הכבד הוא איבר גדול חשוב וחיוני בגוף האדם. הכבד ממוקם בצד ימין של הגוף, והוא בנוי משתי אונות מופרדות זו מזו.
הכבד אחראי לתחזוקה ולתפקודים שונים בגוף כאשר התפקיד העיקרי שלו הוא לבנות ולפרק חלבונים החיוניים לבניית התאים, ומשמשים בתהליכים חשובים בגוף. הכבד מאחסן שומנים וסוכרים, מנטרל רעלים, ומפרק תרופות. התכונה המיוחדת של הכבד היא היכולת שלו לגדול מחדש.
רשלנות בניתוח להשתלת כבד
מבחינה משפטית, תביעות ברשלנות רפואית בוחנות אם הרופא עמד בסטנדרט של חובת זהירות הנדרשת מרופא סביר. כמו כן נבדק הקשר בין התרשלותו של הרופא המטפל ובין הסיבוכים של הניתוח.
רשלנות באבחון
רשלנות באבחון הצורך בהשתלת כבד מתעוררת, כאשר הרופא המטפל אינו מאבחן ומזהה במועד תסמיני מחלה שפוגעת בכבד, או כזו שגורמת לנזק מתמשך בכבד ומונעת את התחדשותו ותפקודו. מדובר לדוגמא במחלת שחמת הכבד אשר נגרמת בין היתר ממשקאות אלכוהול, מתרופות שנלקחו במינון שגורם להרעלה, וממחלות תורשתיות ותסמיניה בין היתר בצקות, קוצר נשימה, צהבת, וכולי.
העדר אבחון של מום מולד, מחלה דלקתית או חיסונית שפוגעת בכבד, מחלה שקשורה לכיס המרה, אי ספיקת כבד, דלקת כבד, וגידולים שלא ניתן להסירם, כמו גם אי שימת לב לתלונות החולה, מהווים רשלנות באבחון המחלה ובצורך להשתלת כבד.
רשלנות בטיפול
ניתוח להשתלת כבד אינו פשוט. קיימים סיבוכים רבים שכרוכים בהשתלת כבד אחרי הניתוח, והחולה הופך לחולה כרוני ותלוי בתרופות רבות. חשוב תמיד לוודא שהניתוח אינו מיותר, ואין בנמצא טיפול אפשרי שיכול לשמש חלופה להשתלה. כמו כן צריך להביא בחשבון את התנאים המאפשרים השתלה ולבדוק אם הם מתקיימים אצל החולה: גיל, מצב רפואי כללי, מצב הכבד וכולי.
החלטה שגויה באשר לסוג הניתוח כגון: בחירה בין השתלת אונה בלבד או כבד שלם – עולה כדי רשלנות.
כמו כן חשוב לוודא שהתורם מתאים לפי פרמטרים לנתרם – סוג הדם, התאמה בחלבונים, התאמה בנוגדנים, וכולי.
הסיבוך העיקרי בניתוח להשתלת כבד הוא אבדן דם רב בניתוח. נדרשת זמינות של מנות דם רבות, התאמה בסוג הדם, ושהדם לא יהיה מזוהם. אי עמידה בסטנדרטים אילו יכולה להיחשב רשלנות.
כשלים בניתוח עצמו כמו בביצוע מעקפים וחיבורים של כלי הדם, ביצירת פקקת ורידים דבר שיכול לגרום לסכנת חיים וכולי– יכולים להיחשב לרשלנות אם המנתח לא נקט בסטנדרט זהירות הנדרשת ממנתח סביר.
העדר ניטור או הנשמה בעת הצורך עד התייצבות החולה, עולה כדי טיפול רשלני, כך גם כאשר ההרדמה והניתוח אינם מבוצעים באופן מקצועי על ידי מי שהם בעלי ניסיון ומומחים בתחום, וכן כאשר הרופא המטפל לא מתייעץ עם מומחים נוספים במצב שנדרש ממנו לעשות כן.
ניתוח בעדר הסכמה מדעת, כאשר החולה לא נתן את הסכמתו המלאה לניתוח, וכאשר לא גילו לחולה ולבני משפחתו על סיכונים שכרוכים בניתוח, לעומת סיכויים להצלחתו מהווה רשלנות. חוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996, קובע כי כאשר הטיפול הרפואי הוא ניתוח, יש צורך בהסכמה במסמך בכתב.
העדר עריכת רישומים רפואיים מפורטים ומלאים כמו גיליון מחלה שלוקה בחסר, אבדן חומר רפואי המתאר את מצב החולה לפני אחרי ובמהלך ההשתלה, ואשר נדרש לפי שגרת נוהל רפואי תקין, מוכיחים, שהצוות הרפואי ובית החולים לא מילאו את חובתם כלפי החולה. מדובר בסוג של מחדל הפוגע גם בטיפול העתידי בחולה.
רשלנות במעקב
דחייה של השתל ניתן למנוע על ידי מתן תרופות שונות נוגדות דחייה. חשוב מאוד לעקוב אחרי התגובה של המנותח לתרופות נוגדות דחייה, כדי שהמערכת החיסונית לא תתקוף את האיבר המושתל.
מעקב אחרי רגישות של החולה ותופעות לוואי שהוא מפתח לתרופות הינו הכרחי, למניעת רשלנות במעקב.
אי טיפול בזיהומים במצב בו מערכת החיסון חלשה (למשל בצהבת), אי שימת לב לסימנים המעידים על סיבוכים כמו חסימת דרכי המרה של המושתל שהיא מסכנת חיים, לכשלים בחיבורי כלי הדם, לתסחיפים, ולכל תלונה חשודה של המנותח – מהווים רשלנות במעקב.
העדר מעקב צמוד ומקצועי אחרי התאוששות, ותגובות חיוביות של הגוף אחרי ניתוח ההשתלה – מהווה רשלנות במעקב.
שחרור מאשפוז טרם התייצבות החולה היא סוג של רשלנות בטיפול.
