ספינה ביפידה הוא שמו של פגם או מום מולד שמתפתח בשלב מוקדם ביותר בהיריון אצל העובר. למעשה ברוב המקרים הפגם מתרחש כבר בחודש הראשון להיריון.
הפגם בא לידי ביטוי בפתח בחוליה אחת או לעתים במספר חוליות בעמוד השדרה ובבלט של עצבים בחוט השדרה. הפגם עלול להוביל לפגיעה מוטורית חמורה באברים הנשלטים על ידי העצבים מגובה הפגם ומטה. כמו כן, הפגם יכול להוביל לחוסר יכולת לשלוט על הסוגרים.
בנוסף התופעה מקושרת למחלה שנקראת הידרוצפלוס. מדובר על מחלה שבה לא מתרחש ניקוז של נוזלים עודפים מחוט השדרה ומהמוח המחייבת התקנה של צינורית מיוחדת שתפקידה לנקז את עודפי הנוזלים בדרך כלל לחלל הבטן.
מה הוא הגורם לספינה ביפידה ומהו הטיפול?
כיום ידוע שהגורם המרכזי להיווצרות הפגם הוא חוסר בחומצה פולית או בוויטמין שנקרא B12 באם ההרה. מאחר ומדובר על פגם שלא ניתן לריפוי, הרי שהמאמצים בתחום מופנים יותר לכיוון המניעה. לפיכך לפי המלצת משרד הבריאות כל אישה בגיל הפריון צריכה ליטול תוסף של חומצה פולית על מנת שלא להגיע למצב של חסר.
בדרך כלל נהוג להמליץ לנשים להתחיל לצרוך את התוסף שלושה חודשים לפני הכניסה להיריון אך מאחר וחלק לא מבוטל מההריונות אינם מתוכננים, הרי שישנה עדיפות לצריכה קבועה של התוסף כל עוד האישה פורייה.
בנקודה זו חשוב לציין שבמקרים מסוימים ניתן לבצע ניתוח לצורך תיקון הפגם בעובר או ברך הנולד זמן קצר לאחר הלידה אבל הליך זה כרוך בסיכונים מסוימים ובכל מקרה אינו יעיל במאה אחוז.
רשלנות רפואית מסוג חוסר אבחון של ספינה ביפידה
את הפגם הנ"ל ניתן לאבחן בבדיקת אולטרסאונד שנעשית באופן שגרתי לנשים בהיריון. לרוע המזל לא תמיד מצליחים הרופאים לאבחן את הפגם וכך מתפתחים אכן תינוקות שסובלים ממנו.
כך למשל במקרה מפורסם שהתרחש בדרום הארץ, האדם שאחראי על אבחון התוצאות לא היה מנוסה מספיק באיתור הפגם ולא השכיל לבקש חוות דעת נוספת מרופא שמתמחה בתחום. בדו"ח הממצאים כתב שמראה העובר תקין לחלוטין וכי אין שום צורך לבצע בדיקות המשך או חלילה להפסיק את ההיריון.
בסופו של דבר נולד תינוק שסובל מהפגם בעקבותיו נפסקו לו מאה אחוזי נכות. למעשה השופטת שטיפלה בתיק קבעה שנוח לו לתינוק לו לא היה נברא מאשר היה נברא.
רשלנות רפואית מסוג אי יידוע
רשלנות רפואית בהקשר של ספינה ביפידה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בכך שרופא הנשים שמטפל באישה לא יידע אותה בדבר ההנחיות הברורות של משרד הבריאות לנטילת תוסף חומצה פולית לפני הכניסה להיריון. חשוב להבין שהתוסף הרלוונטי לא כולל תופעות לוואי ונמצא בטוח לשימוש.
למעשה כיום הוא מהווה את האמצעי היעיל ביותר למניעת ספינה ביפידה. בכל מקרה שבו הרופא המטפל לא דאג ליידע את האישה בנוגע לסגולות של התוסף ולהנחיה הגורפת של משרד הבריאות, ייתכן ותהיה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
כמו כן, מאחר והפגם מקושר לרמות נמוכות של ויטמין B12 בגוף האם, הרי שעל הרופא להיות ער לכך ולשלוח את האישה לביצוע בדיקות דם להערכת רמת הוויטמין הנ"ל בדמה. הדבר מקבל משנה תוקף במיוחד במקרים בהם האישה דוגלת בתזונה צמחונית או טבעונית שנחשבת לדלה יחסית בוויטמין זה.
רשלנות רפואית מסוג אי הפנייה לאבחון
בעוד שאת הפגם ניתן לאתר בקלות יחסית במהלך ההיריון, הרי שלא תמיד הבדיקות הרלוונטיות מבוצעות. עם זאת, לא כל מקרה שבו לא בוצעו הבדיקות הרלוונטיות אכן יכול להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. כך למשל בתביעתה של ר.פ לא קיבל חבר השופטים את התביעה.
לדבריה לא בוצעו לה הבדיקות הרלוונטיות וכתוצאה מכך המשיכה את ההיריון. הנתבע טען כי הציע לאם לערוך את הבדיקות ואף טרח להסביר לה את ההשלכות של אי קיום הבדיקות וחרף זאת סירבה לעבור אותן.
מקרה זה בא להראות שגם במקרה של הולדת תינוק שסובל מהמום, לא תמיד מדובר על תוצאה של רשלנות רפואית. אי לכך, בכל מקרה של הולדת ילד עם מום זה ישנה חשיבות עליונה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום על מנת לבחון את סיכוי ההצלחה של התביעה.
