רשלנות רפואית באבחון מוקדם של חצבת

חצבת היא מחלה שנגרמת מנגיף. מדובר במחלה מדבקת מאוד הפוגעת במערכת החיסון. המחלה עוברת בשיעול ודרך כל מגע או קירבה לאדם חולה, כמו גם משהייה בחדר שבו שהה אדם חולה בחצבת. הנגיף עובר בקלות מאדם לאדם דרך ריריות האף והפה. קיים היום חיסון שניתן בגיל הילדות, אשר יש בכוחו למנוע את המחלה. עם זאת, יש הורים שמתנגדים למתן החיסון ולא מחסנים את ילדיהם ובכך גורמים להגברת הסיכון לחלות במחלה ולהפצתה. 

כדי שהמחלה לא תתפשט באוכלוסייה הנרחבת, חייבים להיות שיעורי התחסנות נרחבים בקרב האוכלוסייה, גם למי שעומד לפני נסיעות לחו"ל. מי שחלה במחלה למרות החיסון, יעבור תהליך קל יותר של המחלה. 

תסמיני מחלת חצבת

סימני המחלה מתגלים כ – 10 ימים ועד שבועיים מחשיפה למחולל המחלה. הסימנים כוללים חום גבוה (יתכן גם מעל 40 מעלות), שיעול, נזלת, פריחה מפושטת על פני כל הגוף שחולפת רק אחרי שבוע, נקודות לבנות בפה, דלקות עיניים, רגישות לאור, וכו'. המחלה נמשכת כ- 10 ימים ועד כשבועיים. 

סיבוכי המחלה

באים לביטוי בדלקת ריאות, דלקת קרום המוח, שלשולים והקאות, פגיעה במערכת העצבים, דלקות עיניים קשות, וסיבוך נדיר של מחלת מוח ניוונית. סיבוכים יכולים להיות אצל ילדים מתחת לגיל 5, מבוגרים, ומי שיש לו מערכת חיסונית חלשה. המחלה מסוכנת לנשים בהריון מאחר ועלולה לגרום ללידה מוקדמת או ללידת תינוקות שמשקלם נמוך מהרגיל.

רשלנות באי מתן חיסון

החיסון נגד המחלה נמצא יעיל. יש צורך בשתי מנות חיסון אשר נותנות הגנה מלאה נגד הידבקות במחלה. ניתן למנוע את סיבוכי החצבת באמצעות מתן החיסון נגד המחלה, לפיכך אם לא ניתן החיסון המלא במועד מכל סיבה, הדבר עלול להתברר כרשלנות רפואית. ישנם גורמים באוכלוסיה (בין היתר במגזר הדתי) שמתנגדים למתן חיסונים באופן כללי.

במקרים כאלו יש להבהיר את חשיבות החיסון ולחייב את הורי הילדים לתת את החיסון, שכן אחרת הם מסכנים את ילדיהם את עצמם ואת כלל האוכלוסייה. האחריות לכך מוטלת לפתחה של מערכת הבריאות וההורים.

מהפסיקה:

נגד משרד הבריאות הוגשה תביעה על ידי הוריה של ילדה שלא חוסנה בחיסון נגד חצבת בין היתר בשל מחסור בחיסונים. מאחר והילדה לא חוסנה היא חלתה במחלה, ומאוחר יותר פיתחה גם פגיעה מוחית שגרמה לה לנכות גופנית ומוחית שאינם הפיכים. לתובעים שולמו פיצויים בסך מיליוני שקלים. 

רשלנות רפואית הקשורה לאי אבחון המחלה 

תביעה בעילת רשלנות רפואית תיתכן כאשר ניתן להוכיח לבית המשפט, שכתוצאה מהתנהלות מסוימת נגרם נזק. במחלה זיהומית האבחון הוא מאוד משמעותי. רשלנות רפואית באבחון מוקדם של המחלה מתרחשת כאשר לא נותנים טיפול תומך לחולה (בעיקר נוזלים), ואנטיביוטיקה במקרה הצורך כדי למנוע זיהומים משניים, וכן לא מבודדים את החולה כדי למנוע הדבקות בסביבתו. 

רשלנות רפואית היא כאשר לא מחסנים את כל מי שבא במגע עם החולה או היה בסביבתו. החיסון יכול להקל את המחלה ואפילו למנוע אותה. במקרה שעולה חשש שמישהו חלה בחצבת, חייבים להודיע לרופאים ולמשרד הבריאות וזאת כדי למנוע מגע נוסף של החולה עם אחרים (בעיקר עם נשים הרות) ועם אילו שסובלים ממערכת חיסון חלשה (מבוגרים למשל). 

לאחרונה עלה המקרה של דיילת אשר נדבקה בחצבת, מאחד הנוסעים במהלך טיסה מניו יורק וסובלת מסיבוכים של המחלה. בעקבות מקרה זה ואחרים הוחלט בארה"ב להטיל קנסות על נוסע שיעלה לטיסה כשהוא חולה בחצבת.

רשלנות רפואית ישירה באי אבחון המחלה

רשלנות רפואית תהיה כאשר הרופא סטה מהאחריות בה הוא מחויב וגרם בכך נזקים לחולה. מחלה נגיפית כמו חצבת ניתן לאבחן בין היתר לפי תלונות החולה וסימנים קליניים כמו חום כאבים חוסר תאבון, פריחה בעור, נזלת, וכולי. כאשר יש לילד סימנים ותלונות מחשידות והרופא לא בודק מהיכן נובעים סימני המחלה ולא מאבחן אותו באופן מתקדם באמצעות בדיקות, מדובר ברשלנות באבחון. 

כדי לאבחן יש לבצע בדיקות דם ושתן. מי שהיה בסביבתו של החולה מחוייב להתחסן. כאשר לא מבצעים את הבדיקות הנדרשות ולא מגלים את קיומו של הנגיף – מדובר ברשלנות רפואית באבחון. 

אבחון מוטעה

יש מקרים שמאבחנים את המחלה באופן שגוי, בעקבות כך לא בודדו את החולה, לא נתנו לו טיפול, והוא עלול להחמיר עד כדי קריסת מערכות. כמו כן כל סביבתו עלולה להידבק או מי שבא עימו במגע ולא ידע על קיום המחלה והמקרה עלול להתפשט למגיפה ולצאת מכלל שליטה. כל מחדל בנוגע לאי אבחון נכון ונקיטת אמצעים נדרשים מהווה רשלנות.