רשלנות רפואית בחוסר המלצה לסיום הריון – מקרה בוחן

בית המשפט המחוזי בירושלים דן בתביעה שהגישו התובע והוריו בגין נזקים שנגרמו לתובע בזמן ההריון, כתוצאה מרשלנות רפואית של הנתבעת.

עובדות

התובעת טופלה על ידי רופא מכבי. בדפי המעקב נרשם שהתובעת הופנתה למספר בדיקות ובין היתר :בדיקות דם ומספר בדיקות אולטרסאונד, בדיקת חלבון עוברי, וסקירת מערכות בסיסית. נמצאו שליה וביומטריה עוברית תקינים, מדדים של מי שפיר, מיקום שליה, ומדדי גדילה – תקינים להתקדמות ההיריון. התובעת לא ביצעה בדיקות גנטיות ובדיקת מי שפיר שנרשמו לה. התובע נולד כשהוא סובל ממומים בעצמות ידיים. 

טענות התובעים

התובעים טוענים להתרשלות מצד הצוות הרפואי שלא גילו את המומים בבדיקת סקירת מערכות בסיסית, ובכל מקרה התרשלו שלא עדכנו את התובעת באפשרותה לבצע בדיקת סקירת מערכות מורחבת, בה ניתן היה לזהות את המומים. לפי הפרקטיקה המקובלת היה צורך לידע את האישה באפשרות לעשות סקירה מורחבת.

יש להעביר את נטל הראיה לאי קיומה של ההתרשלות לפי פקודת הנזיקין לכתפי הנתבעת, מאחר ולו היתה התובעת יודעת אודות האפשרות לקיום הבדיקה (גם באופן פרטי), היא היתה נבדקת, ואם היה נודע לה אודות המומים הצפויים – היתה מסיימת את ההיריון.

טענות הנתבעת

בדיקת גפיים לא כלולה בסקירת מערכות בסיסית גם לפי הנחיות משרד הבריאות. לפי ההנחיות לא היתה חובה למסור מידע על היכולת לעשות סקירת מערכות נרחבת,  ולא היתה סיבה שמחייבת סקירה מורחבת לאור תקינות הבדיקות וסיכון נמוך של ההיריון.

בטפסי הבדיקה עליהם חתומה התובעת, נרשם שהבדיקה אינה שוללת בוודאות מומים בעובר, ואפשר לעשות בדיקה רחבה יותר בתשלום.

הרופא המטפל יידע את התובעת בדבר היכולת לבצע סקירת מערכות מורחבת. התובעת לא עשתה בדיקה גנטית ומי שפיר כפי שהומלץ לה ולא הוכיחה שאם המום היה מתגלה, ועדת הפסקת הריון היתה מאשרת הפלה. בנוסף, לא קמה עילת הולדה בעוולה, שכן המומים אינם חמורים.

פסק הדין

טענת התובעים לפיה הרופאים התרשלו באי גילוי מומים בסקירה הבסיסית נדחית, מאחר וזו לא כללה, ולא היתה אמורה לכלול בדיקה ומדידת עצמות הגפים.

 סקירה מורחבת אכן כוללת בדיקת מדידת גפיים, ואם היתה מבוצעת היה בה לאבחן את המומים של התובע.

אחריות הנתבעת

לפי חוק זכויות החולה, היתה חובה על הנתבעת ליידע את התובעת שבאפשרותה לבצע סקירת מערכות מורחבת לגילוי מומים בתשלום  – סעיף הסכמה מדעת "לטיפול רפואי" בחוק זכויות החולה, שכולל "אבחון רפואי", מורה, כי יש חובה ליידע את המטופל במידע רפואי.

יש להחיל את מבחן "המטופל הסביר" שחל בקשר לטיפול שלא בוצע, ואפשר היה לבצעו במסגרת רפואית אחרת. בנסיבות מסוימות קיים הצורך לידע את המטופל בטיפולים שאינם זמינים ברפואה ציבורית, ואפשריים ברפואה פרטית. אישה סבירה תחליט לבצע בדיקת מערכות מורחבת, שיש בה כדי לבדוק אברים שלא כלולים בבדיקה בסיסית, ולתת מידע לגבי המצאות מומים.

הפרת החובה על ידי הנתבעת

הנתבעת לא הוכיחה שהיא עדכנה את התובעת באפשרות לעשות סקירת מערכות מורחבת בתשלום פרטי. ידיעה על קיום בדיקה מורחבת מאזני אחרים, אינה מחליפה מידע  מרופא מקצועי.

קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה ולידת התובע

ועדת להפסקת הריון היתה יכולה לאשר במקרה כזה להפסיק את ההיריון.

עילת תביעה בגין הולדה בעוולה

לתובע קמה עילת ההולדה בעוולה. ילד שנולד סובל ממום כתוצאה מרשלנות רפואית, זכאי לפיצויים ,בין אם לולא ההתרשלות היה נולד בריא, ובין אם לא היה נולד כלל. הקטין זכאי להיוולד ללא מום שנגרם בשל הרשלנות הרפואית.

ראשי הנזק וגובה הפיצוי לתובע

הקושי הנפשי של התובע ייכלל בנכות האורטופדית, ונכותו הנפשית היא – 5%;

שיעור אבדן כושר השתכרות –  52.5% , והפסדי השכר המהוון מגיל 21 ועד גיל 67 – 871,169 ₪;

פיצוי בגין נזק לא ממוני – 400,000 ₪;

פיצוי בגין עזרה חלקית בעבר ובעתיד עתיד בעבודות משק בית – של 150,000 ₪

הוצאות ניידות בעבר – 5,000 ₪;

הוצאות רפואיות לטיפולים נפשיים – 10,000 ₪;

סך הפיצוי שנפסק – 1,436,169 ₪.

נדחתה תביעת התובעים האחרים לפיצוי על כאב וסבל, ונקבע שהנזק הנפשי שלהם לא הוכח.