בדיקת א.ק.ג היא בדיקה רפואית לא פולשנית, אשר מאפשרת לאבחן את הפעילות החשמלית של הלב, וזאת באמצעות ניטור הגלים החשמליים המועברים בלב.
הלב עצמו, אשר בבסיסו הינו שריר, מופעל על ידי גלים חשמליים חוזרים ונשנים, כאשר אבחון אותם הגלים יכול לאבחון בעיות רפואיות הבאות לידי ביטוי בלב באופן מהיר ויעיל.
בדיקת הא.ק.ג מבוצעת על ידי חיבור ארבעה אלקטרודות חשמליות לגפיו של המטופל, ועוד שישה אלקטרודות לאזור בית החזה. הבדיקה עצמה אינה דורשת במרבית המקרים ביצוע הכנות מקדימות, וניתנת לביצוע באופן מידי בכל מטופל, לאחר חשיפת הידיים, הרגליים, ובית החזה.
עם זאת, במקרים בהם המטופל מתאפיין בצפיפות גבוהה של שערות באזור בית החזה, ייתכן שיהיה צורך להסירן טרם ביצוע הבדיקה.
יתרונה הגדול של בדיקת הא.ק.ג, המתבסס על היותה בדיקה מהירה, נוחה ולא פולשנית, אשר אינה דורשת כל הכנה מוקדמת וניתנת לביצוע באופן מידי, הוביל לשימוש רחב בה מטעם גורמי הרפואה, כאשר במרבית המקרים, הבדיקה מאפשרת גילוי ואבחון של בעיות רפואיות באזור הלב באופן יעיל.
בימינו, כמעט בכל מקרה בו מטופל מתלונן על מיחושים אשר מקורם באזור הלב, כגון דופק מהיר, כאבים בחזה וכדומה, הוא מופנה לביצוע הבדיקה באופן מידי.
רשלנות בהפניית המטופל לבדיקת א.ק.ג
אף שכאמור, במהלך השנים האחרונות בדיקת הא.ק.ג הפכה לבדיקה רפואית נפוצה במיוחד, אשר מבוצעת כמעט בכל מקרה בו יש חשש לשיבוש בפעילות הלב, הרי שקיימים מקרים חריגים, בהם הגורם המטפל נמנע מהפניית המטופל לשם ביצוע בדיקת הא.ק.ג. הדבר נובע לרוב בשל אבחון שגוי של מצבו הרפואי של המטופל, כאשר הגורם המטפל אינו בקיא בהיסטוריה הרפואית של המטופל, או לחילופין מבצע אבחנה רפואית שגוייה באשר לסיבת המחושים הרפואיים עליהם מעיד המטופל.
חשוב לזכור כי במקרים רבים, בדיקת הא.ק.ג מאפשרת אבחון מהיר ויעיל אודות מצבו הרפואי של המטופל, וכן גיבוש הטיפול הרפואי האפקטיבי לו הוא נדרש.
מטבע הדברים, הלב האנושי מהווה איבר מרכזי במסגרת גוף האדם, כאשר כל סיבוך רפואי המופיע בו עלול לגרור סכנת חיים ממשית מבחינת המטופל, במידה וסיבוך זה לא מטופל באופן מהיר. מסיבה זו, הימנעות מהפנייה לביצוע בדיקת א.ק.ג, בשעה שיש בכך צורך, עלולה להיחשב כרשלנות רפואית, ולהוות עילה להגשת תביעה משפטית בגין כך.
במקרה לדוגמא, מטופל הגיש תביעה כנגד רופאה בקופת חולים כללית, בטענה כי זו נמנעה מביצוע בדיקת א.ק.ג, וזאת חרף מצבו הרפואי החמור של המטופל, אשר כלל סימנים מעידים לצורך בביצוע הבדיקה.
בית המשפט קבע בהקשר זה, כי הימנעותה של הרופאה מביצוע בדיקת הא.ק.ג אכן מוגדרת כרשלנות רפואית, ומשכך פסק לזכות המטופל פיצויים בסכום של כ-2 מיליון ₪.
רשלנות בביצוע בדיקת א.ק.ג
אף שמבחינה רפואית, בדיקת הא.ק.ג נחשבת כבדיקה פשוטה יחסית לביצוע, הרי, ומאחר ומדובר במדידת זרמים חשמליים רגישים ביותר, קיימת חשיבות רבה לביצוע הבדיקה בצורה מקצועית, כאשר כל משגה קל עלול להוביל לתוצאות שגויות.
מאחר ובמקרים רבים, תוצאות בדיקת הא.ק.ג הינם מרכיב מרכזי באופן קביעת הטיפול הרפואי במטופל, עובדה זו מקבלת משנה חשיבות.
במקרה לדוגמא, הגישו בני משפחתו של מטופל תביעה כנגד המרכז הרפואי "בני ציון", בטענה כי המטופל שוחרר לביתו לאחר ביצוע בדיקת הא.ק.ג, וזאת אף שמצבו הרפואי היה חמור ביותר, ובשל כך נפטר בהמשך.
בני המשפחה טענו, כי בדיקת הא.ק.ג בוצעה באופן רשלני, ומסיבה זו לא אבחנו הרופאים נכונה את מצבו הבריאותי של המטופל, ושחררו אותו לביתו, מה שהוביל במישרין לפטירתו.
התיק נידון בתחילה בקרב בית המשפט המחוזי, אשר דחה את הטענה בדבר רשלנות רפואית. עם זאת, ולאחר הגשת ערעור על הפסיקה, בית המשפט העליון קבע כי במקרה זה, ומאחר ונמצא כי ממצאי בדיקת הא.ק.ג לא הועלו על הכתב, הדבר אכן מוגדר כמקרה של רשלנות רפואית.
בסופו של דבר, ובהתחשב בכלל הנימוקים מטעם הצדדים, פסק בית המשפט חובת פיצויים לזכות בני המשפחה, בסכום של 472,745 ₪.
