בדיקה גניקולוגית היא בדיקה שמבצע רופא נשים (גניקולוג). הביקור אצל רופא הנשים מיועד באופן עקרוני בעיקר עבור נשים פעילות מינית, אך בהחלט מומלץ גם לנערות שרק התחילו את ההתפתחות המינית שלהן וגם לנשים בתקופת המנופאוזה.
ההמלצה היא לגשת לבדיקה גניקולוגית אחת לשנה החל מגיל שמונה עשרה כשלפי ההמלצות של הארגון האמריקאי לגניקולוגיה יש לגשת לביקור אצל רופא הנשים כבר לאחר קבלת המחזור הראשון גם אם למטרות אינפורמטיביות בלבד.
אילו בדיקות גניקולוגיות קיימות?
לכל אישה ישנן הפרשות וגינליות מסוימות, אך לא תמיד ההפרשות הווגינליות מהוות עדות לפתולוגיה כלשהי.
עם זאת, במידה וההפרשה מלווה בצריבה או בריח רע, אם המרקם או הצבע שלה שונה מהרגיל, או בכל מקרה שבו קיימת תופעה לא שגרתית שקשורה למערכת המין הנשית, ישנה חשיבות עליונה לבדוק את התסמינים מוקדם ככל האפשר אצל רופא הנשים. הבדיקה הגניקולוגית מתבצעת כאשר האישה יושבת על כיסא מיוחד, רגליה פשוטות ומורמות בתנוחת פישוק.
בשלב הראשון, בדרך כלל, מבוצעת בדיקה של חלקה החיצוני של הווגינה כדי לנסות לאתר נפיחות שמהווה עדות לדלקת ולאחר מכן מבוצעת בדיקה של צוואר הרחם וקירות הנרתיק באמצעות ספקולום (מפשק).
במהלך הבדיקה ניתן לקחת דוגמית של ריר כדי לזהות זיהום פטרייתי או מצבים טרום סרטניים מסוימים. מעבר לכך, קיימות בדיקות נוספות שכוללות בדיקה בימונאלית לתקינות איברי המין הפנימיים, בדיקה של משטח צוואר הרחם ועוד.
בדיקות גניקולוגיות נוספות יכולות להיות בדיקות מיוחדות שמבצעים לנשים בהיריון, שלאו דווקא מתבצעות אצל רופא הנשים, כמו למשל בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שלייה.
רשלנות רפואית באבחון במהלך בדיקה גניקולוגית
ישנן בדיקות מסוימות שיכולות להציל חיים והדבר נכון למשל לגבי בדיקה לאבחון של סרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם היא מחלה מסוג קרצינומה שמאובחנת על ידי בדיקת משטח צוואר הרחם שנקראת גם pap smear או פשוט בדיקת פאפ.
מדובר על סוג מסוים של סרטן שניתן בהחלט לאבחן בזמן ולמנוע נזקים חמורים ביותר בקלות רבה יחסית. לפי ההמלצות העדכניות, כל אישה בין גיל עשרים ואחת לשלושים צריכה לעבור אחת לשנתיים בדיקה כזו וכל אישה מגיל שלושים ומעלה צריכה לעבור כזו בדיקה אחת לשלוש שנים (במידה ושלושת הבדיקות האחרונות שעברה העלו ממצאים שליליים).
הרשלנות באבחון יכולה לבוא לידי ביטוי למשל בכך שהרופא לא הקפיד לבדוק את המטופלת לפי הפרוטוקול המדובר ובעקבות כך הגידול שגשג והתפשט. בנוסף לכך הרשלנות באבחון יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שהרופא לא קישר בין התסמינים המוכרים של הגידול לבין קיומו ולכן לא שלח את המטופלת לאבחון.
דוגמא לכשל באבחון שהיווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית
התסמינים הראשונים שמופיעים בעקבות קיום של סרטן צוואר הרחם יכולים להיות כאבים שמופיעים בזמן קיום יחסי מין, הפרשות וגינליות לא שגרתיות ואפילו דימום נרתיקי. בשלבים מאוחרים יותר הכאבים יכולים להתפשט לרגליים ולאגן, עלולה להתרחש ירידה בלתי רצונית במשקל ועוד.
ג.ד סבלה מדימום נרתיקי במשך מספר ימים שלא היה קשור למחזור החודשי שלה ובעקבות כך פנתה לרופא הנשים שלה. רופא הנשים שלה ערך לה כמקובל את הבדיקה המדוברת ושלח את הממצא למעבדה. הפתולוג שהיה אחראי על ניתוח הדגימה קבע באופן חד משמעי כי אין מדובר על גידול סרטני וכי הממצאים לא אמורים לעורר דאגה.
ג.ד הומלצה לחזור לבדיקה נוספת בשלב מאוחר יותר ונאמר לה כי היא סובלת מדלקת של הנרתיק בלבד. אם זאת, הדימומים מהם סבלה ג.ד לא פסקו ובצר לה פנתה לרופא נשים אחר וביקשה לעבור בדיקה נוספת.
בבירור מקיף שביצע הרופא נבדקה שנית הדגימה הראשונה והתברר כי אכן מקורה היה בגידול. לרוע המזל, בשלב זה הגידול כבר התפשט ולא הייתה ברירה אלא לכרות את הרחם של ג.ד כדי לעצור את הגידול מלהתפשט לאיברים נוספים. ג.ד הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי ותבעה כי תפוצה על הנזק שנגרם לה ועל העובדה שלא תוכל יותר להביא ילדים לעולם.
בית המשפט שטיפל בתיק התביעה קבע כי את קיום הגידול ניתן היה לאתר כבר לאחר הבדיקה הראשונה ולכן פסק לתובעת פיצויים בגובה של מיליון, מאתיים וחמישים אלף תשע מאות וארבעים שקלים חדשים.
