שאלות ותשובות – עלויות תביעה ופיצויים

מסגרת היחסים בין עורך הדין לבין הלקוח אשר נפגע מרשלנות רפואית נקרא הסכם שכר טרחה המהווה הסכם עבודה בין הצדדים. על הסכם הטרחה להיות מפורט ולתאר את מכלול החובות והזכויות של עורך הדין והלקוח ובעיקר את גובה שכר הטרחה של עורך הדין בעבור תביעת הרשלנות הרפואית.

בשונה מתביעות נזיקין המוסדרות בחוק כמו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כאן שכר הטרחה אינו קבוע במסגרת חוקית ולכן כל עורך דין רשאי לקבוע את גובה שכר הטרחה.

הדרך המקובלת ביותר לקבוע שכר טרחת עורך דין בתביעות רשלנות רפואית הינה כנגזרת של אחוזים מתוך הסכום אותו יקבל הנפגע. הלקוח ועורך הדין הופכים למעשה לאנשים בעלי אינטרס משותף – הוצאת סכום זכייה בתביעה גבוה ככל האפשר ולכן שניהם יתאמצו לקבל פיצוי מקסימלי. ככל שעורך הדין יצליח להוציא סכום גבוה יותר של פיצויים, כך גובה שכר הטרחה שלו באחוזים יהיה גבוה יותר.

חשוב מאוד להבין מה כתוב בשכר הטרחה ומה הוא כולל לפני החתימה אליו. לעיתים קרובות מתגלעות מחלוקות בין הלקוח לבין עורך הדין כתוצאה מחוסר הבנה של הסכם שכר הטרחה. בכדי להימנע ממצבים לא נעימים אלו, היכולים אף להגיע לידי סכסוך הדורש פתרון משפטי, מומלץ להבהיר בצורה ברורה ככל האפשר ללקוח על מכלול התשלומים ועל גובה שכר הטרחה.

בדרך כלל גובה שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית נע בין 20%-30% תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה ובמורכבות התביעה הרשלנית. חשוב מאוד לומר שבחישוב שכר הטרחה ברשלנות הרפואית לא כל חישוב ההפסד נובע מתוך הפיצוי הכללי של המטופל. חלק ניכר משכר הטרחה משולם למעשה על ידי הצד שכנגד במסגרת פסק הדין או בפשרה שהגיעו אליה הצדדים.

בדרך כלל גובה שכר הטרחה המשולם על ידי הצדדים הינו סביב 17.5% כולל מע"מ. היתרה משולמת למעשה על ידי הלקוח בקיזוז הסופי. חשוב לציין כי שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית גבוה במקצת מגובה שכר הטרחה של תביעות נזיקין סטנדרטיות כמו תאונות דרכים או תאונות עבודה.

תביעות רשלנות רפואית הינן מורכבות יותר ודורשות ידע ומומחיות, יחד עם הוכחה מקצועית של ראיות וקשר סיבתי, ומטבע הדברים דורשות השקעה ומומחיות רבה יותר של עורך הדין, ועל כן גובה שכר הטרחה גבוה במעט יותר בהתאם לכך.

עלויות תביעת רשלנות רפואית יכולות להשתנות ממקרה למקרה אך באופן כללי ניתן למנות את ההוצאות הבאות, אשר מהוות חלק בלתי נפרד מעלויות של תביעת רשלנות רפואית:

עלויות השגת הרשומות הרפואיות

לשם בניית כתב התביעה כראוי, יש להשיג את מכלול הרשומות הרפואיות הקשורות להיסטוריה הרפואית של המטופל. כך יוכל עורך הדין והמומחים הרפואיים שיכתבו את חוות הדעת, לחוות את דעתם ולקבוע בצורה מהימנה האם אכן אירעה רשלנות רפואית. לשם השגת רשומות רפואיות אלו יש צורך לפנות לבתי החולים, קופות החולים וכל מקום רפואי רלוונטי.

על פי חוקי חופש המידע ישנה זכאות למטופל ולעורך הדין מיופה הכוח לקבל את הרשומות, אך יש לשלם בגין הטיפול ועלות הצילום. במקרים סטנדרטים עלויות אלו יכולות להגיע למאות בודדות של שקלים, אך במקרים מורכבים יותר בהם היקף החומר הינו עצום, עלויות הטיפול והצילום יהיו גבוהות בהתאם.

עלויות חוות הדעת

לשם תמיכה וביסוס של כתב התביעה, יש לצרף חוות דעת רפואיות מן המומחים בתחום, אשר יראו על קרות המחדל, קרות הנזק, והקשר הסיבתי בין הופעת הרשלנות לבין התרחשות הנזק.

מחירן של חוות הדעת יכול להגיע מאלפי שקלים בודדים, ועד עשרות אלפי שקלים במקרים של מומחים בעלי שם או בנישות רפואיות נדירות בעלות מספר מומחים רפואיים מצומצם.

