בדיקת אנדוסקופיה היא בדיקה רפואית אשר מטרתה גילוי ואבחון בעיות רפואיות בגוף האדם, אשר לא ניתנות לגילוי באמצעות בדיקה רפואית פשוטה.
בדיקת האנדוסקופיה, אשר מוגדרת כבדיקה רפואית "פולשנית", מתבצעת באמצעות החדרת צינורית זעירה, אשר בקצה מורכבת מצלמת וידיאו זעירה, לתוך גוף האדם, וזאת במרבית המקרים דרך פתחים "טבעיים" בגוף, כגון הפה או פי הטבעת.
עם זאת, במידת הצורך ניתן לבצעה גם באמצעות יצירת חתך זעיר בעור, ובקרבת האזור אותו מבקש הגורם המטפל לבחון.
בדיקת האנדוסקופיה הינה למעשה שם כולל לשורת בדיקות, אשר נעזרות בהליך האנדוסקופי לשם זיהוי בעיות רפואיות פנימיות בגוף, וביניהן בעיות במערכת השתן (ציסטוסקופיה), בעיות במערכת העיכול (קולונוסקופיה), בעיות במערכת הריאות ובמערכת הלב (מדיאסטינוסקופיה), בעיות במערכת הגרונית (לרינגוסקופיה) ועוד.
המכנה המשותף לכל אותן הבדיקות הוא השימוש בכלי האנדוסקופי, אשר במקרים רבים מאפשר לאבחן את הבעיה הרפואית, באופן מהיר ויעיל.
אף שבאופן כללי, בדיקת אנדוסקופיה נחשבת כבדיקה בטוחה למדי, הרי שבסופו של דבר, מדובר בבדיקה רפואית פולשנית, אשר במסגרתה מוחדר עצם זר לאיברי הגוף הפנימיים, אשר מטבעם רגישים לכל הפרעה חיצונית.
משמעות הדבר היא, שקיימים מקרים בהם בדיקה אנדוסקופית, ובמיוחד כזו המבוצעת באופן רשלני ולא מקצועי, עלולה לגרור לפגוע במצבו הרפואי של המטופל, ואף לגרור שורת סיבוכים רפואיים, אשר עלולים לגרור נזק ניכר למערכות הגוף.
רשלנות באבחון
מטבע הדברים, בדיקת האנדוסקופיה, אשר מהווה בדיקה רפואית פולשנית, עלולה לגרור שורה של תופעות לוואי אצל המטופל, וזאת לרבות הופעת כאב מקומי באזור הבדיקה, עצירות, בחילות ושלשולים.
במרבית המקרים, תופעות לוואי אלו חולפות בתוך זמן קצר מרגע הבדיקה, וללא סיבוכים רפואיים. עם זאת, לעיתים רחוקות הבדיקה עלולה לגרור תופעות לוואי חמורות יותר, כגון קוצר נשימה חריף, או כאבים עזים בכל הגוף.
מסיבה זו, לרוב מקובל להתייחס לבדיקת אנדוסקופיה כאל "מוצא אחרון", ולהיעזר בה רק במקרים בהם ברור לחלוטין שיש בכך צורך רפואי ממשי, ולשם מתן אבחון רפואי מדויק. עם זאת, קיימים מקרים בהם הרופא המטפל נמנע מהפניית המטופל לביצוע הבדיקה, גם בשעה שקיימת עדות ממשית בדבר הצורך בכך. מקרים כגון אלו נחשבים כמקרי רשלנות רפואית, ומהווים עילה ממשית להגשת תביעה כנגד הרופא המטפל.
במקרה אחד, הוגשה תביעה משפטית מטעם קרוביה של חולת סרטן המעי הגס כנגד רופאה בקופת חולים כללית, אשר חרף תלונות המטופלת, בחרה להימנע מהפנייתה לביצוע בדיקת האנדוסקופיה. במקרה זה, בית המשפט פסק כי מדובר אכן ברשלנות רפואית מטעם הרופאה, ופסק לחובתה תשלום פיצויים בסך 902,481 ₪ (ת"א 1098/04).
רשלנות בטיפול
גם במקרים בהם הבדיקה מבוצעת בזמן, הרי שמאחר ומדובר בבדיקה רפואית עדינה ביותר, הרי שכל משגה רפואי, ולו מזערי, עלול לגרור פגיעה במצבו הרפואי של המטופל, ואף להציבו בפני סכנת חיים ממשית.
במקרים שכאלו, רשלנותו של הרופא המטפל, במידה ונמצאה כגורם מרכזי להחמרה במצבו הרפואי של המטופל, עשויה להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
במקרה אחד, הגישה מטופלת תביעה משפטית כנגד הרופא המטפל, בטענה כי במהלך בדיקת האנדוסקופיה שנעשתה לה אובחן קרע במעי הגס, אשר בעקבותיו הועברה המטופלת בדחיפות לביצוע ניתוח רפואי על מנת לאחות את הקרע.
המטופלת גם טענה, כי בדיקת האנדוסקופיה נעשתה ללא שקיבלה הסבר מעמיק טרם ביצוע הבדיקה אודות השלכותיה האפשריות, וכן תוצאות הלוואי אשר עלולות להיגרם במסגרתה.
במקרה שלהלן, בית המשפט קיבל את טענותיה של התובעת, ופסק כי במקרה זה אכן מדובר ברשלנות רפואית, וזאת הן במסגרת הטיפול הרפואי במטופלת, אשר גרר סיבוך רפואי משמעותי, והן בשל העובדה שלמטופלת לא ניתן הסבר רפואי מקדים אודות משמעות הבדיקה ותוצאות הלוואי האפשריות שלה. מסיבה זו, בית המשפט פסק כי הרופא המטפל יחויב בתשלום פיצויים לטובת המטופלת, בסכום של 64,200 ₪ (ת"א 4687/97).
ניתן לראות, כי בתי המשפט מכירים בחשיבות ההגנה על המטופלים במקרים כגון אלו, כאשר בכל מקרה בו רשלנות רפואית הובילה להתדרדרות במצבו הרפואי של המטופל, הדבר מהווה עילה לתביעה משפטית בגין רשלנות רפואית, ולפסיקת פיצויים בסכומים גבוהים.
