CMV – Cytomegalovirus הוא נגיף השייך לקבוצת נגיפי ההרפס. מדובר על נגיף ששכיחותו גבוהה במיוחד, כשלמעשה בין חמישים לשמונים אחוז מהאוכלוסייה הכללית נדבקים בו בשלב זה או אחר במהלך חייהם.
בחלק ניכר מהמקרים הנדבקים כלל לא מודעים לכך שנדבקו בנגיף וזאת בשל היותם א-סימפטומטיים ובמיעוט המקרים הנדבקים סובלים מתסמינים קלים בלבד המזכירים תסמינים של מחלת הנשיקה או של התקררות. לעומת זאת, הנגיף עלול בהחלט להוביל להתפתחות של מחלה מסוכנת בעיקר בעוברים ובחולים הסובלים ממערכת חיסונית פגועה על רקע מחלה או טיפול תרופתי.
מה הן הסכנות לעובר שנדבק בנגיף CMV?
חשוב מאוד לציין כי לא בכל מקרה שבו עובר נדבק בנגיף יבוא לידי ביטוי בתסמינים חמורים, כשלמעשה ההסתמנות הקלינית של המחלה נעה על ספקטרום רחב של דרגות חומרה. סך הכל הזיהום יכול להיות א-סימפטומטי לחלוטין במקרה הקל ביותר ולהוביל לפגיעה רב מערכתית במקרה החמור ביותר.
הפגיעה הקשה ביותר שעלול לגרום לה הנגיף היא חירשות מוחלטת ואכן במדינות המפותחות הנגיף מהווה את הגורם המרכזי לחירשות מוחלטת. בנוסף לכך, עובר שנדבק בנגיף זה עלול לסבול מפיגור גדילה תוך רחמי, אנמיה המוליטית, פגיעה בראיה, משקל לידה נמוך, הגדלה של הכבד ושל הטחול, צהבת ועוד. נגיף ה- CMV מהווה גם כן את הגורם המרכזי המוביל לפיגור שכלי במדינות המפותחות.
האם ניתן לאבחן הידבקות בנגיף במהלך ההריון?
חשוב מאוד להבין כי למרות שניתן לאבחן בבירור את ההידבקות בנגיף במהלך ההריון, הרי שלא תמיד הדבר אפשרי. באופן עקרוני ניתן לבצע את הבדיקה לאבחון הנגיף בנשים הרות, אך אין זה מן הנמנע שהבדיקה תניב תוצאה שלילית ויום לאחר ביצוע הבדיקה, הנבדקת תידבק בנגיף. אי לכך, נכון לכתיבת שורות אין המלצה לביצוע של בדיקות סקר לאבחון הנגיף בנשים הרות.
מתי בכל זאת יש לבצע בדיקות לאבחון הנגיף?
לפי נייר העמדה שפרסם האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בשנת 2011, שכותרתו היא "הריון בחשד להידבקות ב-CMV", מומלץ לבצע ברור סרולוגי על מנת לאבחן הידבקות בנגיף רק במקרים הבאים:
- במידה ומאובחנים תסמינים קליניים באישה ההרה שיש בהם כדי להעלות את החשד לכך שנדבקה בנגיף.
- במידה ומתגלים ממצאים שונים בבדיקת אולטרסאונד שיש בהם כדי להעלות את החשד לכך שהעובר נדבק בנגיף. הכוונה היא למשל לממצאים כגון: מיקרוצפליה, הרחבת חדרי מוח, האטה בגדילה, הידרופס עוברי ומוקדים היפראקוגניים בכבד או סביב חדרי המוח.
כמו כן, לפי מחברי נייר העמדה אפשר לשקול את הבירור בנשים הנמצאות בקבוצות סיכון מסוימות כמו למשל נשים המתכננות להיכנס להריון או נשים בהריון שעובדות בעבודה במסגרתה הן באות במגע יומיומי עם ילדים, נשים שנמצאות במהלך טיפול המחליש את מערכת החיסון ועוד.
רשלנות רפואית באי שליחה לבדיקת אבחון
בדיקת הבחירה לזיהוי של הידבקות העובר בנגיף היא בדיקת מי שפיר. את הבדיקה מומלץ לבצע אחרי השבוע העשרים ואחד להריון ולאחר שחלפו לכל הפחות שישה שבועות ממועד ההידבקות המשוער, על מנת שמידת הרגישות של הבדיקה תהיה נאותה.
במידה והתגלו תסמינים באם שהצדיקו הפניה לבדיקת העובר להידבקות וחרף הסימנים האם לא קיבלה את המידע הרלוונטי ולא הופנתה לבדיקת מי שפיר, ייתכן מאוד שקיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. זאת כמובן כל עוד העובר אכן נדבק בנגיף וכתוצאה מכך סבל לאחר לידתו מבעיות בריאותיות שונות.
רשלנות רפואית בהיעדר מעקב אחרי עובר שנדבק בנגיף
במידה ונמצאה עדות להדבקה בנגיף במי השפיר, יש לדון עם בני הזוג/האישה בנוגע לסיכון הפוטנציאלי לבריאותו של העובר ובנוגע להפסקת ההריון או המשך ההריון. במידה והתקבלה החלטה להמשיך את ההריון, מומלץ לבצע מעקב רפואי אחרי התפתחות העובר עד לשלבים המאוחרים של ההריון, הכולל בדיקות אולטרסאונד ובמידת הצורך בדיקות MRI (במידה ולא מתגלים ממצאים חשודים בבדיקות ההדמיה, הסיכוי לפגיעה ארוכת טווח בעובר נמוך מאוד).
לאחר הלידה של התינוק, יש ליידע את רופאי היילודים בנוגע לחשד בהידבקות על מנת להשלים את הבירור ועל מנת שישקלו לתת טיפול אנטיוויראלי. במידה ועלה החשד לכך שהעובר נדבק בנגיף והפרוטוקול שתואר לעיל לא בוצע כהלכה – הרי שייתכן כי קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
חשיבות הפנייה לעורך דין
גם במידה ובא לעולם תינוק שסובל מנזקים בריאותיים שמקורם בהידבקות בנגיף, אין זה מן הנמנע שמדובר בנזקים שלא ניתן היה למנוע וזאת על רקע העובדה שלא תמיד ההידבקות באה לידי ביטוי בתסמינים קליניים באם, המחייבים אבחון מתאים והמשך בירור בנוגע להידבקות של העובר.
לפיכך, כאשר עולה החשד לכך שקיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית על רקע פגיעה שמקורה בהידבקות בנגיף ה- CMV בהריון, יש בראש ובראשונה לפנות לעורך דין העוסק בניהול תביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית שכן מבלי לגשת לעורך דין המתמחה בתחום, לא ניתן יהיה להעריך באופן מקצועי ואובייקטיבי את סיכויי ההצלחה של התביעה.
