בעידן בו אנו חיים, העולם שייך לצעירים ולכן, אנשים רבים בוחרים לעבור ניתוחים פלסטיים שונים: שאיבת שומן, הגדלת חזה, מתיחת פנים וגם ניתוח הרמת עפעפיים. הכול במטרה להיראות טוב יותר.
ככל שאדם מתבגר, מצטברים עודפי שומן על העפעפיים ומתחתם וגורמים למראה של עפעפיים שמוטים. אלו גורמים למראה פנים מבוגר יותר. בניתוח להרמת עפעפיים, מוסרות רקמות השומן העודפות מהעפעפיים וכך המנותח/ת מקבלים מראה צעיר יותר.
לצד יתרונותיו של הניתוח, קיימים גם סיכונים שונים, לרבות, צלקות, פגיעה זמנית בראייה וכיוצא בזה. המנתח מחויב ליידע את המטופלת על הסיכונים השונים, על מנת שאלו יילקחו בחשבון בקבלת החלטה האם לעבור את הניתוח.
בכל הליך רפואי ובוודאי בניתוח, יכולה להתרחש רשלנות רפואית. לעיתים, זו קורית בשלב האבחון, לעיתים בשלב ההכנה לניתוח. ישנם מקרים בהם הרשלנות באה לידי ביטוי במחדלו של הרופא לקבל הסכמה מדעת, בניתוח עצמו ובמעקב הרפואי שעל הרופא לבצע לאחר הניתוח.
רשלנות בבדיקות המקדימות לניתוח
המנתח אינו יכול לבצע את הניתוח, ללא סקירה רפואית ענפה של הפונה אליו. המנתח חייב לקבל מידע בדבר מחלות בהן לוקה הפונה, תרופות אותן נוטל, ניתוחים קודמים, אלרגיות וכיוצא בזה.
כמו כן, על המנתח לערוך בדיקה של העיניים, הגבות, העפעפיים ועליו גם לצלם את העפעפיים. כל זאת, על מנת להשלים את תמונת המצב הרפואית ולוודא כי הפונה מתאימה לניתוח.
היה והרופא לא ערך בירור רפואי מלא ולא ביצע את הבדיקות הדרושות, הרי התרשל בעבודתו. הרופא עלול לגרום לנזק משמעותי למטופלת אם יחליט כי הפונה מתאימה לניתוח, כאשר יש מניעה רפואית לבצעו. לצד הנזק שהוא עלול לגרום למטופלת, הוא מסתכן בתביעה בגין רשלנות רפואית, משום שהמטופלת תוכל להגיש תביעה לפיצויים בגין כל נזק שנגרם לה.
רשלנות בהכנה לניתוח
ישנם מקרים בהם, הרשלנות הרפואית, באה לידי ביטוי בשלב ההכנה לניתוח, כאשר המנתח אינו מנחה את המטופלת, כיצד לנהוג, לקראת הניתוח. למחדל זה, יכולה להיות השפעה גדולה על הצלחת הניתוח.
אלו הנחיות צריך המנתח לתת? תלוי בסוג הניתוח. במקרה של הרמת עפעפיים, כשבועיים לפחות לפני הניתוח יש להפסיק ליטול תרופות מסוימות, כגון אספירין ותרופות נוגדות דלקת מלבד סטרואידים. מלבד מתן הנחיות כיצד לנהוג לפני הניתוח, רצוי מאוד ליידע את המטופלת בשלב מוקדם גם על אופן ההחלמה מן הניתוח, על מנת שתוכל להתכונן לכך מראש (ימי מחלה מהעבודה, מטפלת לילדים וכולי).
הסכמה מדעת לניתוח
החוק בישראל מחייב כי לפני כל טיפול רפואי, על הרופא לתת למטופל את מלוא האינפורמציה לגבי הטיפול שהוא עומד לעבור, על מנת שהמטופל יוכל לקבל החלטה האם לעבור את הטיפול או לא, על סמך מידע רפואי.
על הרופא לפרט בין השאר על אורכו של הטיפול, סיכויי ההצלחה שלו, אפשרות של טיפולים חלופיים, סיכונים, תופעות לוואי, זמן החלמה וכדומה. ככלל, ניתן לקבל את הסכמת המטופל לטיפול בעל פה, אך בהליכים רפואיים פולשניים כמו ניתוח להרמת עפעפיים, יש חובה לקבל הסכמה בכתב ויש להחתים את המטופלת על טופס הסכמה.
אי מתן מלוא המידע אודות הניתוח, פירושו כי המטופלת לא נתנה הסכמה מדעת לניתוח, אף אם חתמה על הטופס. לעיתים רבות, נגרם נזק למטופלת, בעקבות הניתוח, שלו ידעה עליו, הייתה מחליטה שלא לעבור את הניתוח אך מחדלו של המנתח לתת את מלוא המידע, שלל ממנה את הזכות הזו.
כאשר מדובר בניתוח שאינו חובה ומטרתו אסתטית בלבד, חלה על הרופא חובת גילוי מוגברת, משום שהוא אינו נתון בכל לחץ של זמן, לבצע את הניתוח. זאת בניגוד למצב שבו מדובר בניתוח להצלחת חיי המטופלת.
רשלנות בניתוח עצמו ובמעקב הרפואי
העדר מיומנות מספקת של המנתח, בחירה שגויה של טכניקת הניתוח וכיוצא בזה, הן דוגמאות לרשלנות בניתוח. היה ואלו גרמו לנזקים למנותחת, נזקים אשר לא היו מתרחשים לולא רשלנות הרופא, תוכל המנותחת להגיש תביעה לפיצויים.
לעיתים, הרשלנות הרפואית מתרחשת בשלב המעקב הרפואי, לאחר שהניתוח הסתיים. למשל, כאשר המנתח אינו מזמן את המטופלת לבדיקות ביקורת, או מתעלם מתסמינים שונים עליהם היא מתלוננת.
לעיתים, הרופא אינו נותן הנחיות ברורות למטופלת, כיצד עליה לנהוג בתקופת ההחלמה: להימנע מפעילות גופנית מאומצת, הקפדה על ניקוי העיניים ושימוש בטיפות לעיניים וכיוצא בזה.
ראו גם:
רשלנות רפואית בהשתלת שיער
