

רשלנות רפואית בטיפול בגלאוקומה יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בדרכים הבאות:

  • רשלנות שבאה לידי ביטוי במינון שגוי של חומרי ההרדמה שניתנו למנותח לפני הניתוח ובמהלכו.
  • התפתחות של זיהום חמור בעין המנותחת או פגיעה בכלי דם שהובילה לדימום מסיבי.
  • במקרים מסוימים בהם הניתוח מבוצע ברשלנות תיתכן פגיעה חמורה בראייה.
  • הרשלנות בטיפול בגלאוקומה יכולה לבוא לידי ביטוי במעקב לא תקין אחרי החולים לאורך הטיפול וכן במעקב לא תקין אחרי החולים לאחר הניתוח.

דילוג לתוכן