שומה (נקודת חן) היא נגע עורי שצבעו נע בין ורוד לשחור. מדובר בגידול שפיר הנוצר על רקע הצטברות של תאי עור מפרישי מלנין הנקראים מלנוציטים. לרוב בני האדם ישנן מספר שומות על הגוף, כאשר ברוב המקרים מדובר בשומות שפירות.
בנוסף לכך, רוב השומות הן שומות נרכשות המופיעות החל מגיל שנה אחת ועד גיל ארבעים, כשרובן מופיעות בין גיל עשר לעשרים. מאחר וישנו סיכוי שהשומה השפירה תהפוך לגידול ממאיר, הרי שככול שמספר השומות גדול יותר, כך הסיכוי לפתח מלנומה (סרטן העור שמקורו במלנוציטים) גבוה יותר בהתאם.
באילו מקרים יש לעבור הסרת שומה?
באופן עקרוני, אדם יכול לבחור לעבור הסרת שומה מטעמים אסתטיים, שכן לא אחת המראה של השומה לא מחמיא ויש בו בשביל לפגוע בדימוי הגוף, אך לרוב נהוג להסיר בניתוח שומות החשודות כמלנומה. סך הכול ישנם חמישה קריטריונים המסייעים לזהות שומות החשודות כמלנומה להלן:
- א-סימטריה – בדרך כלל שומות שפירות הן סימטריות ואילו מלנומה יכולה לקבל צורה א-סימטרית או לא סדירה.
- גבול – במלנומה הגבולות לא סדירים, מחוספסים או מטושטשים בעוד שלשומות שפירות לרוב יש גבול מוגדר וחלק.
- קוטר או גודל – אם השומה בקוטר של יותר מחמישה מילימטרים, יש להעלות את החשד כי מדובר במלנומה.
- גוון – לרוב שומות שפירות יהיו בגוון אחיד, כאשר מלנומה מאופיינת בשילוב של צבעים שונים.
- שינוי – זהו הסימן החשוב ביותר, שכן החשד צריך להיות חזק במיוחד אם מדובר בשומה חדשה וחריגה שצבעה שחור. כמו כן, יש להעלות חשד כבד לכך שמדובר במלנומה אם שומה קיימת השתנתה בגודלה, בצבעה או בצורתה. סימנים נוספים שחשוב להזכיר בהקשר זה הם גרד בשומה או דמם בשומה, במיוחד במטופלים מעל גיל 40.
רשלנות רפואית באי שליחת השומה לבדיקה פתולוגית
מאחר וכל שומה עשויה להתגלות כמלנומה, ישנה חשיבות עליונה לשלוח כל שומה המוסרת מגוף המטופל לבדיקה פתולוגית במעבדה. למעשה, ביופסיה של הנגע החשוד כמלנומה היא הדרך היחידה שניתן לאבחן בה מלנומה באופן סופי בהינתן החשד. לפיכך, רשלנות רפואית בהסרת שומה יכולה לבוא לידי ביטוי באי שליחת השומה לבדיקה פתולוגית במעבדה.
בדיוק באותו האופן הרשלנות הרפואית יכולה גם כן לבוא לידי ביטוי בסימון לא נכון של השומה וכתוצאה מכך, עשוי להתרחש בלבול במעבדה. במקרה מפורסם שאירע בבית חולים גדול במרכז הארץ, על רקע סימון שגוי של זוג שומות שהוסרו משני מטופלים, חל בלבול בין הדגימות במעבדה ועל רקע זה אדם בריא אובחן כחולה מלנומה ואילו האדם החולה נותר ללא אבחון.
גרימת צלקת בניתוח להסרת שומה
הסרת שומה ניתן לבצע במגוון דרכים, אך ללא יוצא מן הכלל בכל מקרה תישאר בסיום הטיפול צלקת. בדרך כלל מדובר בצלקת קטנה הדוהה עם הזמן, אך רשלנות רפואית יכולה לגרום לכך שתיווצר צלקת גדולה מהרגיל. כמו כן, לא אחת תפירה רשלנית של החתך הניתוחי עלולה להוביל ליצירת תפרים לא תקינים הנוטים להיפרם מאליהם.
חשוב להבין כי באופן כללי תביעות משפטיות הנסובות סביב מקרים של רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות שעלותן בצדן ולכן אם הנזק היחיד שנגרם למטופל הוא צלקת לא אסתטית, רוב הסיכויים שאף עורך דין לא יסכים לסייע למטופל. עם זאת, אם מדובר למשל בצלקת שנוצרה על גופה של דוגמנית שמקור פרנסתה היה גופה שניזוק כתוצאה מהסרת השומה הרשלנית, ייתכן בהחלט שיהיה באפשרותה לתבוע את הרופא שהסיר את השומה על רקע הפגיעה ביכולת ההשתכרות.
