רשלנות רפואית בסרטן בלוטת התריס

מיקומה של בלוטת התריס הוא בצוואר מתחת למיתרי הקול. בלוטת התריס שייכת למערכת האנדוקרינית ואחראית על הפרשת הורמונים שאחראים על המטבוליזם בגוף, טמפרטורת הגוף, משקל, קצב הלב, לחץ הדם ורמות הסידן בגוף.  

מחלות של בלוטת התריס יכולות להיות: יתר פעילות, תת פעילות וסרטן הבלוטה.

אבחון רשלני או טיפול רשלני במחלה של סרטן בלוטת התריס הן עילות לתביעת רשלנות. הרשלנות באה לביטוי בכך שהרופא המטפל לא התייחס ברצינות הנדרשת לתלונות של החולה, ולא ביצע את הבדיקות הנדרשות לברור תלונות אילו, או שהטיפול במחלה היה שגוי ורשלני.

סוגים של סרטן בלוטת התריס

יש מספר סוגים של סרטן בלוטת התריס:

גידול פפילרי – שכיח, מתפשט לאט ובאופן הדרגתי. האבחון במועד חשוב כדי להגדיל את סיכויי הריפוי מהמחלה.

גידול פוליקולרי – פחות שכיח, ומתפשט לאט. כאשר מגלים מוקדם יש סיכוי לריפוי.

גידול מודולרי – נדיר, תורשתי בדרך כלל, ואיטי בהתפשטותו. חשוב לאבחן בזמן לפני ששולח גרורות.

גידול אנאפלסטי – אלים יותר, קשה לריפוי ומתפשט מהר.

גידול מסוג לימפומה – סרטן של תאי לימפה שבבלוטה די נדיר.

סימני המחלה

גוש בצוואר, הגדלת בלוטת הלימפה, כאבים, שינויים בקול, שינויים בפעילות הבלוטה.

רשלנות רפואית יכולה לקצר את חיי החולה ועלולה גם להביא למותו.

רשלנות באבחון של מחלת סרטן בלוטת התריס

אבחן המחלה יכול להיעשות על ידי:

• בדיקה ידנית של הצוואר
• בדיקת נוגדנים של מערכת חיסון בבדיקות דם, כדי לשלול מחלה אוטואימונית.
• בדיקות דם לצורך אבחון הורמון TSH. הפרשה גבוה של ההורמון מעידה שהבלוטה אינה מתפקדת באופן יעיל.
• אבחון באמצעות בדיקת הדמיה בעזרת יוד רדיואקטיבי אשר מצביע על קיומו של גידול ממאיר.
• בדיקות דימות אחרות
• בדיקות לקיום גידול שמפריש הורמונים או גורם לפעילות מוגברת של הבלוטה באמצעות גירוי פעילות הבלוטה.
• בדיקות ספציפיות לגילוי ממאירות של הבלוטה באמצעות ביופסיה, שאיבת תאים מבלוטת התריס על ידי מחט ותחת אולטרסאונד, כריתת הבלוטה ובדיקה פתולוגית שלה, בדיקות של סמנים (מרקרים) בדם לממאירות וכולי.

היה ומתעורר חשד לאי תקינות פעילות בלוטת התריס, והרופא המטפל לא מפנה את החולה לבדיקות אילו, הדבר יחשב לרשלנות באבחון. רופא המשפחה שמגלה גוש בבלוטת התריס בבדיקה גופנית חייב להפנות את המטופל לרופא אנדוקרינולוג מומחה. על החולה לעשות בדיקת אולטרסאונד ולבדוק את מצב הבלוטה על ידי בדיקת הורמונים ובדיקת נוגדנים.

כאשר ידוע גם על גנטיקה משפחתית של המחלה, הרופא המטפל מחויב לשלוח את החולה לבדיקות אבחון. אם הרופא לא התייחס ברצינות לתלונות החולה – מתעוררת עילה לתביעת רשלנות רפואית. הרשלנות הרפואית באבחון מתרחשת גם כאשר ניתנה אבחנה שגויה או אבחנה מאוחרת של המחלה על אף הבדיקות.

רשלנות בטיפול בסרטן בלוטת התריס

רשלנות רפואית בטיפול תחשב לטיפול רפואי שלא בוצע באופן מקצועי ושחרג מרמת הזהירות הנדרשת כסטנדרט מרופא סביר, וגורם לנזק.

אם אבחנו גידול ממאיר, מבצעים ניתוח להסרת בלוטת התריס, ולפעמים משלבים גם טיפול הורמונאלי, כימותרפיה, הקרנות יוד רדיואקטיבי וכולי.

רשלנות בטיפול בסרטן בלוטת התריס יכולה להיחשב בין היתר:

• אי מתן תרופות מתאימות (תחליפי הורמונים);
• החלטה שגויה בקשר לסוג הניתוח – כריתה מלאה של בלוטת התריס הכוללת בלוטות הלימפה, או כריתה באופן חלקי של הבלוטה (אונה אחת);
• רשלנות בכל הקשור לניתוח עצמו – פגיעה במיתרי הקול תוך כדי הניתוח דבר שגורם לשיעול, קשיי בליעה, קושי בדיבור, מצב נפשי מדורדר;
• פגיעה בעצבים ושרירים שסמוכים לבלוטה;
• כאשר אחרי הניתוח המטופל לא מקבל טיפול ביוד רדיואקטיבי לברור קיומם של שאריות מתאים ממאירים של בלוטת התריס בגוף;
• כאשר לא נותנים לחולה אינפורמציה מלאה אודות סיכוים וסיכונים הכרוכים בניתוח, לא נותנים מידע על טיפול חלופי, ולא מאפשרים לחולה לבחור בטיפול;

רשלנות במעקב אחר המחלה

בדיקות מעקב תקופתיות חשובות מאוד כדי שהמחלה לא תחזור. על כן, אי הפניה לביצוע בדיקות דם לרמת החלבון תירוגלובולין כדי לוודא שאין יותר תאי בלוטת תריס בגוף, או כאשר לא מבצעים בדיקה למיפוי באמצעות יוד רדיואקטיבי, לא מתבצע מעקב ראוי והדבר יכול להיחשב לרשלנות.