החצוצרות הן חלק ממערכת הרבייה הנשית. הן נראות כמו צינוריות דקות שממוקמות בין הרחם לשחלות בשני הצדדים של הרחם.
בתהליך ההתפתחות של הביצית היא נעטפת במעין שקיק דק שנקרא זקיק שחלתי וכאשר היא בשלה להפריה הזקיק והקיר השחלתי נקרעים והביצית עוברת לחצוצרה שממוקמת בצד של השחלה שבה התפתחה הביצית.
בחצוצרה מתרחש המפגש של הביצית עם הזרע ולכן אחד מאמצעי המניעה היעילים ביותר הקיימים הוא קשירה של החצוצרות על מנת למנוע מפגש זה.
קשירת חצוצרות מבוצעת בניתוח במקרים בהם האישה לא מעוניינת להיכנס להיריון עוד. במקרים רבים הניתוח מבוצע כחלק מניתוח קיסרי כאשר האישה מרגישה שהולידה מספיק ילדים.
לניתוח ישנם יתרונות רבים יחסית לאמצעי המניעה האחרים הקיימים כיום, שרובם קשורים לרמת היעילות הגבוהה שלו ולמידת התחזוקה הנמוכה שהוא מצריך שכן מדובר בהליך שיש לעבור פעם אחת בלבד. עם זאת, החיסרון של הניתוח לקשירת חצוצרות הוא האפשרות לסיבוכים וכן העובדה שנהוג להתייחס אליו כאל הליך בלתי הפיך שמוביל לעקרות קבועה.
רשלנות רפואית בקשירת חצוצרות בשל אי מתן הסבר לפני או אחרי הניתוח
הרופא שמטפל באישה שמעוניינת לעבור ניתוח לקשירת חצוצרות צריך להסביר לה לפני ביצוע הניתוח פרטים רבים ככל האפשר על המהלך של הניתוח, על האלטרנטיבות העומדות בפניה ועל האפשרות שהניתוח ייכשל וכתוצאה מכך היא עשויה להיכנס להיריון.
במידה ואישה שעברה ניתוח לקשירת חצוצרות ומאוחר יותר נכנסה להיריון תצליח להוכיח כי לא הוסבר לה על כך שהניתוח לא יעיל במאה אחוז, בהחלט ייתכן כי תזכה לקבל פיצויים.
הדבר נכון גם במקרים שבהם האישה הביאה לעולם תינוק בריא לחלוטין כיוון שגידול של ילד גורר הוצאות כספיות רבות שהיו יכולות להימנע לו הייתה מודעת לכך שהניתוח לא יעיל באופן מוחלט ובעקבות זאת הייתה עושה שימוש באמצעי מניעה נוספים.
בנוסף לכך, במידה והניתוח אכן נכשל והרופאים היו מודעים לכך לאחר הניתוח או עוד במהלכו, חלה עליהם האחריות ליידע בכך את המטופלת ובמידה ולא יעשו כן, ייתכן מאוד והדבר יהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
למרות שישנם פסקי דין רבים שלא אחת סותרים זה את זה בנוגע למידת הנזק שנגרם להורים בעקבות הולדה של תינוק בריא, הרי שאין עוררין על כך שהולדה בעוולה של תינוק מהווה פגיעה באוטונומיה של ההורים ומפרה את הזכות הבסיסית שלהם לתכנן את משפחתם.
רשלנות רפואית בביצוע הניתוח
יש לציין שלא כל מקרה שבו הניתוח כשל והאישה נכנסה בשלב מאוחר יותר להיריון יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. זאת כיוון שבחלק מהמקרים גם אם הרופאים פעלו בהתאם לפרוטוקול המקובל בניתוחים מסוג זה, עדיין ישנו סיכוי מסוים שהאישה עדיין תוכל להיכנס להיריון.
עם זאת, במידה והחצוצרות לא נקשרו כהלכה או במידה והחיתוך שבוצע במהלך הניתוח לא היה שלם למשל, ניתן יהיה להוכיח במקרים רבים כי התקיים יסוד הרשלנות.
ניתוח לקשירת חצוצרות ניתן לבצע במספר טכניקות שונות ועבור כל פרקטיקה קיימים פרוטוקולים ברורים שיש להיצמד אליהם. על מנת להוכיח כי אכן הניתוח בוצע ברשלנות יש להביא חוות דעת של רופא מומחה שיראה כי במהלך הניתוח הרופאים לא פעלו בהתאם לפרוטוקולים ובעקבות כך הניתוח לא הצליח למלא את מטרתו.
בנוסף לכך, במקרים נדירים מאוד הכישלון של הניתוח לא יבוא לידי ביטוי בכך שהאישה תוכל להיכנס להיריון לאחר הניתוח, אלא בסיבוך שיגרום לנזק לאישה. כך למשל בעקבות הניתוח עלול להתרחש זיהום חמור או דימום חריף שעלול אף לסכן את חייה של המנותחת.
בדומה לכל ניתוח, גם ניתוח לקשירת חצוצרות כרוך בסיבוכים רפואיים מסוימים הגם שנדירים. חלקם קשורים לאזור הניתוח וחלקם קשורים בהרדמה, חלקם ניתן היה למנוע וחלקם היו בלתי נמנעים.
מאחר ומדובר על נושא כל כך מורכב ורב רבדים, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום בכל מצב שבו עולה החשד כי התרחש מקרה של רשלנות רפואית בהקשר של ניתוח לקשירת חצוצרות, על מנת להבין האם קיימת בכלל עילה לתביעה ועל מנת לתכנן את האסטרטגיה המשפטית.