בדיקת מאמץ, אשר מוכרת גם בשם "בדיקת ארגומטריה", היא בדיקה רפואית אשר משמשת לצורך בדיקת פעילותו התקינה של הלב, וזאת לאחר ביצוע פעילות גופנית מאומצת.
מטרתה של הבדיקה היא לוודא את תקינותם של העורקים הכלליים המובילים אל הלב, ולאבחן כל בעיה רפואית המתגלה בהם, אשר עלולה, במידה ולא מטופלת במהרה, להוביל לאטימת העורקים וכתוצאה מכך להתקף לב.
במרבית המקרים, הנבדק מופנה לביצוע בדיקת המאמץ במקרים בהם קיים חשד לאטימה חלקית של אחד משרירי הלב, וזאת במרבית המקרים בעקבות הופעתם של כאבים מקומיים בחזה. כמו כן, במידה ואדם סובל מבעיות בריאותיות מסוימות אשר יש להן השפעה על פעילות הלב, כגון סוכרת, ייתכן שהרופא המטפל יפנה אותו לביצוע הבדיקה באופן יזום, גם ללא הופעת הסימפטומים לבעיה ספציפית.
הבדיקה עצמה מבוצעת תוך שימוש באופניים או הליכון חשמלי, אשר מחוברים למערכת ממוחשבת המאפשרת את התאמת רמת הקושי של הבדיקה למצבו הרפואי של הנבדק. במהלך הבדיקה, פעילות הלב מנוטרת באמצעות אלקטרודת המחוברות לגוף הנבדק, ומאפשרות למדוד את פעילותו של הלב בעת מאמץ.
הבדיקה עצמה לוקחת כ-20 דקות, כאשר בדיקה רפואית נוספת מתבצעת לאחר סיומה. טרם ביצוע הבדיקה על המטופל לצום לפחות שלוש שעות, וכן הוא נדרש להגיע בלבוש ספורטיבי ונוח ובצירוף מסמכים רפואיים המתעדים את מצבו הרפואי.
רשלנות באבחון
אף שבדיקת מאמץ נחשבת לבדיקה פשוטה ובטוחה יחסית, הרי שיש לזכור כי הבדיקה כוללת דרישה למאמץ פיזי ניכר עבור המטופל. מסיבה זו, חל איסור על ביצוע הבדיקה במקרים בהם הנבדק סובל מליקוי מאובחן בפעילות הלב, כאשר במקרים שכאלו הבדיקה עלול לגרור סכנת חיים ממשית עבור המטופל.
מסיבה זו, חובתו של הרופא המטפל להקפיד ולבחון את מצבו הרפואי של המטופל טרם ההפניה לביצוע הבדיקה, ולהימנע מהפנייה לביצועה במקרים בהם קיים חשש כי הדבר עלול להוות סכנה בריאותית מבחינת המטופל.
במקרה אחד לדוגמא, הופנה אדם לביצוע בדיקת מאמץ, וזאת חרף העובדה שיום טרם לכן הוא אושפז בבית החולים בשל התדרדרות מצבו הרפואי. במסגרת התביעה, אשר הוגשה על ידי קרוביו של המטופל, נטען כי ביצוע הבדיקה, אשר גררה החמרה משמעותית במצבו הרפואי של המטופל, וכתוצאה מכך לפטירתו, נעשתה ללא התחשבות במצבו הרפואי, ומשכך הדבר מהווה רשלנות רפואית.
במסגרת הפסיקה, קבע בית המשפט כי הצוות הרפואי שטיפל במנוח אכן נהג באופן רשלני, וזאת אף שאין מדובר במקרה הנובע מכוונת זדון או אדישות. משכך, בית המשפט פסק לזכותם של התובעים פיצויים בסכום של כ-80,000 ₪, וכן תשלום הוצאות המשפט (תא 8849/99).
רשלנות בטיפול
נוסף על החשיבות הקיימת לאבחון מצבו הרפואי של הנבדק טרם ההפניה לביצוע הבדיקה, חשוב גם להקפיד ולבצע את הבדיקה באופן מקצועי ויעיל, על מנת לזהות כל ליקוי רפואי אצל הנבדק, אשר עלול במקרים מסוימים להוביל אף למוות. מסיבה זו, כל התרשלות בזיהוי בעיה רפואית רלוונטית עשויה להיחשב כרשלנות רפואית, על כל המשתמש מכך.
עם זאת, יש לזכור כי הוכחת רשלנות רפואית בהקשר זה, דורשת הוכחה חד משמעית כי מצבו הרפואי של המטופל לא אובחן באופן מלא כתוצאה מטיפול רשלני, והדבר הוביל לסכנה בריאותית עבור הנבדק בעתיד.
במקרה אחד, ובמסגרת בדיקת מאמץ תקופתית אשר בוצעה במטופל מסוים, נמצא כי מצבו הרפואי תקין, ועל כן הוא שוחרר לביתו באופן מידי. עם זאת, כשנה לאחר ביצוע הבדיקה עבר המטופל התקף לב חריף, ובעקבות זאת הגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד המוסד הרפואי בו ביצע את הבדיקה, בטענה כי הבדיקה בוצעה באופן רשלני ובשל כך לא אובחן מצבו הרפואי, מה שגרר סכנת חיים ממשית עבורו בהמשך.
במסגרת הפסיקה, קבע בית המשפט כי הבדיקה, אשר נעשתה באופן מקובל ובהתאם לנהלים הרפואיים הקיימים, לא העלתה מסקנות חד משמעיות, אשר בגינן היה מקום להפניית המטופל לקבלת טיפול רפואי נוסף. מסיבה זו, דחה בית המשפט את התביעה, שכן לא הוכח כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית (ת"א 10721-06).
