רשלנות רפואית בסרטן הגרון

רשלנות רפואית בסרטן הגרון המונח ״סרטן הגרון״ מתייחס לגידולים ממאירים אשר מוקד הופעתם הראשוני הוא אזור הגרון, כאשר במרבית המקרים, גידולים אלו מופיעים בסמיכות למיתרי הקול, מה שמוביל במרביתם המוחלט של המקרים לתחושת צרידות מתמשכת – התסמין המוכר ביותר של גידול סרטני מסוג זה.

בימינו, הפרוצדורה הרפואית לטיפול בסרטן הגרון כוללת לרוב שלושה מאפיינים – הקרנות, ניתוח וכימותרפיה, וזאת בהתאם למצבו הפרטני של כל מטופל.

בדומה לגידולים ממאירים נוספים, גם הגורמים המדוייקים לסרטן הגרון טרם ידועים במפורש, אף שקיימים מספר גורמי סיכון מוכרים, ביניהם עישון ושתייה מופרזת של אלכוהול. עם זאת, ידוע שמחלת הסרטן אינה מדבקת, ואינה ניתנת להעברה מאדם אחד לשני, בשום צורה של מגע.

סרטן הגרון – רשלנות באבחון

בדומה לשאר מחלות הסרטן, גם בכל הנוגע לסרטן הגרון קיימת חשיבות עליונה לאבחון מוקדם ככל הניתן של המחלה, כאשר אבחון מוקדם, עוד בטרם התפשטות התאים הממאירים לאיברים נוספים בגוף (שלב 4 ואחרון למחלה) לא רק שמאפשר טיפול מהיר וקל יותר מבחינת המטופל, אלא גם מעלה דרמטית את שיעור הישרדות החולים.

משכך, ומאחר ובמרבית המקרים רופא המשפחה הוא הגורם הרפואי הראשון איתו נפגש המטופל, מחובתו של זה, על סמך ניסיונו המקצועי ובקיאותו במצבו הרפואי של המטופל, לאבחן כשורה את החשד, ולהפנות את המטופל לבדיקות הנדרשות, כמו גם לרופא מומחה (אף אוזן גרון). זאת, אף שפעמים רבות קיים קושי באבחון המחלה בשלביה הראשונים, ובמיוחד בקרב צעירים, בקרבם שכיחות המחלה נמוכה יחסית.

במידה והגורם המטפל אינו מאבחן כשורה את המצב, ואינו מורה בדבר ביצוע הבדיקות הנדרשות (אולטראסאונד/בדיקת סיטי/ביופסיה), אף שבהתאם לנתונים שבידיו, מדובר באופצייה ממשית הדורשת בדיקה, הדבר עשוי בהחלט להיחשב כרשלנות רפואית, ועילה לתביעה משפטית כנגדו מצד המטופל, בגין נזקיו הרפואיים והאישיים שנגרמו עקב האבחון השגוי.

סרטן הגרון – רשלנות בטיפול

גם במקרים בהם המחלה אובחנה כשורה, קיימים מקרים בהם, כתוצאה מפענוח שגוי של חומרת המקרה, או עומס המוטל על הגורם המטפל, הטיפול במחלה בפועל מתנהל בעצלתיים, בצורה רשלנית, או שלא בהתאם לשיטות הטיפול המוכרות והמקובלות, כפי שנהוגות בימינו במגוון מוסדות אונקולוגיים ברחבי העולם.

עם זאת, חשוב לסייג ולהזכיר בהקשר זה כי בימינו, חקר מחלות הסרטן, וביניהן סרטן הגרון, נמצא בעיצומו, כאשר כמעט מדי יום מתפרסמים מחקרים חדשים, ומאומתות שיטות טיפול ניסיוניות חדשות. משכך, חלק ניכר מאופן הטיפול במחלת הסרטן הינו ניסיוני מטבעו, והדבר נתון בכל מקרה ומקרה לשיקול דעתו של הרופא המטפל. כתוצאה מכך, במקרים רבים קיים שוני באופן הטיפול בסרטן הגרון בין אדם לרעהו, בין היתר על בסיס נתונים אישיים שונים, או על סמך פרוטוקולי טיפול חדשים, אשר מאומצים מדי יום ביומו.

ובכל זאת, קיימים מקרים חריגים, בהם ניתן לקבוע כי אופן הטיפול הפרטני לו זכה חולה בסרטן הגרון לא עמד בקריטריונים המקובלים, כאשר טיפול ראוי ומותאם יותר היה צפוי למנוע התדרדרות נוספת במצבו הרפואי, או לצמצם את התפשטות הגידול. בעוד שמדובר במקרים נדירים במיוחד במדינת ישראל, הרי שגם הרופאים הם בני אדם, וגם הם עשויים לטעות במקרים אלו.

באותם המקרים, בהם טיפול רשלני של הרופא המטפל, שנעשה ללא הפעלת שיקול הדעת הנדרש ממנו עקב ניסיונו המקצועי ותפקידו הרפואי, הוביל במישרין להתדרדרות במצבו הרפואי של המטופל, אותה היה ניתן למנוע בהינתן טיפול רפואי מקובל, הדבר עשוי להיחשב משום מקרה של רשלנות רפואית, ועילה לקבלת פיצויים כספיים גבוהים, בשיעור של עשרות ומאות אלפי שקלים.

דילוג לתוכן