רשלנות רפואית בסרטן השחלות

רשלנות רפואית בסרטן השחלותסרטן השחלות הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים והאלימים ביותר מבין כל סוגי הסרטן. בנוסף לכך, הוא גם אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב נשים ומדורג במקום החמישי בטבלת השכיחויות.

על מנת להצליח לנצח את הגידול המסוכן ישנו צורך לאבחן אותו בשלב מוקדם ככל האפשר ולמעשה כיום ידוע כי אבחון מוקדם מציל חיים.

לרוע המזל, במקרים רבים בשל רשלנות רפואית האבחון לא מתבצע כראוי, החולה לא נשלחת לבדיקות מסוימות שבעזרתן ניתן היה לאבחן את הגידול וכתוצאה מכך הסרטן מתגלה בשלב מאוחר מדי בזמן שכבר לא ניתן להציל את חייה.

מתי ניתן להגדיר אבחון מאוחר כרשלנות רפואית?

מדי שנה מוגשות תביעות משפטיות נגד רופאים בגין אבחון שגוי או מאוחר של סרטן השחלות. עם זאת, במקרים רבים התביעות לא מתקבלות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שברוב המוחלט של המקרים לא ניתן היה לאבחן את הסרטן בשלב מוקדם.

חשוב להבין שבשלבים הראשונים להתפתחות המחלה החולה יכולה שלא לסבול משום תסמינים קליניים ובעקבות כך היא לא תיגש לאבחון.

על מנת להוכיח כי אכן התקיים מקרה של רשלנות רפואית, שבגינו נשללה מהחולה האפשרות לקבל טיפול בשלב מוקדם יש להביא חוות דעת של רופא מומחה שבה יפרט הכותב אודות מקרים דומים שהתרחשו במהלך ההיסטוריה תוך התייחסות למקרה התביעה.

במידה ויצליח להוכיח כי הרופא שהיה אחראי על תהליך האבחון חרג מהפרוטוקולים המקובלים בתחום וכי כל רופא סביר אחר יכול היה להגיע למסקנה כי החולה סובלת מסרטן השחלות בשלב מוקדם יותר, ייתכן מאוד שניתן יהיה לבסס את התביעה לקבלת פיצויים.

בתחום הרשלנות באבחון סרטן השחלות יכולים להתקיים שלושה מצבים מרכזיים: הימנעות מביצוע בדיקות חרף קיום תסמינים מעוררי חשד, פענוח לא נכון של הבדיקות הרלוונטיות וביצוע רשלני של הבדיקות תוך עיוות לא מכוון של התוצאות שלהן.

רשלנות רפואית בטיפול בסרטן השחלות

בדיוק כפי שמדי שנה מוגשות תביעות רבות לאחר שטעות באבחון או שעיכוב באבחון הובילו לאבחון בשלב מאוחר מדי שבו כבר לא ניתן היה להציל את חיי החולה, כך מדי שנה מוגשות גם תביעות בנוגע לטיפול רשלני.

אמנם מחלת הסרטן היא מחלה דינמית מאוד וכתוצאה מכך יש להתאים את הטיפול לכל מטופלת באופן אישי תוך התבססות על שלב הסרטן, קצב התקדמות הגידול, מצב בריאותה הכללית, הפרוגנוזה הצפויה ועוד מגוון רחב של פרמטרים אחרים, אבל עדיין קיימים פרוטוקולים מסודרים ומוסכמים לטיפול במצבים השונים.

גם כאן, על מנת להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות רפואית בטיפול ישנו צורך להביא חוות דעת של רופא מומחה שבה יוסבר מדוע הרופא לא פעל כשורה. בחוות הדעת הרפואית צריך הרופא לפרט אודות הפרוטוקולים המקובלים, להראות כי הרופא הנתבע חרג מרמת האחריות המקצועית המוטלת עליו ולהדגים כיצד טיפול אחר יכול היה למנוע את הנזק.

רשלנות רפואית במעקב אחרי החולה

הסוג האחרון של רשלנות רפואית שנזכיר במאמר זה הוא רשלנות רפואית שבאה לידי ביטוי במעקב רשלני אחרי החולה. המעקב צריך להתקיים הן במהלך הטיפולים והן לאחר ההחלמה במקרה של ריפוי וזאת משום שהחולות סובלות משכיחות גבוהה מאוד של הישנות המחלה.

לפיכך, יש להשאיר את החולות כמו גם את השורדות במעקב צמוד ותדיר על מנת לוודא כי הגידול לא חזר או שלא פלש לרקמות סמוכות.

במקרים בהם הרופא המטפל לא ביצע את המעקב באופן תקין כנדרש לפי ההנחיות הרפואיות המקובלות, ייתכן מאוד שמצבה של החולה יחמיר במהירות.

דילוג לתוכן