מלנומה היא גידול סרטני שמקורו במלנוציטים, תאים הנמצאים ברשתית העין ובשכבה התחתונה של האפידרמיס בעור. תאים אלו אחראים לייצור והפרשה של פיגמנט הנקרא מלנין. פיגמנט זה בולע קרינה באורכי גל קצרים וכך מגן על הגוף מפניה, כשבעיקר מדובר בקרינה על סגולה.
במצב תקין אחד מכל עשרה תאי עור הוא מלנוציט, אך צפיפות המלנוציטים אינה אחידה בכל אזורי הגוף. כך לדוגמה באיברי המין צפיפות המלנוציטים גבוהה יותר מאשר באזור הגב.
כאשר העור חשוף לקרינת השמש, קצב הייצור של המלנין מוגבר ובעקבות זאת העור הופך לכהה יותר. למעשה, השיזוף הוא עדות לכך שהגוף מנסה להגן על עצמו מנזקי הקרינה. הגידול המהיר והבלתי מבוקר של המלנוציטים נקרא מלנומה, כאשר בדרך כלל הגידול מתחיל בשומה או בעור ולעתים נדירות בלבד באיברים אחרים בגוף דוגמת רירית הפה או למשל מתחת לציפורניים.
מה הם הגורמים למלנומה?
גורם הסיכון המרכזי לחלות במלנומה הוא חשיפה בלתי מבוקרת לקרינת השמש או חשיפה בלתי מבוקרת לקרינה אולטרה סגולה מלאכותית. הכוונה היא למשל לקרינה אליה נחשפים במיטות שיזוף. בהקשר זה, יש לציין כי ככול שתדירות השימוש במיטות השיזוף גבוהה יותר וככול שגיל התחלת השימוש צעיר יותר, כך הסיכון לפתח מלנומה, גבוה יותר בהתאם.
מעבר לכך, אנשים בעלי עור בהיר נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במלנומה בהשוואה לאנשים בעלי גוון עור כהה, כשבמיוחד מדובר על אנשים בעלי שיער אדמוני או בהיר ועיניים כחולות. עוד נמצאים בסיכון מוגבר אנשים בעלי יותר ממאה שומות, שומות גדולות מהממוצע או שומות אטיפיות (בלתי תקינות) וכן אנשים בעלי סיפור משפחתי של מלנומה ואנשים הסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת.
רשלנות רפואית באבחון מלנומה
בדומה לסוגים אחרים של גידולים סרטניים, גם במקרה של מלנומה הסיכוי להחלמה גבוה יותר, ככול שהאבחון מוקדם יותר. אי לכך, רשלנות בשלב האבחון של הגידול עלולה להיות הרת אסון. תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל אצל רופא המשפחה, אך את האבחנה הסופית מבצע רופא עור. אי לכך, הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באי שליחת המטופל על ידי רופא המשפחה לבדיקה של רופא מומחה, חרף סימני האזהרה הכוללים למשל שומה בעלת גוון או מרקם לא אחיד, שומה המשנה את צורתה, שומה מדממת ועוד.
בנוסף לכך, גם רופא העור יכול להתרשל בעבודתו ולגרום לעיכוב של האבחנה. האבחנה הסופית של מלנומה מתבצעת על ידי הסרת הנגע החשוד ובדיקה שלו במעבדה תחת עינית המיקרוסקופ. לפיכך, אי שליחת הנגע לבדיקת מעבדה יכול בהחלט להיחשב כרשלנות רפואית וכן לא אחת הרשלנות באה לידי ביטוי באי התייחסות לממצאי הבדיקה המעבדתית.
במקרה עגום במיוחד שהתרחש בחיפה לפני שנים ספורות למשל, נשלח נגע חשוד לבדיקת מעבדה, כאשר בבדיקה התברר כי אכן מדובר במלנומה. לרוע מזלו של הנבדק, המידע בנוגע לתוצאות לא הגיע לרופא העור שלו, שמצדו לא טרח לברר מה היו תוצאות הבדיקה. בסופו של דבר, הממצאים הגיעו למטופל שנה וחצי לאחר הבדיקה, כאשר בשלב הזה מספר תאים סרטניים הספיקו לחדור לדרכי הלימפה ומשם לשאר חלקי הגוף.
רשלנות רפואית בטיפול במלנומה
הטיפול במלנומה משתנה בהתאם למספר גורמים, כשבראש ובראשונה נהוג להבחין בין מלנומה שטחית לבין מלנומה עמוקה. אם מדובר במלנומה שטחית שטרם הצליחה להתפשט מעבר לגבולות העור, ניתן לרוב יהיה לטפל בגידול על ידי ניתוח לכריתת המלנומה. לעומת זאת, מלנומה גרורתית קשה יותר לטיפול כשלרוב הטיפול במלנומה גרורתית יהיה מורכב מאוד ויכלול בין היתר טיפולים אימונולוגיים, כימותרפיים, קרינתיים וניתוחיים.
בין אם מדובר במלנומה שטחית ובין אם מדובר במלנומה גרורתית, ישנה חשיבות עליונה לנטר את מצבו של המטופל בקפידה, שכן מדובר בטיפול שיכול להיות בעל אופי דינמי מאוד. כך לדוגמה במקרה שהגיע לכותלי בית המשפט, נמצא כי רופא עור ממרכז הארץ הסיר מלנומה שטחית בניתוח ולאחר מכן לא טרח לבצע מעקב רציף אחרי המטופל. לרוע המזל, התברר כי לא כל התאים הסרטניים הוסרו בניתוח הכריתה של הגידול וכתוצאה מכך מספר חודשים לאחר הטיפול פיתח המטופל גרורות סרטניות בכבד ובריאות. אי לכך, הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק בטיפול אלא גם במעקב אחרי החולה.
