רשלנות רפואית במחלת האסתמה

מהי אסתמה?

אסתמה היא דלקת של דרכי הנשימה, הגורמת להתקפים חוזרים של קשיי נשימה ושיעול, בעת חשיפה לגירוי מסוים. מחלה זו שכיחה הן בגברים והן בנשים, בכל הגילאים ויש לה דרגות שונות של חומרה.

הגורמים למחלת האסתמה אינם ידועים באופן מלא, אך ישנם גורמים הנחשבים ככאלו המגבירים את הסיכון לחלות באסתמה כמו היסטוריה משפחתית, חשיפה לכימיקלים והשמנת יתר.

אסתמה אינה מחלה מסוכנת כל עוד היא מטופלת כראוי, אך בהעדר טיפול רפואי מתאים, עלול להיגרם נזק בתי הפיך לדרכי הנשימה והדבר יכול לגרום למטופל לסבול מקוצר נשימה קבוע.

הטיפול במחלת האסתמה

הטיפול באסתמה הוא קודם כל טיפול מונע: הבנה מה גורם להתקפים כך שניתן יהיה למנוע אותם או להפחיתם. ישנם אלרגנים שונים אשר יכולים לגרום להתקף כמו אבק הבית, עשן, ריחות חזקים, קור, מאמץ גופני ועוד. על הרופא לברר עם המטופל, מתי מתרחש התקף, על מנת לפסול גורמים לא רלוונטיים ולהגיע לגורמים אשר חשיפה להם מובילה להתקף.

לצד הטיפול המונע, ישנו גם טיפול תרופתי, אשר נועד להקל באופן מיידי על ההתקף ולמנוע סיבוכים של המחלה. הטיפול התרופתי הוא באמצעות משאפים אשר יכולים להיות בהם חומרים שונים כגון ונטולין. ישנם גם טיפולים בתחום הרפואה המשלימה כמו דיקור סיני, הומיאופתיה וכיוצא בזה.

בזמן של התקף, יש לקחת את הטיפול התרופתי ולנסות להרפות את שרירי בית החזה בעזרת תרגילים. חשוב מאוד שהמטופל יהיה בסביבה רגועה בזמן ההתקף על מנת למנוע חרדה ועל כך אמון מי שנמצא סביב המטופל באותו רגע של ההתקף: הורים או מורים, אם מדובר בילד, בני זוג או קולגות לעבודה אם מדובר במבוגרים.

רשלנות רפואית באבחון אסתמה

אבחון מחלת האסתמה דורש בדיקה של ההיסטוריה הרפואית של המטופל משום שכאשר יש קרובי משפחה החולים באסתמה, גדל הסיכון ללקות בה. יש לערוך בירור מקיף לגבי הסימפטומים שהמטופל חווה וכאשר עולה חשד לאסתמה, יש לבצע בדיקת ריאות.

ישנם סוגים שונים של בדיקות ריאות, כאשר במרכזית שבהן נותנים למטופל לשאוף חומר הגורם להתכווצות דרכי הנשימה. במהלך הבדיקה, רואה הרופא האם יש ירידה בתפקוד הריאה בזמן השאיפה. כאשר המצב משתפר לאחר מתן תרופה להרחבת דרכי הנשימה, ניתן להסיק שהמטופל סובל מאסתמה.

ישנו גם מכשיר ביתי לבדיקת תפקודי ריאה. המטופל צריך לנשוף למכשיר והוא בודק את הזרימה המרבית של אוויר שהמטופל יכול לנשוף. המכשיר יכול לשמש כלי אבחון לקיומה של אסתמה וגם להיות מאוחר יותר, אם אובחן המטופל כסובל מאסתמה, כלי מעקב עצמאי של המטופל על מצבו.

כאשר רופא מתעלם מתלונות המטופל, אינו שואל אודות ההיסטוריה הרפואית, אינו עורך בירור לגורמים להתקפים ואינו שולח את המטופל לבדיקות הדרושות, כך שמתגלה רק בשלב מאוחר יותר כי המטופל לוקה באסתמה, מדובר ברשלנות באבחון. התקף אסתמה חייב להיות מטופל באופן מיידי ולכן, כאשר החולה אינו מאובחן, הוא לא מקבל את הטיפול המתאים ועלול להיגרם לו נזק.

מלבד מחדל בביצוע של הבדיקות הדרושות, עלולה להתרחש רשלנות באבחון גם כאשר מבוצעת בדיקת הריאות אך הרופא טועה באבחון וקובע כי המטופל אינו סובל מאסתמה כאשר הוא אכן לוקה במחלה.

רשלנות רפואית בטיפול באסתמה

טיפול רפואי באסתמה, העומד בסטנדרט הטיפול הסביר, חייב להיות מניעתי ותרופתי. רופא אשר אינו נותן מענה לשני הצדדים של הטיפול וגורם בכך לנזק למטופל, ייתכן ותוטל עליו אחריות בגין רשלנות רפואית.

מן הפן המניעתי, חייב הרופא לערוך בירור מקיף אודות הסיבות להתקפים מהם סובל המטופל. עליו להפנות את השאלות המתאימות למטופל, על מנת שניתן יהיה לצמצם עד כמה שאפשר, את היחשפות המטופל לגורמים האלרגניים. כאשר הרופא לא ביצע בירור זה או ביצע אותו באופן חלקי ולא ממצה, יכול ומדובר ברשלנות בטיפול.

הטיפול התרופתי חשוב באותה מידה כמו הטיפול המונע. על הרופא לשקול היטב איזו תרופה לתת למטופל, כאשר עליו לקחת בחשבון את גילו של המטופל, מצבו הבריאותי הכללי, דרגת החומרה של המחלה, רגישות לתרופות אם קיימת כזו וכיוצא בזה. בחירה שגויה בתרופה למטופל, עלולה להיחשב כרשלנות בטיפול.

נקודה נוספת חשובה היא המעקב הרפואי. חולים באסתמה צריכים להיות במעקב, על מנת למנוע הידרדרות של המחלה. הרופא צריך להיות ער סימנים אשר מעידים על החמרה במצב כמו עלייה בתדירות ההתקפים, צורך מתגבר בשימוש בתרופות וכולי.