בדרך כלל יש לשלם עבור עלות חוות דעת ראשונית אשר תבחן האם בכלל ישנה כדאיות והאם ישנה רשלנות, ורק לאחר מכן יהיה כדאי לשלם את הסכום עבור חוות דעת רפואית מלאה.

עלויות משפט

במהלך המשפט עולות הוצאות שונות כמו תשלומי אגרה המשתנים ממותב למותב, הוצאות עבור העדת עדים ומומחים והוצאות שונות נוספות, יחד עם שכר טרחת עורך הדין המוסכם בראש בהסכם שכר הטרחה.

ייחודו של עורך הדין המתמחה ברשלנות רפואית הינה לאבחן את סיכויי התביעה, ובמידה ויושג פיצוי האם הוא יהיה שווה את מכלול העלויות שפירטנו. לא אחת מטופלים מאובחנים שעברו מחדל רפואי שגרם לנזק, אך הפנייה באמצעות תביעה משפטית והעלויות הכרוכות בה, אינם מצדיקות תביעה משפטית אלא סגירת סכום פיצוי מחוץ לכותלי בית המשפט באמצעות הליכי פשרה.

כמו בכל הליך משפטי המתנהל בבית המשפט, גם בתביעות רשלנות רפואית ישנן הוצאות נלוות הכרוכות בניהול התיק המשפטי. הוצאות אלו הינם אגרת בית המשפט, המשתנה בהתאם לסוג בית המשפט אליו מוגשת התובענה.

מטבע הדברים, אגרת בית המשפט המשולמת לבית המשפט המחוזי, גבוהה באופן משמעותי מאגרת בית המשפט המוגשת לבית משפט השלום, ואף נגזרת באחוזים מסכום הפיצוי הנדרש. אל הוצאות אלו יש להוסיף הוצאות בגין עדים המוזמנים להעיד בחקירות ראשיות ונגדיות, המצאות לצד שכנגד, תצלומים, מסמכים ועוד.

בתביעות רשלנות רפואית ישנו פן נוסף של הוצאות משפטיות הייחודיות להם. חלק הארי של הוצאות אלו מתרכז בחוות הדעת הרפואיות. כידוע, על תביעות רשלנות רפואית להיות מוגשות לבית המשפט בליווי תימוכין של חוות דעת מקצועיות של מומחים בתחום בו אירעה הרשלנות.

מומחים אלו נדרשים לחוות דעתם על התרחשות הנזק, היקפו, והקשר הסיבתי הרפואי בין קרות המחדל להתרחשות הנזק. חוות דעת אלו מוגשות לבית המשפט בצירוף כתב התביעה, ולעיתים קרובות עליהם גם לענות על שאלות הבהרה ולנסח חוות דעת משלימות לחוות הדעת המקורית.

במקרים בהם המומחה נדרש אף לעמוד על כס העדים, יש לשלם לו שכר עדים כקבוע בהתאם ועליו לענות על השאלות ולעמוד לא אחת בפני חקירה צולבת של הצד שכנגד המנסה ככל האפשר לקעקע את חוות הדעת ואת אמינות הרופא.

חשוב לציין בהקשר זה כי בכל תחום רפואי ישנה נישה של מומחים אשר מנוסים בכתיבה של חוות דעת ועמידה בפני חקירות מורכבות וקשות. מטבע הדברים, מחיר חוות דעת אלו הינו גבוה מאוד ויכול אף להגיע במקרים מסוימים לעשרות אלפי שקלים. על עורך הדין להתייעץ עם הלקוח בעת גיבוש התיק והערכת הסיכויים לשם בחינה האם ההשקעה הכספית הרבה תהיה וודאית.

לא אחת ההשקעה בכמה עשרות אלפי שקלים עבור מומחה ותיק ומנוסה התבררה כמשתלמת, לאחר שבתי המשפט יפסקו למשפחה ולמטופל מיליוני שקלים בגין המחדל הרפואי שאירע.

לשם הערכה נכונה של התיק, מקובל כיום לקבל חוות דעת ראשונית אשר תיתן הערכה בסיסית, ורק לאחריה ייבדק האם כדאי להשקיע את הסכום הגבוה עבור חוות הדעת המלאה והמקיפה.

על בית המשפט העוסק בתביעות רשלנות רפואית, מוטלת בראש ובראשונה החובה להכריע על פי מאזן ראיות והוכחות, האם אכן אירע מחדל רשלני מצד הצוות הרפואי המטפל כלפי המטופל, והאם אירע נזק גופני או נפשי למטופל עצמו.

לאחר מעבר משוכה זו, על בית המשפט להכריע האם קיים קשר סיבתי, הן מן הפן העובדתי רפואי והן מן הפן המשפטי בין התרחשות המחדל לבין קרות הנזק. לאחר שהוכחה החבות, מתחיל דיון נוסף וארוך בפני עצמו והוא הערכת הנזק.

גודלה של הערכת הנזק משפיעה באופן ישיר על גובה הפיצויים אותו יפסוק בית המשפט בהכרעת דינו. בהתאם לדעת המומחים שתתקבל בעיני בית המשפט, הן מצד התובע והן מצד התביעה, תיקבע מידת הנכות הרפואית בעקבות המחדל.

