רשלנות רפואית בפרקינסון

פרקינסון היא מחלה נוירולוגית ניוונית שמתקדמת בקצב איטי ובאה לידי ביטוי בעיקר בהפרעות תנועתיות טיפוסיות. בין היתר המחלה באה לידי ביטוי בירידה והאטה בתנועתיות של הגוף, ברעד בלתי רצוני שמתגבר במצבי לחץ ובמנוחה, בחוסר יציבות בזמן ההליכה ובהפרעות כלליות בשיווי המשקל.

הגיל הממוצע שבו התסמינים מתעוררים הוא חמישים ושבע ובשלבים המתקדמים של המחלה ההפרעות בשרירים מתחילות לערב גם את השרירים שאחראיים על פעולת הדיבור והבליעה. סך הכול חיים כיום במדינת ישראל כעשרים וחמישה אלף חולי פרקינסון.

כיצד מאבחנים את המחלה?

אבחון של מחלת פרקינסון, בדגש על השלבים הראשונים של המחלה עלול להיות מאתגר מאוד ומורכב מאוד. לפיכך, במקרים רבים האבחנה מתקבלת רק לאחר שנים רבות מהמועד שבו המחלה החלה להתפתח במוחו של החולה. כמו כן, במקרים רבים מתקבלת אבחנה שגויה, שכן התסמינים של מחלת הפרקינסון יכולים להתאים למחלות אחרות כמו למשל פרקינסוניזם.

בימים אלה המומחים בתחום עומלים על מציאת טכניקות אבחון מתקדמות שיהיו פשוטות יחסית לאבחון המחלה (בדיקות דם למשל), אך נכון לכתיבת שורות אלה האבחון מתבסס על התסמינים הקליניים מהם סובל המטופל.

בין היתר על מנת לאבחן את המחלה יש לקחת מהמטופל אנמנזה מקיפה בדגש על התסמינים הנוירולוגיים שהוא סובל מהם, לבדוק את מידת הרעד בידיים, לבדוק את מידת הנוקשות הצווארית או את מידת הנוקשות בגפיים, לבחון את צורת ההליכה של הנבדק ואת היכולת שלו לקום מהכיסא, לבחון את היציבה שלו ועוד.

 במקרים מסוימים ניתן לבצע בדיקות נוספות אם כי לרוב הבדיקות הנוספות מיועדות לשלול מצבים אחרים שהיו יכולים לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה קלינית. כמו כן, במקרים מסוימים ניתן לתת למטופל תרופה לטיפול בפרקינסון כמו למשל levodopa ובמידה והתגובה לתרופה חיובית – ניתן לקבוע כי המטופל סובל מפרקינסון.

רשלנות רפואית באבחון פרקינסון

עד לשנים האחרונות, המומחים בתחום הפרקינסון היו תמימי דעים בנוגע לכך שלא קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה וזאת משום שבלאו הכי מדובר על מחלה חשוכת מרפא. כמו כן, רוב המומחים בתחום המליצו למטופלים שלהם לדחות עד כמה שניתן את ההתחלה של הטיפול התרופתי וזאת כיוון שלתרופות המיועדות לטפל במחלה קיימות תופעות לוואי שעשויות להיות חמורות. מלבד זאת, פעמים רבות התרופות לא מסייעות להביא להקלה במידת החומרה של התסמינים.

עם זאת, לאחרונה החלו להצטבר עוד ועוד עדויות לכך שישנה חשיבות עליונה להתחלת טיפול בשלב מוקדם ככל האפשר. בין היתר כיום ידוע כי התחלת טיפול בשלבים המוקדמים של המחלה עשויה להביא תועלת רבה הן מבחינת ההתמודדות הרגשית עם המחלה, הן מבחינת התסמינים הקוגניטיביים, הן מבחינת התסמינים המוטוריים ועוד.

רשלנות רפואית באבחון פרקינסון יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שהמחלה תאובחן בטעות כמחלה אחרת או בכך שהמחלה לא תאובחן כלל כיוון שלחולה לא נערכו הבדיקות המתאימות חרף תלונותיו וחרף התסמינים שהוא מציג.

איחור באבחון עלול לגרום להחמרת מצבו של המטופל. על מנת להוכיח כי התקיים יסוד הרשלנות יש להוכיח כי כל רופא סביר אחר יכול היה לאבחן את המחלה וכי האבחון המאוחר גרם למטופל לנזק שיכול היה להימנע.

רשלנות רפואית בטיפול בפרקינסון

רשלנות רפואית בטיפול בפרקינסון יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון מצבים להלן:

• מניעת טיפול – במספר מקרים נמנע מהמטופל טיפול כיוון שהמטפל האמין כי ניתן להתמודד עם המחלה בדרכים אלטרנטיביות. חשוב להבין כי למרות שמדובר על מחלה חשוכת מרפא, הרי שישנן תרופות איכותיות שבהחלט מסוגלות לעכב את קצב ההתקדמות של המחלה.
• מתן טיפול לא מתאים – במקרה מפורסם שהתרחש לפני כעשור ניתנה למטופל תרופה בשם SEDITEN במקום תרופה בשם SELEGILINE. התרופה נארזה בעטיפת נייר עליה רשם הרוקח את שם התרופה השגוי בכתב ידו. לאחר שלושה שבועות חלה החמרה במצבו של המטופל והוא אושפז בבית חולים לטיפול חירום.
• גרימת נזק בטיפול – אחת הדרכים לטפל בתסמיני המחלה היא ניתוח שבמהלכו מגרים את הגרעין התת תלמי במוח באמצעות זרם חשמלי. בדומה לכל ניתוח באשר הוא, גם במהלך הניתוח הנ"ל עלול להתרחש סיבוך כתוצאה מרשלנות רפואית והמנותח עלול לסבול מנזקים נוירולוגיים חמורים.