המעיים הם החלק המרכזי של מערכת העיכול. מדובר על מעין צינור שתחילתו במוצא הקיבה וסופו בפי הטבעת. במעיים מתרחש רוב רובה של פעולת העיכול ופעולת הספיגה של המזון. לפיכך, כל פגיעה במעיים עלולה להסב נזק כבד לבריאות האדם.
מאחר ומערכת העיכול היא מערכת פתוחה ומאחר ובמערכת העיכול שוכנים אינספור חיידקים שונים שחלקם אופורטוניסטים, הרי שבמעיים שנחשבים לאחד האיברים המורכבים ביותר בגוף עלולות להתרחש לא אחת פתולוגיות שונות שבמקרים מסוימים יצריכו מהמטופלים לעבור ניתוח במעיים.
מתי יש לעבור ניתוח במעיים?
קצרה היריעה מלפרט אודות כל אחד מהמקרים בהם יש לבצע ניתוח במעיים. אי לכך, בחרנו להביא בפניכם רק מספר מצבים כאו על קצה המזלג:
- ניתוח לכריתת גידול ממאיר במעי הגס – סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר שקוטלים את חייהם של אלפי אנשים מדי שנה. חלק ממכלול הטיפולים במחלה זו כולל הסרה של הגידול בניתוח כשפעמים רבות אין מנוס מלבצע כריתה מלאה של המעי הגס.
- ניתוח במצבים של חסימת מעיים – במצב של חסימת מעיים לא מתאפשר מעבר של מזון דרך צינור העיכול ועלול להיווצר מצב של נמק במעי, קרע של המעי ומצבים נוספים שמסכנים חיים. במידה ומדובר על חסימה מלאה ועיקשת שלא ניתנת לטיפול באופן שמרני, ייתכן ויתעורר הצורך לבצע כריתה של המקטע החסום וחיבור מחדש של שני קצוות החלק הכרות.
- ניתוח להסרת הידבקות – ישנם מצבים רבים שבעקבותיהם עלולות להיווצר הידבקויות בין מערכת העיכול לבין עצמה וכן בין מערכת העיכול לאיברים פנימיים. מצבים כאלו עלולים לעורר את הצורך בניתוח מעיים.
רשלנות בביצוע ניתוח מעיים
ראשית, חשוב מאוד להבין נקודה אחת בכל הקשור לתחום המורכב של רשלנות רפואית בניתוחי מעיים. לא כל נזק שנגרם למעיים בעקבות ניתוח שבוצע בהם אכן מהווה עילה להגשת תלונה בגין רשלנות רפואית.
בכל ניתוח ולא כל שכן בניתוח שמבוצע באיבר מורכב כמו במעיים ישנו סיכון מסוים לסיבוכים מסוימים ובמקרים מסוימים את הנזקים שנגרמו לא ניתן היה למנוע. כדי להוכיח כי אכן התקיים מקרה של רשלנות, יש להראות כי בעת הניתוח חרג המנתח מהסטנדרט הרפואי המקובל.
מקרה מעניין של תביעה שהתקבלה אירע בחיפה לפני שמונה שנים. במקרה הנ"ל מטופלת בת 74 עברה ניתוח חירום לאחר מקרה של צניחת חלחולת. בסיומו של הניתוח נתן המנתח הראשי לאחד המתמחים לבצע תפירה בין פי הטבעת לסיגמה של החולה.
לרוע המזל, התפירה לא בוצעה כהלכה וכתוצאה מכך שעות ספורות לאחר הניתוח החולה סבלה מזיהום בחלל הבטן בשל דליפה של תוכן צואתי ממערכת העיכול. החולה נאלצה לעבור ניתוח נוסף וקיבלה תרופות רבות שהצילו את חייה מצד אחד, אך גרמו לה למספר נמקים במערכת העיכול מצד שני. בשל מקרה זה של רשלנות רפואית בניתוח מעיים נפסקו לתובעת פיצויים בגובה מאה וחמישים אלף ₪.
רשלנות רפואית בהרדמה
במקרים מסוימים הרשלנות הרפואית באה לידי ביטוי עוד בשלב המוקדם של הניתוח שבו מבוצעת ההרדמה. לפני שמבצעים כל ניתוח שהוא ישנו צורך לקחת אנמנזה רפואית ולבצע מספר בדיקות שמטרתן לוודא כי אכן המועמד מתאים לניתוח. אחד מהסיכונים בניתוחים שמבוצעים בהרדמה מלאה כמו ניתוחי מעיים, שבאופן גורף מבוצעים בהרדמה מלאה כוללים סיכונים שונים שקשורים בהרדמה עצמה.
במקרה טראגי שאירע בבית חולים במרכז הארץ בעקבות שגיאה בחישוב המינון המתאים של חומרי ההרדמה נכנסה מנותחת מעיים לתרדמת ממנה לא התעוררה. למעשה, חצי שנה לאחר הניתוח הלכה המטופלת לעולמה בעקבות דלקת ריאות ממנה סבלה. כפי שאתם מבינים לא בכל מקרה של רשלנות רפואית בניתוח מעיים אכן התרחשה פגיעה במעיים. במקרים מסוימים הפגיעה התרחשה דווקא מחוץ למערכת העיכול.
רשלנות רפואית מסוג אי מתן הסכמה מדעת
כאשר מנתח בא לבצע ניתוח כלשהו במטופל, מוטלת עליו האחריות להסביר למטופל בנוגע לפרוצדורה שהוא עתיד לעבור. בין היתר עליו להסביר לו פרטים רבים ככל האפשר בנוגע למצבו הרפואי, בנוגע לתועלת הצפויה מהניתוח, בניגוע לסיבוכים האפשריים, בנוגע לאלטרנטיבות העומדות בפניו ועוד. לאחר מכן על המטופל לחתום על טופס הסכמה מדעת, שבו הוא מאשר כי הבין את הנאמר לו.
במקרה של חיים (שם בדוי) התרחשה רשלנות רפואית באופן כזה שלפני ניתוח נרחב שעבר במעייו לטענתו לא הוסברו לו כל הסיכונים האפשריים. התובע טען כי לו היה מודע לסכנות הכרוכות בניתוח, היה בוחר שלא לעבור אותו. במקרה שלעיל התביעה נדחתה על הסף כיוון שמדובר היה בניתוח מציל חיים שבלעדיו החולה היה הולך לעולמו.
