רשלנות של רופא בביקור בית

כשמתעוררת בעיה רפואית אחרי שעות הפעילות של קופת החולים, ישנה אפשרות להזמין רופא לביקור בית במקום לפנות למוקד או למיון. רופא שמגיע לביקור בית יצטרך לבדוק את העבר הרפואי של החולה, לבדוק פיזית את החולה, ולתת לו טיפול רפואי או הפניה לחדר מיון בבית החולים לפי הצורך. 

האחריות המוטלת על רופא בביקור בית

רופא שעושה ביקור בית אחראי להערכת מצבו של המטופל ולמתן עזרה ראשונה וטיפול מיידי או הפניה לבית חולים. אם הרופא לא מאבחן את הסיבה ממנה החולה לא חש בטוב, ולא מעניק לו טיפול רפואי ההולם את מצבו, עלול המטופל להינזק ולפעמים באופן בלתי הפיך. 

על הרופא חלה חובת זהירות. עליו להיות מיומן ומוכשר לאבחן גם תחת מגבלות בהן הוא נמצא. על הרופא לעבור על ההיסטוריה הרפואית של החולה, ולרשום ולתעד כל ממצא מהותי שהתגלה בבדיקת החולה, כדי שבבית החולים יוכלו להתייחס לכך. עליו לבצע רישום של הבדיקות שעשה והממצאים באופן מסודר, ולכלול את כל הפרטים. הרישום מהותי בחשיבותו. 

רשלנות רפואית – דוגמאות מבתי המשפט:

רופא לא אבחן התקף לב במסגרת ביקור בית

לבית המשפט הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית של רופא בביקור בית, שלא אבחן התקף לב אצל חולה. התובעת טענה שהזמינה רופא כאשר היא חשה בכאבים ולחץ בחזה, אבל הרופא לא הפנה אותה לחדר המיון,  ובמקום זאת רשם לה תרופה. הרופא לא אבחן באותו מעמד כל חשד לאוטם בלב למרות שהיו סימנים לכך. 

מאחר שפנתה באיחור לבית החולים, סבלה התובעת בסופו של דבר מנכות. נקבע, שהרופא לא התנהל כפי שרופא סביר היה צריך להתנהל באותן הנסיבות, בכך שלא הפנה את החולה לבית החולים וגם לא הצטייד במכשיר לבדיקת בדיקת א.ק.ג.. הרופא חויב בתשלום פיצויים. 

רופא בביקור בית לא זיהה זיהום דלקת קרום המוח 

במקרה אחר הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית של רופא שביקר בביתה של ילדה שסבלה מזיהום דלקת קרום המוח שלא אובחן. הרופא בדק את הילדה ונתן לה תרופה להורדת החום הגבוה, אולם למחרת היא כבר הובהלה לבית החולים לאחר שמצבה הוחמר מאוד, ושם התברר שלקתה בחיידק הגורם לדלקת קרום המוח, ולא ניתן היה כבר להצילה. נקבע, שהרופא התנהל ברשלנות, שכן לא חשד במחלה הקשה למרות הסימנים, לא היפנה מבעוד מועד לבית החולים, וערך תרשומת רפואית לקויה. 

פיצויים בגין מחדל באבחון דימום מוחי במסגרת ביקור בית של רופא

במקרה אחר קבע בית המשפט שחולה תפוצה במסגרת הסדר פשרה בסכום גבוה, לאחר שהפכה למשותקת וסיעודית, כתוצאה מכך שרופא שהוזמן לביקור בית, לא איתר חשד לדימום מוחי. בכך, נמנע טיפול מהיר ואפקטיבי שיכול היה למנוע את הנכות.

בשל העיכוב באבחון, נשארה האישה בבית והובלה לבית החולים באיחור של 3 ימים, כשהיא כבר סובלת מדימום מוחי מפושט אשר גרם לנזק שאינו בר תיקון. המומחה מטעם התובעת טען להתרשלות של הרופא, שכן לא נתן את דעתו לסימנים המחשידים לדימום מוחי ובין היתר כאבי ראש ולחץ דם, היא לא הופנתה בזמן לבית החולים לטיפול, ובשל כך מצבה החמיר. 

הוכחת רשלנות רפואית של רופא בביקור בית

רשלנות רפואית באבחון היא כשל או מחדל רפואי בגילוי הבעיה הרפואית ואי הפניה של המטופל לקבלת טיפול בבית החולים. במקרים מסוימים עלול להיגרם לחולה עקב כך נזק בלתי הפיך. 

כדי להוכיח רשלנות רפואית צריך להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לחולה ובין המעשה רשלני / המחדל של הרופא. לפני שמגישים תביעת רשלנות רפואית צריך לבדוק שהרופא התנהל באופן סביר, פעל כמקובל, ונקט באמצעים הנדרשים. 

עם זאת, לא תמיד העובדה שרופא שביקר בבית ולא אבחן את המחלה, עלולה לעלות כדי רשלנות רפואית. מדובר בעיקר בנוגע למחלות מיוחדות, או מחלות שנמצאות בשלבים הראשונים וסימניהן אינם ברורים.   

יש מקרים בהם בית המשפט לא יקבע שהרופא אשר ביקר את החולה בבית התרשל, זאת מאחר ולא עולה קשר סיבתי בין ההתנהלות של הרופא שביקר בבית ובין הנזק שנגרם לחולה ולמשל במקרים הבאים:

• מחלות מסוימות ניתן לגלות רק אחרי זמן מה כשהן "מבשילות" ובשלבים מאוחרים יותר, ולא בשלב הראשוני שלהן, למשל, מחלות נוירולוגיות מסוימות. במקרה כזה הרופא אינו חב באחריות נזיקית;
• היכולת של רופא שעושה ביקור בית היא מוגבלת, מאחר והוא אינו מצויד במכשור רפואי (כמו מכשירי דימות למשל), שמאפשר אבחון של המחלה;