רשלנות רפואית בבדיקה לפני השרשה – PGD

רשלנות רפואית בבדיקה לפני השרשה - PGDבדיקה לפני השרשה, PGD (ראשי התיבות של Pre-implantation genetic diagnosis או Pre-Gestational Diagnosis), אבחון גנטי טרום השרשה או "אבחון גנטי טרם החזרה לרחם של הביציות המופרות" היא בדיקה המבוצעת על מנת לשלול קיום בעיות גנטיות בעוברים המופרים בהפריה חוץ גופית.

כמו כן, לעתים מבוצעת בדיקה לפני השרשה במטרה לבחון את התקינות של ביצית לפני תהליך ההפריה. אם הבדיקה לא מגלה ממצאים שיש בהם כדי להעלות חשד לקיום בעיות גנטיות, משרישים את העובר ברחם ולכן בדיקה זו נקראת בדיקה לפני השרשה.

על ידי אבחון מוקדם ביותר של בעיות גנטיות, ניתן למנוע התפתחות של עובר הסובל ממחלה גנטית וכך למנוע מצב שבו יהיה צורך להפסיק את ההריון. כמו כן, הבדיקה רלוונטית עבור זוגות הנמצאים בסיכון להביא לעולם צאצא הסובל ממחלה גנטית, שלא ניתן להפסיק בגינה את ההריון מטעמים אתיים ועבור זוגות שאין באפשרותם להפסיק הריון כלל (לרוב מדובר באי יכולת להפסיק את ההריון על רקע אמונה ודת).

כיצד מבוצעת הבדיקה?

בתהליך של הפריה חוץ גופית שואבים מספר ביציות מהאישה, כשלעתים מדובר אף בעשרות ביציות. הביציות מופרות במבחנה על ידי תאי זרע כשכל ביצית שמופרית בהצלחה נקראת עובר, שכן רוב הביציות המופרות מתפתחות לעוברים. העוברים מתחילים לעבור תהליך מהיר של חלוקה ותוך זמן קצר מתקבלים בכל עובר מספר תאים. על מנת לבצע את הבדיקה מכל עובר נלקח תא אחד בלבד בשלב שבו העובר מורכב מארבעה עד שמונה תאים סך הכול. העובר לרוב נמצא במצב זה ביום השני או השלישי לאחר שאיבת הביציות.

התא שנדגם מכל עובר נשלח לבדיקה גנטית מתקדמת שמטרתה לשלול קיום של מחלות מסוימות, בהתאם לצורך. הממצאים של הבדיקה מתקבלים תוך פחות מיממה ובעזרתם ניתן לדעת איזה עוברים תקינים ואילו אינם תקינים. את העוברים התקינים ניתן להשריש ברחם ביום השלישי עד החמישי לכל המאוחר ולקוות להתפתחות של עוברים בריאים.

רשלנות רפואית הבאה לידי ביטוי בהיעדר מידע מספק

לפני ביצוע של כל פרוצדורה רפואית, בדגש על פרוצדורה רפואית מורכבת כמו לדוגמה ניתוח או במקרה הזה, של אבחון לפני השרשה, ישנה חשיבות עליונה לספק למטופל או לנבדק את כל המידע הרלוונטי עבורו. כך לדוגמה במקרה של בני זוג המעוניינים לעבור אבחון טרום השרשה, הרי שיש להסביר להם בנוגע לפרוצדורה מבחינה טכנית, על המצופה להם, על הסיכונים בהם כרוכה הבדיקה וכן לספק להם מידע רב ככל האפשר בנוגע לאפשרות שלא ניתן יהיה לאבחן את כל המחלות באשר הן.

בנוסף, חשוב להבהיר לבני הזוג כי ייתכן שהבדיקה לא תאתר את המחלה שלשמה היא תבוצע, כיוון שאין כיום אף בדיקה שמסוגלת לספק וודאות מוחלטת ברמה של מאה אחוז. לאחר מכן, על המכון שמבצע את הבדיקה להחתים את בני הזוג על טופס הסכמה מדעת שבו הם למעשה מאשרים כי הבינו את ההסברים וכי הם מוכנים לעבור את ההליך חרף הסיכונים.

בכל מקרה שבו לא החתימו את הנבדקים על טופס הסכמה מדעת או בכל מקרה שבו ניתן יהיה להוכיח כי לא סופקו כל ההסברים הרלוונטיים, קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כמו כן, חשוב לציין כי בארצות הברית לדוגמה הוגשו כבר מספר תביעות משפטיות לאחר שמכונים שעסקו באבחון גנטי לפני השרשה הסתירו מבני זוג את העובדה שאינם מחזיקים בניסיון רב בביצוע בדיקות אלו.

ביצוע לקוי של אבחון טרום השרשה

רשלנות רפואית בבדיקה לפני השרשה יכולה כמובן גם לבוא לידי ביטוי בביצוע רשלני של הבדיקה. כך לדוגמה ייתכן כי כתוצאה מאי הקפדה על הפרוטוקולים המקובלים בתחום, ההשרשה לא תעלה יפה והעוברים לא יתפתחו. בנוסף לכך, ייתכן כי בעקבות רשלנות רפואית, לא יאובחנו מחלות גנטיות מסוכנות שניתן היה לאבחן בנקל.

ביצוע רשלני של בדיקה לפני השרשה עלול לגרום להשרשה של יותר מדי עוברים ברחם, להולדת צאצא הסובל ממחלה גנטית ואף לסכן את בריאות האישה (במקרים בהם הליך ההשרשה גרם לזיהום או לחבלה).

חשוב כמובן לציין כי לא אחת התהליך נכשל שלא כתוצאה מרשלנות רפואית, אך לא ניתן לדעת זאת לפני ביצוע של חקירה יסודית.

דילוג לתוכן