רופא עור או דרמטולוג הוא רופא שעוסק בריפוי של מחלות שונות בעור. ההתמחויות השונות ברפואת העור יכולות להיות למשל רפואת עור קוסמטית שבה ישנה התמקדות במגוון של הליכים קוסמטיים, דרמטולוגיה פדיאטרית שמתמקדת במחלות עור של תקופת הילדות, דרמטולוגיה פתולוגית ועוד.
העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם שמהווה את המחסום הראשון בפני חדירת פתוגנים לגוף. בעקבות כך, עלולות להתרחש בו מגוון רחב ביותר של פתולוגיות. בין המחלות שעלולות להופיע בעור ישנן כאלו שנחשבות לקלות מאוד כשחלקן אף עוברות ללא טיפול אך ישנן גם מחלות רבות שיכולות לסכן את חיי החולים כמו למשל סוגים שונים של מחלת הסרטן שפוגעים בעור. באופן כללי, מחלות עור מסבות בדרך כלל פגיעה אסתטית או פגיעה באיכות החיים יותר מאשר שהן מהוות פגיעה תפקודית.
ישנן מחלות שבהם ההתבטאות של המחלה על פני העור היא ההפרעה היחידה אך מחלות רבות כוללות מעורבות של מערכות נוספות ובהן הפגיעה עורית היא רק משנית לפגיעות במערכות אחרות כמו למשל במערכת העצבים המרכזית, במערכת העיכול ועוד. ישנן מחלות עור מולדות, ישנן נרכשות, ישנן שמופיעות על רקע גנטי, ישנן על רקע של זיהום או פעילות לקויה של מערכת החיסון, ישנן דלקות בעור ועוד.
רשלנות רפואית בטיפול של רופא עור
כפי שציינו, ישנן מחלות עור שעלולות להיות קטלניות וזה הדין למשל במקרה של מחלת הסרטן. אבחון לקוי או אי אבחון של גידול כממאיר, עיכוב במתן אבחון, חוסר מעקב לאחר ניתוח להסרת גידול וכן מקרים רבים נוספים בהחלט יכולים להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כך למשל היה במקרה של חנן (שם בדוי) מראש פינה.
חנן גילה יום אחד כי על מצחו החל לצמוח נגע עורי בעל צורה לא ברורה. חנן פנה לרופא פרטי שהסיר את הנגע וגילה בבדיקה היסטולוגית כי מדובר היה על נגע ממאיר מסוג מלנומה. שנתיים לאחר מכן התברר כי הנגע העורי צמח מחדש והפעם בשל אי אבחון החל לשלוח גרורות לעצמות הגולגולת, למוח ואפילו לכבד. תוך שלושה חודשים מהאבחנה חנן הלך לעולמו.
התברר שבמקרה הזה התקיימה רשלנות כפולה. מצד אחד רופא העור לא הסיר את הנגע בשלמותו ומצד שני הוא לא טרח להסביר לחנן בנוגע לחשיבות העליונה שבהמשך מעקב. לו היה מבהיר בפניו עד כמה זה חשוב לברר כי הגידול לא חוזר, היה חנן ניגש לבדיקות שגרתיות אצל רופא עור ומותו היה נמנע. במקרה הזה פסק בית המשפט לטובת משפחתו הקרובה של המנוח פיצויים בגובה של מיליון וחצי ₪.
המורכבות של הגשת תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית של רופא עור
על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית יש צורך להוכיח כי התקיימה רשלנות, כי בעקבות הרשלנות נגרם נזק וכי לו לא הייתה מתקיימת הרשלנות, הנזק היה נמנע. כדי להסביר את המורכבות של הנושא בחרנו להביא את סיפורו של גדי (שם בדוי) מחיפה.
גדי סבל במשך ארבע שנים מנגע קטן ומפריש בארובת העין. פעם אחר פעם פטר אותו רופא העור של קופת החולים בה היה מבוטח באומרו כי מדובר על נגע שפיר. אי לכך כל שעשה היה לרשום לו תרופות ותכשירים שונים לטיפול בנגע.
בצר לו פנה גדי לרופא עור מומחה וזה האחרון שלח אותו לבדיקת ביופסיה שבה התגלה כי מדובר על נגע סרטני. בסופו של דבר עבר גדי ניתוח על שם מוס ונותרה בארובת העין שלו צלקת משמעותית.
על מנת להוכיח כי אכן הרופא של קופת החולים התרשל בעבודתו היה על גדי להוכיח כי היה מקום להפנות אותו לבדיקת ביופסיה בשלב מוקדם יותר, להוכיח שאבחון מוקדם היה מונע את הצלקת שנוצרה בעינו וכן להוכיח כי במידה והדברים היו מתנהלים בצורה שונה מזו שהם התנהלו בה בפועל, ניתן היה לטפל בנגע באופן שונה.
לצורך כך, ישנו צורך לשכור את שירותיו של רופא מומחה שתפקידו הוא לספק לבית המשפט חוות דעת רפואית. בכל מקרה של תביעה בגין רשלנות רפואית מדובר בתהליך ארוך שעלול אף להימשך מספר שנים.
עם זאת, אין שום סיבה שאנשים שאכן סובלים מנזקים על רקע של רשלנות רפואית לא יזכו לפיצויים המגיעים להם על פי חוק. במקרה הנ"ל נפסקו לטובתו של גדי פיצוים על סך מאתיים וחמישים אלף ש"ח בתום משפט בן שלוש שנים תמימות.
