ניתוח לפרוסקופי הוא ניתוח בטן שמבוצע בשיטה מיוחדת ומודרנית שבה מבוצעים מספר חתכים בבטנו של המטופל ודרכם מוחדרת מצלמה זעירה לצד כלי הניתוח שמאפשרת למנתח לצפות בנעשה בתוך גופו של המטופל.
טכניקת הניתוחים הלפרוסקופים החלה לצבור תאוצה בשנות התשעים והיום היא נחשבת לאפשרות המועדפת לביצוע מגוון רחב של ניתוחים. על ניתוחים אלו ניתן למנות למשל ניתוח לכריתת כיס מרה, ניתוח לתיקון בקע, ניתוחי כריתה שונים לרבות ניתוח לכריתת המעי הגס, ניתוח כריתת תוספתן ועוד.
כיצד מתבצע ניתוח לפרוסקופי?
בתחילת התהליך הכירורגי מוחדרת מחט זעירה וחלולה דרך דופן הבטן של המטופל דרכה מוזרם פחמן דו חמצני שמטרתו לנפח את חלל הבטן של המנותח. לאחר מכן, מוחדרות מספר מחטים נוספות דרך דופן הבטן שמשמשות כמעין צינורות דקים דרכם מוחדרים לבטנו של המנותח כלי הניתוח השונים וכבל מיוחד של סיב אופטי רגיש שמחובר למצלמה.
המצלמה משדרת אות וידאו למסך גדול שממוקם בחדר הניתוח וכך המנתח יכול לראות את האיברים הפנימיים של המנותח. בכל מקרה שבו מתרחש סיבוך כלשהו ניתן בכל זמן נתון לבצע חיתוך בדופן הבטן של המנותח ולעבור לפיכך לשיטת הניתוח הרגילה בגישה הפתוחה.
באופן כללי, ניתוחים לפרוסקופיים שמתבצעים באופן מוצלח נחשבים לבטוחים יותר ולבעלי פחות סיבוכים ותופעות לוואי יחסית לניתוחים שמבוצעים בגישה הפתוחה. כמו כן, תקופת ההחלמה לאחר ניתוח לפרוסקופי קצרה יותר מתקופת ההחלמה לאחר ניתוח בגישה הפתוחה.
עוולת הרשלנות בניתוחים לפרוסקופיים
ישנם שלושה מצבים מרכזיים שבהם ניתן בהחלט להגיש עילה לתביעת פיצויים בגין עוללת רשלנות בתחום הניתוחים לפרוסקופיים. ראשית מדובר על מצבים בהם לא ניתנה הסכמה מדעת לביצוע הניתוח או על מצבים בהם ניתנה הסכמה מדעת אך לא ניתנו כל הפרטים בנוגע לניתוח. לפני כל פעולה רפואית והדבר נכון במיוחד לגבי ניתוחים מכל סוג שהוא, מוטלת על הרופא החובה ליידע את המטופל בנוגע לפעילות שהוא עתיד לבצע.
במקרה של ניתוחים לפרוסקופיים על הרופא המנתח להסביר באופן מפורט ובהיר למנותח את המצב הרפואי שלו וכן עליו להסביר לו באופן מפורט כיצד יתבצע הניתוח ולאיזו מטרה. עליו להסביר לו על האלטרנטיבות לניתוח, על סיכויי ההצלחה שלו, על הסכנות שכרוכות באי ביצוע הניתוח ועוד.
רק כדי לסבר את האוזן נציין כי אישה מחיפה זכתה לאחרונה בתביעה שהגישה נגד המנתח שלה בעקבות כך שלפני הניתוח לא הסביר לה כי הוא מתכוון לנתח אותה בשיטה הלפרוסקופית. לתובעת נפסקו פיצויים על סך חמישה עשר אלף שקלים חדשים וזאת על אף שלא הצליחה להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הניתוח לנזק שנגרם לה.
רשלנות רפואית בביצוע ניתוח לפרוסקופי
אמנם ניתוחים לפרוסקופיים נחשבים לשכיחים מאוד בימינו, אך עדיין ישנם רופאים רבים שלא מיומנים די הצורך בביצועם ולמעשה מתנסים בביצוע הניתוחים תוך כדי עבודתם השוטפת. במקרים כאלו עלולים לעתים להתרחש נזקים גופניים שהיו יכולים להימנע לו את הניתוח היה מבצע רופא מיומן.
מקרה כזה אירע לאישה שמתגוררת מנתניה בה בוצע ניתוח לפרוסקופי לקיצור קיבה במהלכו נותר בגופה אחד מכלי הניתוח. לאחר שחשה כאבים חזקים בבטנה במשך שלושה שבועות שבה לבית החולים בו נותחה והכלי הניתוחי נראה בצילום רנטגן.
במקרה הזה הוסבר למטופלת על הסכנות שכרוכות בניתוח, אך תביעתה התקבלה כיוון מדובר היה במקרה קלאסי של רשלנות רפואית בזמן ניתוח. בפסק הדין נפסקו לה פיצויים בגובה של מאה וחמישים אלף שקלים ובסופו של דבר היא נאלצה לעבור ניתוח בטן נוסף כדי להוציא מגופה את המכשיר שהושאר בו במהלך הניתוח הלפרוסקופי.
רשלנות בשל אי התאמת המטופל
המצב השלישי שבו ישנה עילה להגשת תביעה בגין עוולת הרשלנות הוא מצב שבו אדם מנותח בגישה הלפרוסקופית חרף העובדה שאינו מתאים לניתוח שכזה. לא כל מטופל אכן מתאים מבחינה אנטומית לעבור ניתוח לפרוסקופי ולא כל ניתוח ניתן לבצע בגישה זו.
לסיכום, נכתוב שבכל מצב שבו נגרם נזק לאחר ניתוח לפרוסקופי, ישנה חשיבות להתייעצות עם עורך דין שמתמחה בתחום, אך בהחלט לא כל מצב שבו נגרם נזק הוא תוצאה של רשלנות רפואית ולכן כל מקרה ומקרה שמתרחש צריך להיבדק לגופו.
