ר.ג מרמת גן התעורר בוקר אחד במצב רוח מדוכדך במיוחד. הוא קם ממיטתו שפוף ועצוב והחל לבכות בכי תמרורים ללא כול סיבה נראית לעין. בבוקר זה החל תקופה שחורה וקשה שהשפיעה על חיי החברה והעבודה שלו. לאחר כמה ימים שבהם לא ענה לשיחות הטלפון, הגיעה אמו של ר.ג לביתו ונחרדה לגלות את בנה במצבו הקשה.
באופן כללי, ר.ג היה בחור שמח ומלא חיים ואילו האדם שפתח לה את הדלת היה שפוף רוח, לא מגולח, בעל הופעה מרושלת, עם עיגולים שחורים מסביב לעיניים מחוסר שינה ועיניים נפוחות מרוב בכי. ר.ג נראה כמו הצל של עצמו ולאחר שיחה ארוכה עם אמו הדואגת, השתכנע ללכת לפגישת ייעוץ אצל הפסיכולוגית שלה.
המסלול הטראגי לתהום השחורה
מאחר ור.ג לא היה מסוגל לעזוב את ביתו, הפסיכולוגית של אמו נאלצה להגיע לדירתו ולאחר שיחה ארוכה הפנתה אותו לקולגה שלה, פסיכיאטר בכיר המתמחה במצבי דיכאון. הפסיכיאטר אליו הפנתה הפסיכולוגית את ר.ג אבחן אותו כסובל מדיכאון עמוק ורשם לו כדורים נגד דיכאון בשם ציפרלקס. לאחר הפגישה עם הפסיכיאטר, אמו של ר.ג החלה להגיע לדירתו מדי יום ביומו ולרוע המזל מצבו רק הלך והידרדר.
אמו של ר.ג יצרה קשר עם הפסיכיאטר ודיווחה לו כי מצבו של בנה רק הולך ומחמיר. הרופא הרגיע אותה באומרו כי יש להמתין כשבוע עד שניתן יהיה לראות את השפעת התרופה. מקץ שבועיים וחצי מהיום שבו החל לקחת את התרופה, הגיעה אמו לבקרו בדירתו אך היה זה מאוחר מדי. ר.ג נמצא במיטתו ללא רוח חיים, לאחר שנטל כמות גדולה של כדורי שינה וצרך כמות גדולה מאוד של אלכוהול. צוות מד"א שהגיע לדירתו נאלץ לקבוע את מותו.
האם מדובר על מקרה של רשלנות רפואית?
לאחר שאמו של ר.ג קמה מהשבעה, היא החליטה ליצור קשר עם הפסיכיאטר שטיפל בבנה על מנת לנסות ולהבין מדוע התרופה גרמה לפעולה ההפוכה. הפסיכיאטר שוחח עם אמו של המנוח והסביר לה כי במקרים מסוימים התרופה משפיעה באופן הפוך, כלומר גורמת להחמרת הדיכאון. אמו של ר.ג לא ויתרה והמשיכה לחקור את הרופא בנוגע לאחריות המוטלת עליו.
הפסיכיאטר פטר אותה בכך שתופעות הלוואי של התרופה כתובות בעלון לצרכן הנמצא בקופסת התרופה. אמו של המנוח הרגישה כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית וללא עיכוב נוסף יצרה קשר עם משרד עורכי דין המתמחה בטיפול בתביעות של רשלנות רפואית. לאחר בירור ראשוני של נסיבות המקרה, התבשרה כי ההתנהלות של הפסיכיאטר שטיפל בבנה המנוח בהחלט יכולה להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
חובת הפסיכיאטר כלפי המטופל
כאשר הרופא מטפל בחולה, חלה עליו החובה לעקוב אחרי מצבו הבריאותי, לא רק במהלך הטיפול אלא גם אחריו. בנוסף לכך, חלה עליו האחריות המקצועית להסביר למטופל מה הן תופעות הלוואי של התרופות שהוא מתכוון לרשום לו ובמהלך הטיפול לוודא כי לא התרחשו סיבוכים וכי לא הופיעו תופעות לוואי שליליות. באופן כללי, הדבר החשוב ביותר שיש להבין הוא שהאחריות של הרופא לא מסתיימת במעמד האבחון ומרשם התרופה.
למעשה הרשלנות של הפסיכיאטר שטיפל בר.ג באה לידי ביטוי בשני מישורים להלן:
- כאשר הפסיכיאטר רשם את התרופה, הוא לא טרח לפרט באוזני המטופל אודות תופעות הלוואי האפשריות.
- לאחר שרשם את התרופה, לא השאיר את החולה במעקב ולא בדק האם הטיפול מביא לתוצאות הרצויות או שמא חלה החמרה במצבו.
מה יש לעשות במידה ועולה החשד לכך שהתקיים מקרה של רשלנות רפואית שהובילה להתאבדות?
בכול מקרה שבו מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית שהובילה להתאבדות, חובת ההוכחה חלה על התובע. המשמעות היא שהתובע הוא זה שצריך להוכיח כי התקיימה רשלנות רפואית ולא הצד הנתבע הוא זה שצריך להוכיח שלא התקיימה רשלנות.
לפיכך, כאשר עולה החשד לכך שהתקיימה רשלנות רפואית, יש בראש ובראשונה לאסוף את כל המסמכים הקשורים למקרה כשבין היתר מדובר על טופס האבחון, על המרשם של התרופות ועוד. לאחר מכן, יש ליצור קשר עם עורך דין לענייני נזיקין המתמחה בטיפול בתביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית. רק כך ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצויים.
