רשלנות רפואית בשל אי נוכחות של רופא מומחה בלידה

ההתקדמות הניכרת במהלך השנים האחרונות בתחום הרפואה באופן כללי, ובתחום ההריון והלידה באופן ספציפי, הפכה את הליך הלידה במרביתם המוחלט של המקרים להליך פשוט יחסית, כאשר הסיכוי להופעת סיבוכים רפואיים למיניהם ירד במידה ניכרת עם השנים, ומוסיף לרדת מדי שנה.

עם זאת, מטבע הדברים מקרים חריגים עודם מתרחשים, כאשר במקרי חירום למיניהם, נוכחותו של רופא מומחה הינה בעלת חשיבות עליונה להליך הלידה ולתוצאותיו המוצלחות.

מסיבה זו, הנהלים הרפואיים בישראל קובעים באופן חד משמעי, כי בעת ביצוע הליך רפואי בעל מידת סיכון גבוהה, הטיפול נדרש להתבצע בהשגחתו של רופא מומחה, ובעל הסמכה רפואית הולמת.

הדבר נובע מההכרה של מערכת הבריאות בישראל בזכותו של כל אדם לקבל טיפול רפואי הולם מטעם רופא מוסמך, שהינו בעל הכישורים ההולמים להעניק מזור למטופל, וכן מהרצון למנוע סיבוכים רפואיים אפשריים אשר עשויים להתרחש במהלך הטיפול.

יש לציין בהקשר זה, כי הנהלים אינם קובעים במפורש כי כל פרוצדורה רפואית נדרשת להיות מבוצעת על ידי רופא מומחה, או בהשגחתו. עם זאת, הנהלים קובעים כי נוכחותו של רופא מומחה, בתור הגורם המטפל עצמו או כמשגיח, נדרשת במקרים בהם קיימת סבירות לסיבוכים רפואיים אפשריים, או בשעה שהטיפול דורש רמת מומחיות מסוימת, ומשכך אינו מוגדר כטיפול רפואי שגרתי.

מתי מדובר ברשלנות רפואית?

מטבע הדברים, לא תמיד קיימת אפשרות לרופא מומחה להיות נוכח במהלך הלידה, וזאת מאילוצים שונים. מסיבה זו, לא כל היעדרות של רופא מומחה מהליך ניתוחי מסוים מהווה בהכרח רשלנות רפואית, ובמיוחד במקרים בהם לצוות הרפואי המטפל יש את הידע והניסיון הרפואי הנדרש לצורך ביצוע ההליך באופן מיטבי.

עם זאת, במקרים בהם קיים צפי גבוה להופעת סיבוכים במסגרת הליך הלידה, וזאת בין היתר בהסתמך על ההיסטוריה הרפואית של היולדת, או על בעיות רפואיות מהן היא סובלת, הרי שהרופא המומחה מחויב להיות נוכח במהלך הלידה, כאשר, גם אם הוא לא חייב להיות נוכח בחדר הניתוח עצמו לאורך כל ההליך, הרי שעליו להיות זמין באופן מידי לסיוע במידת הצורך.

במקרה מסוים, אדם הגיש תביעה כנגד משרד הבריאות, וזאת בטענה כי לידתו, אשר התרחשה בשנת 1991 בבית החולים גליל מערבי נהרייה, התקיימה ללא נוכחותו של רופא מיילד מומחה, וזאת חרף העובדה כי הלידה בוצעה בהליך "לידת עכוז", אשר מוגדר כהליך רפואי בעל מידת סיכון ניכרת ביחס ללידה רגילה. לטענת התובע, הלידה בוצעה על ידי רופא מתמחה, וזאת בניגוד לנהלים הרפואיים הרלוונטיים, אשר קובעים כי במקרים כגון אלו הלידה תבוצע בנוכחות רופא מומחה.

במסגרת פסיקת בית המשפט, נקבע כי הליך לידתו של התובע אכן בוצע בניגוד לנהלים, וללא נוכחותו של רופא מומחה בחדר הלידה, וזאת חרף מידת הסיכון הניכרת של ההליך. מסיבה זו, בית המשפט פסק לזכותו של התובע תשלום פיצויים בסכום של כ-12,000 ₪, לרבות תשלום הוצאות משפט.

במקרה נוסף, הגישו בני זוג תביעה משפטית כנגד בית החולים סורוקה, בטענה כי הליך לידתה של בתם נעשה בצורה שאינה מקצועית, וכתוצאה מכך נולדה הילדה עם שיתוק. בין היתר טענו בני הזוג, כי עצם העובדה שבמהלך הלידה לא נכח רופא מומחה בחדר הלידה מהווה לכשעצמה רשלנות רפואית, ואינה משתלבת עם זכותו של כל אדם לקבל טיפול רפואי הולם מידי רופא מומחה.

במסגרת פסיקת בית המשפט, דחה בית המשפט את טענותיהם של העותרים אחת לאחת, וזאת לרבות הטענה בדבר אי נוכחותו של רופא במהלך הלידה. בית המשפט קבע, כי במהלך הלידה נכח רופא מומחה באזור חדר הלידה, ומשכך היה זמין לסיוע במידת הצורך.

כמו כן, נקבע כי מהותה של הלידה לא דרשה את נוכחותו של הרופא המומחה בפועל בחדר הלידה באופן פיזי, וזאת בהתחשב במגוון האילוצים השונים שהתקיימו באותה עת. לאור האמור, בית המשפט בחר לדחות את התביעה, ולקבוע כי המקרה דנן אינו מהווה רשלנות רפואית.

ראו גם:

רשלנות רפואית מבחן אפגר הקריטי לבריאות הילוד