ציסטה יכולה להיווצר בכל איבר או בכל רקמה שיש לנו בגוף ולעיתים היא יכולה להיראות כמו מוגלה. הציסטה למעשה מלאה
בחומרים נוזלים או מוצקים למחצה וישנם סוגים שונים של ציסטות. ציסטות יכולות לצמוח באופן ספונטני או כתוצאה מזיהום, במרבית המקרים ציסטות הן אינן מסוכנות, אולם, במקרים מסוימים, יכולות להיות להם גם השפעות שליליות סביב האזור הנגוע.
למרות שציסטות הן בדרך כלל לא מסוכנות, יכולים להיות מצבים בהם צריך להסיר ציסטה בניתוח. אך מה קורה כאשר ישנה רשלנות רפואית בניתוח או רשלנות באבחנה? האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה זה ואיך ניתן לעשות זאת?
כיצד מתפתחות ציסטות?
כפי שציינו ציסטות יכולות להיווצר בכל איבר ובכל רקמה שיש לנו גוף. רבים מאיתנו מכירים ומכירות את הציסטות אשר נוצרות בשחלה שהן תסמין של תסמונת השחלות הפוליציסטיות. בתסמונת זו גודלות ציסטות זעירות בשחלה וזוהי מחלה רווחת אצל נשים. הסטטיסטיקה מראה שכ-25% מהנשים שיש להן ציסטות זעירות בשחלה סובלות מתסמונת שחלות פליציסטיות.
ציסטות ברוב המקרים יהיו לא מזיקות אך הן יכולות גם להיות מזיקות משום שהן יכולות להשפיע באופן שלילי על האזור בו הן נמצאות.
מהו ההבדל בין ציסטה לבין גידול סרטני?
ציסטה היא למעשה כמו שקיק עגול שצורתו מוגדרת ושממולא בנוזלים, במרבית המקרים האדם שיש לו ציסטה ירגיש כאב או תחושה לא נעימה רק כאשר הציסטה היא גדולה מאוד או לחילופין כאשר הציסטה נמצאת במיקום לא טוב. ישנן ציסטות שיש בתוכן נוזל שהוא עכור, שהמעטפת שלהן עבה או שיש בהן מחיצות, ציסטות כאלה מצריכות בדיקה ובמקרים מאוד נדירים הן עשויות להתגלות כציסטה ממארת.
גידול סרטני, כמו ציסטה, יכול להתפתח בכל מקום בגוף. גידולים סרטניים יכולים להיות שפירים או ממאירים: לגידול שפיר ישנם תאים רגילים שלא יכולים לייצר גרורות ולרוב גידול שפיר יהיה מסוכן רק במקרה שהוא ילחץ על איברים שנמצאים בקרבתו. מנגד, לתאים של גידולים ממאירים יש תכונות שגורמות להם להתפשט לאזורים אחרים בגוף או לרקמות סמוכות לאזור הנגוע, כלומר לפתח גרורות.
מהי רשלנות רפואית? ומה דרוש כדי להוכיח אותה?
רשלנות רפואית יכולה להתקיים בכל תחום רפואי שהוא ולגבי כל מקרה רפואי שהוא. רשלנות רפואית יכולה להתקיים בשל אבחון שגוי, בשל ביצוע ניתוח בצורה לקויה, אי הידיעה של המטופל לגבי דרכים אחרות לטיפול (במקרים של ניתוח) ועוד.
על מנת להוכיח רשלנות רפואית חייבים להתקיים 3 אלמנטים מצטברים:
- רשלנות – בכדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית יש להוכיח שאכן קרתה רשלנות. רשלנות רפואית היא לא נושא סובייקטיבי אלא מבחן אובייקטיבי ובתביעות בית המשפט עושה שימוש במבחן ״הרופא הסביר״. במבחן זה בית המשפט בודק האם הרופא התנהג בצורה סבירה, בצורה שכל רופא סביר אחר היה נוהג. בנוסף יש לבחון האם המעשה היה נחשב למעשה רשלני בנקודת הזמן ובסיטואציה שהמקרה הרשלני קרה. לדוגמה, במקרה של רשלנות באבחון – אם המקרה היה לפני 20 שנה, לפני 20 שנה לקהילה הרפואית לא היה את הידע שיש לנו היום ולכן הרופא לא היה יכול לאבחן את המחלה בצורה אחרת, הרי שהיום לא נוכל לתבוע אותו ברשלנות רפואית על מה שהוא לא היה יכול לדעת אז.
- נזק – בכדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לא מספיק שיהיה רק מעשה רשלני, צריך גם שיהיה נזק. במידה והתרחשה רשלנות רפואית אך לא נגרם שום נזק מכך למטופל, לא תוכל להתקיים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
- קיום קשר סיבתי – קרתה רשלנות רפואית ויש נזק, כעת יהיה לנו להוכיח שישנו קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק, כלומר, שיש קשר של סיבה ותוצאה בין המעשה הרשלני לבין הנזק. אם התרחשה רשלנות רפואית, ונגרם למטופל נזק, לדוגמה עקב כך שהוא נפל במחלקה, אין קשר סיבתי ולא תוכל לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית הקשורה לציסטה – מן הפסיקה:
בית המשפט דן בתביעה שבה התובעת טענה שנעשה לה ניתוח מיותר ולא נכון. התובעת הגיעה לרופא בשל בליטה על אצבע כף היד שהציקה לה והרופא הציע לה לעבור ניתוח להסרתו. בעת הניתוח, הרופא המנתח לא הסתכל על התיק הרפואי שלה וערך את הניתוח, שהתרחש בהרדמה חלקית רק באזור הכף היד, בסוף ההליך הוא אמר למטופלת שההליך ״טריגר פינגר״ הסתיים. המטופלת הייתה המומה ואמרה שזה לא ההליך שהיא הייתה אמורה לעבור.
בית המשפט פסק לטובת התובעת, אך גם ציין שהנזק שנגרם לה הוא לא ממשי (היא לא נותרה עם נכות ואין צלקת בולטת) ולכן נפסקו לטובתה רק 20,000 שקלים ותשלום עבור ההוצאות המשפטיות שהיו לה עקב הגשת התביעה.
