מתיחת בטן, היא אחת הפרוצדורות המבוקשות ביותר בעולם הטיפולים האסתטיים ומדי שנה, רבים בוחרים לעבור מתיחת בטן, המאפשרת להם ליהנות מבטן חטובה ואסתטית.
ניתוח זה מיועד לנשים אחרי לידה, הסובלות מבטן רפויה, לאנשים אשר השילו קילוגרמים רבים ממשקלם וזקוקים למתיחת העור בבטן וכיוצא בזה. חשוב לציין כי ניתוח מתיחת בטן, אינו מתאים לסובלים מעודף משקל גדול.
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה ואורך בין שעה וחצי לבין שלוש וחצי שעות, תלוי בנסיבות. כמו כן, בחלק מהמקרים נדרש המטופל לשאר ללילה להשגחה. למשל, בכמות עודפי העור והשומן, כאשר יש צורך לשהות לילה אחד לפחות במרכז הרפואי בו מתבצע הניתוח, לשם השגחה.
ישנן מספר שיטות לביצוע הניתוח, כאשר על המנתח לבחור בשיטה המתאימה ביותר לכל מטופל, בהתאם למצבו הרפואי. כבכל פרוצדורה כירורגית, ישנם סיכונים ובמקרה של מתיחת בטן, יש סיכוי לזיהום, לצלקות וכיוצא בזה. ישנם גם מקרים של רשלנות רפואית – חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, תוך גרימת נזק פיזי משמעותי למנותח.
תביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית בניתוח מתיחת בטן, עניינן ברשלנות אשר התרחשה בשלב האבחון: קבלת החלטה שגויה לנתח, או בשלב הטיפול: בהכנה לניתוח, בניתוח עצמו או בטיפול שלאחר הניתוח.
רשלנות רפואית בבדיקות המקדימות
ההחלטה לעבור מתיחת בטן, אינה החלטה של המנותח בלבד, אלא גם של המנתח. עליו לוודא כי הפונה אליו, אכן מתאים לניתוח, מבחינת כל הקריטריונים, שאם לא, הוא חורג מחובת הזהירות המוטלת עליו ועלול לגרום לנזק פיזי משמעותי למטופל.
רשלנות רפואית בבדיקות המקדימות, מתרחשת כאשר המנתח בחר לנתח את המטופל, למרות שהוא אינו מתאים לניתוח. לעיתים, מדובר במצב שבו המנתח ידע כי יש מניעה לנתח ובחר בכל זאת לבצע את הניתוח ולעיתים, זהו מצב שבו המנתח לא ידע על הסיבה, בשל מחדלו לבצע בירור רפואי מקיף, לערוך בדיקות הכרחיות וכדומה.
אי התאמה לניתוח מתיחת בטן יכולה לנבוע מסיבות שונות, למשל, עודף משקל, כך שהניתוח לא יהיה אפקטיבי, מגבלה רפואית כמו מחלה, ניתוחים קודמים שלא צלחו וכיוצא בזה.
בכל אחד מן המצבים הללו ואחרים, בהם המועמד אינו מתאים לניתוח, מחויב המנתח לסרב לנתחו. עליו להציע לו פתרונות אחרים כמו ירידה במשקל, שינוי אורח חיים ופעילות גופנית.
רשלנות רפואית בטיפול
ישנם מקרים בהם, הרשלנות מתרחשת בטיפול עצמו, אם בשלב ההכנה לניתוח, אם בניתוח עצמו ואם בטיפול במנותח, לאחר הניתוח.
המנתח חייב להסביר למנותח בצורה ברורה, כיצד עליו להתכונן לניתוח, למשל, להפסיק לעשן, או להפסיק ליטול תרופות מסוימות. הניתוח עצמו יכול להיות רשלני, עקב סיבוכים בהרדמה, אשר ניתן היה למנוע אותם, או העדר מיומנות מספקת של המנתח, אשר ביצע את החתכים ואת התפירה באופן לא מקצועי.
כמו כן, אי הסכמה מדעת לניתוח, היא עילה נפוצה לתביעות רשלנות רפואית. זהו מצב שבו הפר המנתח, את חובתו לספק למועמד לניתוח, את כל המידע אודות הניתוח: מה כרוך בתהליך, לאלו תוצאות ניתן לצפות, מהם הסיבוכים שיכולים להתרחש, תופעות לוואי וכדומה. כך, שהמטופל קיבל החלטה לעבור את הניתוח, ללא שיש בידיו, את כל האינפורמציה הרפואית הרלוונטית.
ישנם לא מעט מקרים בהם, נגרם למנותח נזק כתוצאה מן הניתוח, אשר לו ידע המנותח כי נזק זה יכול להתרחש, היה בוחר שלא לעבור את הניתוח. מחדלו של המנתח למסור למנותח את המידע, מנע מן המנותח לקבל החלטה שקולה.
רשלנות רפואית בטיפול, יכולה לבוא לידי ביטוי גם בשלב שלאחר הניתוח, בו המנתח משחרר את המטופל לביתו, מבלי לבדוק אותו היטב והוא אינו מאבחן כי יש בעיה הדורשת טיפול, טרם השחרור הביתה, או מבחין בבעיה ומתעלם ממנה, בניגוד לנהלי הטיפול המקובלים.
יכול להיות מצב אחר, שבו המנתח אינו נותן למטופל הנחיות מתאימות לתקופת ההחלמה (למשל, להשתמש בחגורת בטן אלסטית) וגורם בכך לנזק, שכן המטופל מבצע פעולות שאסור לו לעשות בתקופת ההחלמה.
הרשלנות הרפואית יכולה להתרחש גם בשלב המעקב הרפואי אחר המטופל, בתקופה שלאחר הניתוח. המנתח צריך להזמין את המנותח לביקורת, על מנת לוודא כי אין זיהום בעקבות הניתוח, או בעיות אחרות, הדורשות טיפול תרופתי או אחר.
בכל מצב שבו, נפגע המטופל מרשלנות רפואית בניתוח מתיחת בטן, הוא רשאי להגיש תביעת נזיקין, לפיצויים, נגד הגורם המתרשל. בתביעתו, ידרוש פיצוי כספי בגין כל נזק שנגרם לו בשל הניתוח הרשלני.
