מדינת ישראל למודת טרור ופעולות איבה מזה שנים ארוכות, ותושבים רבים חוו בחייהם סוגים שונים של פעולות מן הסוג הזה.
על כן, המדינה מכירה בהם כנפגעי פעולות איבה, ובתור שכאלה הם ובני המשפחות שלהם זכאים לקבל תגמולים כספיים והטבות (תמלוגים על בסיס חודשי, מענקים חד פעמיים, מענקים שנתיים ושירותי שיקום) על מנת לסייע להם ולתמוך בהם בחזרה לחיים הרגילים עד להחלמה מלאה.
פגיעת איבה מוגדרת בכמה דרכים: כפגיעה באופן ישיר של כוחות האויב אשר ביצעו פעולת איבה מכל סוג שהוא, כפגיעה אשר נגרמה עקב פעולת איבה או בהקשר אליה, או כפגיעה שנבעה ממעשה אלימות מתוך מטרת פגיעה באנשים בגלל שהם משתייכים למוצא לאומני אתני, על אחת כמה וכמה אם הוא נובע מהסכסוך הישראלי ערבי או שהוא נגרם על ידי ארגון טרור.
נפגעי פעולות איבה זכאים לקבל את ההטבות ואת התמלוגים הכספיים, אך הם צריכים קודם לכן לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהיבדק בוועדות רפואיות, שם הם ייבדקו על סמך כל הממצאים הרפואיים שנמצאים ברשותם בנוגע לפגיעה, ושם יוחלט על גובה התמלוגים המגיעים להם ועל ההטבות השונות להן הם זכאים.
מי זכאי לפנות לוועדה רפואית?
המוסד לביטוח לאומי מכיר במספר קטגוריות של אנשים כנפגעי פעולות איבה. אנשים אלה זכאים לגשת להיבדק בוועדה רפואית. להלן הקריטריונים:
- אנשים תושבי מדינת ישראל. המיקום הגיאוגרפי של הפגיעה אינו משנה. פגיעת האיבה יכולה לקרות בארץ, בשטחי יהודה, שומרון ועזה או בכלל במדינה אחרת.
- אנשים אשר מחזיקים באזרחות ישראלית ופגיעת האיבה קרתה בארץ או מעבר לקו הירוק- יהודה, שומרון ועזה.
- אנשים שיש בידיהם אזרחות ישראלית ועדיין לא עברה שנה מהתאריך שבו הפסיקו להיות תושבי המדינה, ובלבד שהם נפגעו מחוצה לה.
- אנשים שאינם בעלי אזרחות ישראלית, אולם הם נכנסו לארץ באופן חוקי, כפי שמאפשר "חוק הכניסה לישראל", או שהם כלל לא צריכים אשרה כדי לשהות כאן (תיירים שהגיעו ממדינה שישראל פטרה אותה מחובת אשרה, אנשים המחזיקים בדרכון דיפלומטי ועוד). אותם אנשים נפגעו מפעולות איבה בשטחי ישראל או בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה.
- אנשים תושבי השטחים שמחזיקים בידם תעודת זהות ישראלית והם נפגעו בתוך הקו הירוק.
- אנשים שהם תושבי השטחים שקיבלו אישור כניסה לישראל ממפקדי כוחות צה"ל בשטח, והם נפגעו בתוך הקו הירוק.
- אנשים שהם תושבי חוץ והם נפגעו בפעולות איבה בזמן ובעקבות עבודתם אצל מעסיק ישראלי במדינות אחרות (לא בישראל).
- אנשים אשר נפלו קורבן לפעולת איבה במדינות מחוץ לישראל, והם זכאים לקבל פיצוי בהתאם לדיני המדינה שבה ארעה הפגיעה או שבה הם תושבים, לא זכאים לקבל תמלוגים על פי "חוק התמלוגים לנפגעי פעולות איבה".
מסמכים להצגה בוועדה הרפואית
נפגעי פעולות איבה שמעוניינים לקבל תגמול כספי בתקופה שבה הם מקבלים טיפול רפואי, יגישו תביעה לתגמול בטופס הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעת תגמול לטיפול רפואי.
אל הטופס עליהם לצרף צ'ק מבוטל או אסמכתא מהבנק ובה מצוינים מספר חשבון הבנק שלהם ופרטים אודות הסניף שבו מנוהל החשבון.
התביעה תוגש בתוך שנה אחת החל מיום פגיעת האיבה. אדם שלא מגיש את התביעה בפרק הזמן הנדרש מסתכן בפגיעה בזכויותיו לקבלת תמלוגים. אל טופס התביעה יש לצרף את המסמכים הבאים:
- אישור מתחנת המשטרה באזור אודות הפגיעה. במידה ופעולת האיבה קרתה בשטחי יהודה ושומרון, יביא הנפגע אישור מצה"ל.
- מסמכים אשר מוכיחים כי הנפגע מקבל טיפול רפואי או נפשי עקב הפגיעה.
- אישורים רפואיים אודות אובדן כושר עבודה. האישורים יהיו חתומים על ידי רופא שעובד מטעם שירות רפואי מוסמך.
- עובד שכיר יצרף אל טופס התביעה אישורים המעידים על השכר אותו קיבל בשלושת החודשים טרם הפגיעה (כל חודש יפורט בנפרד, כולל תשלומי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודני ביטוח בריאות).
- עובד עצמאי יצרף לטופס התביעה שומות ממס הכנסה אודות השנה השוטפת ואודות השנה שהייתה טרם פעולת האיבה, על מנת שיוכל להוכיח את שיעור הפגיעה בהכנסות.
מה כולל התגמול?
- דמי מחלה.
- החזר הוצאות כספיות בעבור תרופות שקשורות בפגיעת האיבה.
- טיפולי שיניים (תלוי בסיבת הנכות וברמתה).
- החזר הוצאות כספים בעבור נסיעות למען טיפולים רפואיים בנוגע לפגיעה.
- נפגעי איבה שאינם יכולים לעבוד בגלל הפגיעה זכאים לתגמול כספי.
- אנשים שעבדו לפני שנפגעו בפעולות איבה, וכעת לא מסוגלים לעבוד עקב הפגיעה, זכאים לתגמול נוסף בגובה השכר הממוצע שלהם בשלושת החודשים טרם אירעה הפגיעה. תגמול זה לא יהיה קטן מהתגמול הכספי שהיו מקבלים אם לא עבדו לפני שנפגעו.
