רשלנות רפואית של אורתופד

אורתופדיה היא ענף בתחום הרפואה שעוסק במערכת השרירים, העצמות והמפרקים בגוף האדם.

בין היתר הרופא האורתופד מטפל במקרים של שברים, נקעים, מתיחה של רצועות, בעיות יציבה, מחלות שלד ועוד.

תקופת ההתמחות של הרופא האורתופד במדינת ישראל היא הארוכה ביותר שישנה. על מנת להיות רופא אורתופד בישראל יש ללמוד שש שנים רפואה ולאחר מכן להתמחות באורתופדיה במשך שבע שנים נוספות. כמו כן, ישנן מספר תת התמחויות שכוללות למשל אורתופדיה של היד, אורתופדיית ילדים ועוד.

רשלנות רפואית בשל אי ביצוע ביקורת במועד המתאים

פעמים רבות כששומעים את המונח רשלנות רפואית, עולה לראש תמונה של טיפול רפואי שכשל. עם זאת, במקרים מסוימים מדובר על מקרים בעלי אופי שונה לחלוטין.

כך למשל קרה במקרה של נועה (שם בדוי), בחורה צעירה בת תשע עשרה בלבד שנפלה מאופניה ושברה את שורש כף היד. השבר גובס בחדר מיון ולפני השחרור של נועה לביתה היא הונחתה לעבור ביקורת אצל רופא אורתופד וצילום רנטגן בקופת החולים בה היא מבוטחת תוך שבוע עד עשרה ימים מיום השחרור.

לרוע המזל, חרף ניסיונותיה, לא הצליחה לקבוע נועה תור לצילום רנטגן, אלא לאחר שלושה שבועות מיום השחרור. לאחר פענוח הצילום התברר כי השבר לא קובע באופן מוצלח וכתוצאה מכך נוצרה מעין עקמומיות בידה ונפסקו לה אחוזי נכות של עשרים אחוז.

במקרה שלהלן הרשלנות הרפואית לא התבצעה על ידי האורתופד שביצע את הקיבוע, כי אם על ידי קופת החולים שהתעכבה במתן תור לצילום רנטגן. קיבוע לא מוצלח הוא לא תמיד תוצאה של רשלנות רפואית כמו במקרה שלעיל. עם זאת, לו הייתה עוברת בדיקת רנטגן במועד שבו הונחתה לעבור אותה, ניתן היה לקבע את היד מחדש.

רשלנות רפואית באבחון של בעיה אורתופדית

אחד מסוגי הרשלנות הרפואיים הנפוצים ביותר מתרחשים על רקע של אבחון לקוי או אי הפניה לביצוע בדיקות מסוימות. כך היה במקרה של חננאל, חייל בן תשע עשרה מדרום הארץ.

בעקבות תופעת גמישות היתר במפרקים חננאל סבל במהלך הילדות לעתים תכופות מנקעים בקרסולי הרגליים שלו וממתיחה של רצועות. תדירות הפציעות שלו הייתה גבוהה במיוחד על רקע העובדה שנהג להשתתף במגוון של פעילויות ספורטיביות כמו למשל ג'ודו או כדורסל.

בעקבות זאת, האורתופד של חננאל הכיר אותו היטב ולכן כשפנה לקליניקה שלו עם התלונות האופייניות בחודש מאי לפני שלוש שנים, לא טרח הרופא לשלוח אותו לצילום רנטגן כלל ותחת זאת הנחה אותו להימנע מעיסוק בפעילויות ספורטיביות למשך כשבועיים.

לרוע המזל, בפעם הזו חננאל לא מתח שריר, לא מתח רצועה ולא נקע את הקרסול אלא סבל משבר של ממש. בעקבות כך שלא הופנה להמשך בירור ולא טופל כראוי, לחלל השבר חדרו רקמות חיבור וכלי דם והשבר לא התאחה מעולם. בסופו של דבר חננאל תבע את הרופא האורתופד שכן בעקבות הנזק שנגרם לו סבל מבעיות אורתופדיות מגוונות שהובילו להורדת הפרופיל שלו מ- 97 ל- 64.

רשלנות רפואית בניתוח אורתופדי

ניתוחים אורתופדים נחשבים להליך כירורגי נפוץ יחסית. בין היתר מדובר על ניתוחים להחדרת ציוד רפואי שמיועד לקיבוע של עצמות, ניתוחים שמיועדים להחלפה של מפרק פגוע או לשיוף של מפרק פגוע ועוד.

לא אחת מוגשת תביעה בעקבות ניתוח רשלני שהוביל לפגיעה חמורה במקום הניתוח שהייתה יכולה להימנע לו היה המנתח נוקט ברמת הזהירות הסבירה המצופה ממנו.

כך למשל במקרה של דורון (שם בדוי) שהגיע לבית החולים לצורך ניתוח להחלפת מפרק הברך שיצא מכלל תפקוד בעקבות דלקת מפרקים זיהומית ממנה סבל. לרוע המזל הניתוח לא התנהל לפי הפרוטוקול הרפואי הרלוונטי ובעקבות כך דורון סבל מזיהום חריף במפרק. בעקבות הכאבים החריפים מהם סבל פנה דורון לרופא המנתח אך זה האחרון פטר אותו באומרו כי מדובר על כאבים נורמאליים לאחר ניתוח להחלפת מפרק.

בצר לו פנה דורון לאחר מספר ימים לחדר מיון ושם התברר כי הוא סובל מזיהום חריף במפרק שהתפשט לרקמות סמוכות. בסופו של דבר דורון נאלץ לעבור ניתוח נוסף במפרק הפגוע והגיש תביעה בה זכה בשמונה מאות אלף ₪. במקרה הנ"ל מדובר היה ברשלנות כפולה. מצד אחד בוצעה רשלנות בהליך הניתוחי ומצד שני בוצעה רשלנות במעקב.