מעבר לקביעת הנכות הרפואית, בית המשפט יבחן את הנכות התפקודית, דהיינו, מהי הפגיעה באחוזים של יכולת ההשתכרות העתידית של הנפגע, ועל פיה, יחושבו סכומי הפיצויים בשקלול משכורתו הממוצעת של הנפגע עובר לתאונה.

מעבר לפיצויים הנוספים הכוללים תשלומי הוצאות, פגיעה בגין נזק לא ממוני, פיצוי בגין כאב וסבל, פגיעה ואוטונומיה ועוד. ניתן אף לקבל פיצויים עונשיים במידה והמעשה הרשלני הינו חמור ביותר ויש עניין להעניש בצורה הרתעתית את הגורם הרשלני.

בדרך כלל אין צורך בחוות דעת מומחים לעניין הפיצוי, אך במקרים מורכבים, כמו חולים במחלות קשות הזקוקים להתאמות, ישנו צורך בהערכת מומחים ואקטוארים לעניין היקף ההוצאות הנלוות. מומחים אלו יחשבו את עלויות הכביסה, הניידות, התאמת הדיור והמיזוג הדרושים במידה והמטופל נשאר בביתו, ואלו סכומים היכולים להגיע בסיכומו של דבר למאות אלפי שקלים.

על מנת להוכיח נזקים אלו, יש להתייעץ עם עורך הדין המומחה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יבחן את מכלול הנסיבות וייצור קשר במידת הצורך עם מומחים אלו. המומחה האקטוארי יבחן את המסמכים ואף ייפגש עם הנפגע ויגיש חוות דעת לכל דבר ועניין.

מומחה זה יוכל אף להיחקר בבית המשפט בחקירות ראשיות ונגדיות ויש לוודא כי הוא מומחה ובקיא בתחומים אלו. יצוין כי חשיבותם של מומחים אלו אינו פחותה מחוות דעת של המומחים הרפואיים המעידים על התרחשות הנזק ומידת היקפם.

בבוא בית המשפט לפסוק את הפיצויים בגין הרשלנות הרפואית, עליו לשקלל שורה של פרמטרים הנקבעים באמצעות מדדים קבועים ושאינם קבועים, הכול בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. להלן נסקור את דרך חישוב הפיצויים הניתנים במסגרת תביעת רשלנות רפואית.

א.      פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד- בית המשפט יחשב את שכרו של המטופל עובר לתאונה ויחשב את הפסד ההשתכרות העתידי בעקבות מעשה הרשלנות. לאחר מכן יש לחשב את הפסד השכר עד שהמטופל יגיע לגיל פרישה בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לפגיעה התפקודית ולחשבם בהתאם.

ב.      חיוב בגין הוצאות שונות- בית המשפט יבדוק את מכלול ההוצאות שנגרמו למטופל ולמשפחתו בעקבות התרחשות התאונה. במקרים קשים ההוצאות יכולות להגיע אף לעשרות אלפי שקלים. בדרך כלל ההוצאות הינם עבור טיפולים פסיכותרפיים, תרופות, עלויות ניוד והתאמת בית, התאמות מיזוג ועוד.

ג.       חיוב בגין עזרת צד ג'- חלק נוסף הנוטל חלק משמעותי מהוצאות הפיצוי הוא בגין עזרה לצד ג'. על מומחה בתחום זה להעריך את מידת העזרה של צד ג' והאם המטופל זקוק לדיור חוץ ביתי או שמא הוא יכול להיות בבית. עלויות אלו יהיו מוערכים ויכללו את מכלול הפיצויים אליהם הוא זקוק.

מעבר לפיצוי בגין הנזק בגופני שנגרם במעשה הרשלנות, בתי המשפט נוטים כיום יותר ויותר לתת פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. פיצוי זה ניתן בדרך כלל בעקבות עצם הפגיעה בגופו של המטופל ללא הסכמתו, עקב הסכמה שלא מדעת או מסיבה אחרת. פיצוי זה יכול אף להגיע למאות אלפי שקלים כפי שניתן לראות ממגמת הפסיקה בשנים האחרונות.

חשוב לציין כי מכלול הפיצויים שחושבו במאמר זה עסקו במתן פיצוי למטופל שנותר בחיים לאחר התרחשות המחדל הרפואי. במקרים בהם המטופל נפטר כתוצאה מקרות המחדל, דרך חישוב הפיצויים עבור המשפחה או העיזבון שונה לחלוטין ומבוססת בעיקר על פיצוי בגין השנים האבודות וחישוב יכולת ההשתכרות העתידית שבוטלה לאור מותו של המטופל, יחד עם שירותי אב/אם, בן זוג וכולי.

לסיכום ניתן לראות כי דרך הפיצוי המחושבת בבית המשפט הינה מורכבת ודורשת לעיתים חוות דעת של מומחים במקרים מגוונים.