רשלנות רפואית בכבד שומני – רשלנות באבחון בטיפול ובמעקב

רשלנות רפואית במחלת כבד שומני

הכבד הוא איבר גדול ובעל תפקידים מרובים. בין היתר אחראי הכבד על סילוק רעלים מהגוף, פירוק תרופות, חילוף החומרים, יצירת נוזלי המרה וחומרי הקרישה, ועוד. הכבד מהווה מאגר חשוב של  ברזל, גליקוגן, וויטמינים.

נזק בלתי הפיך לכבד בשל רשלנות רפואית, עלול לגרום למחלות כבד קשות, ולהחמרת המצב הרפואי הכללי של החולה אפילו עד מוות חלילה. מחלת כבד שומני היא אחת ממחלות הכבד אשר  עלולה להסתבך בשל רשלנות רפואית. יש מקרים בהם מוגשות לבית המשפט תביעות רשלנות רפואית הקשורות למחלת הכבד, לתשלום פיצויים לחולה ולבני משפחתו.

מהי מחלת הכבד השומני ?

מחלת הכבד השומני נגרמת בשל הצטברות שומנים בכבד, שאינם מתפרקים. העדר טיפול מתאים ובמועד עלול לגרום להתדרדרות המחלה עד לאי ספיקת כבד. גילוי מוקדם הינו חשוב ביותר למניעת הסתבכות בדלקת כבד, שחמת כבד, ואף השתלה.

תביעות בגין רשלנות רפואית במחלות כבד שומני

תביעות בגין רשלנות רפואית באבחון מחלות כבד עוסקות בעדר אבחון של המחלה בזמן,  העדר טיפול מתאים,  חוסר במעקבים, או ביצוע  פרוצדורה ניתוחית באופן רשלני ובלתי מקצועי. הרשלנות חלה על הצוות המטפל, ועל המוסד הרפואי.

רשלנות באבחון המחלה

רשלנות באבחון מחלת הכבד השומני נובעת בשל מחדלים. כאשר הרופא המטפל לא נותן דעתו לגורמי המחלה, כמו אורח חיים לא בריא שמנהל המטופל, השמנת יתר, תזונה עתירה בשומנים, אי ביצוע פעילות גופנית, סוכר ולחץ דם גבוהים, רמות גבוהות של טריגליצרידים וכולסטרול בדם,  הרגלי שתיית אלכוהול, וירוס הפטיטיס. בנוסף במקרים שהמטופל מתלונן בין היתר כאבי בטן עליונה ,בחילות, ועייפות – על הרופא לבצע בדיקות ולחקור את סיבת התלונות.

כאשר רופא לא מפנה את המטופל במקרה של חשד למחלה, לבצע בדיקות דם לאבחון רמות אנזימים של הכבד, ובדיקות שמגלות ירידה בתפקודי הכבד , מדובר ברשלנות רפואית. כמו כן כאשר מתעורר חשד והרופא לא מפנה את המטופל לבצע בדיקות הדמיית אולטרה סאונד,  MRI,  או CT  של הכבד. לעיתים כאשר יש צורך גם בביופסיה של הכבד וזו לא מבוצעת בזמן מדובר ברשלנות. כל המחדלים בביצוע הבדיקות יכולים להוות רשלנות רפואית.

אי זיהוי המחלה בכל שלב מהווה רשלנות באבחון. הרשלנות של הרופא המטפל תיבחן תמיד לפי מבחן הרופא הסביר כלומר במסגרת בירור התביעה יבחנו האם היה על רופא סביר לגלות את המחלה במקרה הספציפי לבצע את הבדיקות הנדרשות וכולי.

מחדל בטיפול

חשוב להתאים טיפול ספציפי לחולה. בין היתר יומלץ על שינוי באורח החיים ועל תזונה מופחתת שומן. על הצוות המטפל להדגיש בפני החולה את הצורך בשינוי אורח החיים, בחשיבות של הירידה במשקל והפחתה של שומנים וכולסטרול, איזון הסוכר בדם, הפחתת אלכוהול, הקפדה על פעילות גופנית לצד הפניה לתזונאית, ומעקב בדיקות דם.

העדר טיפול ראוי עולה כדי רשלנות רפואית: כאשר לא מפנים את המטופל  לתזונאית,  לא עוקבים אחרי התקדמות המחלה, לא מתאימים תרופות לחולה, מתעלמים מתלונות החולה; כאשר המצב הרפואי של החולה הסתבך, כאשר נגרם זיהום במהלך פרוצדורה רפואית כמו במהלך ביופסיה למשל.

רשלנות במעקב

רשלנות לגבי מעקב המחלה באה לביטוי בהתעלמות עקבית מהפרעות בתפקודי הכבד בבדיקות בדם, אי הפניה לבדיקות שגרתיות ובין היתר בדיקות הדמיה למיניהן, שיש חשיבות לעשותן באופן עקבי; וכן בהתעלמות מתלונות חוזרות של החולה.

הנתבעים

יריעת הנתבעים בתביעות נזיקין הינה רחבה. הנתבעים במסגרת תביעת רשלנות רפואית במחלת כבד שומני יכולים להיות בין היתר רופא המשפחה, הרופא המומחה, מנתח, בית החולים, קופת החולים, המרכז הרפואי שבו טופל התובע, ועוד.

חוות דעת רפואית

תביעה לרשלנות רפואית בעניין מחלת כבד תכלול בדרך כלל גם את תיאור מצבו של התובע, וגם חוות דעת רפואית מרופא שתחום מומחיותו היא מחלות כבד. חוות הדעת חשובה מאוד לתביעה כדי להעריך את גודל הנזק שנגרם למטופל.

פיצויים

כאשר הוכחה העוולה הרפואית ונקבע שהנתבעים נמצאו אחראים, ידון בית המשפט בסכומי הפיצויים המגיעים לנתבע.

דילוג לתוכן