שפעת היא מחלה המועברת על ידי נגיף אינפלואנזה התוקף את דרכי הנשימה. המחלה הזיהומית הנפוצה תוקפת הן יונקים והן עופות כאשר בבני אדם היא באה ברוב המקרים לידי ביטוי בחום (מעל 38 מעלות), כאבי גרון, שיעול, נזלת, כאבי שרירים, עייפות, חולשה ניכרת, אובדן תיאבון, בחילות, סחרחורות, ליחה וכאבי ראש.
חשוב מאוד להבדיל בין הצטננות לבין שפעת, שכן למרות שמדובר במחלות נגיפיות הבאות לידי ביטוי בתסמינים דומים, הרי שסיבוכי השפעת חמורים יותר.
מה הם סיבוכי השפעת?
תביעות הנסובות סביב מקרים של רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות ביותר שעלותן בצדן, כשלא אחת תביעות אלו נידונות במשך מספר שנים. בהתאם לזה, מקרים קלים שבהם הרשלנות לא גרמה לנזק משמעותי, לרוב לא יובילו לתביעות משפטיות. אי לכך, יש שיאמרו ששפעת היא לא מחלה שיכולה להצדיק הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית שכן כפי שציינו, ברוב המקרים התסמינים קלים יחסית. במקרים המעטים שבהם המחלה מחמירה ומופיעים סיבוכים, ייתכן מאוד שהחולה יסבול מנזק חמור ואף ילך לעולמו כתוצאה מסיבוכי המחלה.
הסיבוך המרכזי של המחלה, הגורם לשיעורי התמותה הגבוהים ביותר בהשוואה לסיבוכים האחרים של המחלה הוא דלקת ריאות חיידקית, המתפתחת סמוך למחלה הנגיפית על רקע העומס המופעל על מערכת החיסון הנלחמת בנגיפי השפעת.
בנוסף לכך, תיתכן גם דלקת ריאות נגיפית, הנגרמת על ידי נגיפי השפעת עצמם. סיבוכים קלים יחסית אך שכיחים מאוד הם זיהומים בסמפונות, בסינוסים ובאוזן התיכונה ואילו סיבוכים נדירים וחמורים מאוד הם למשל תסמונת ריי ודלקת שריר הלב.
יש לציין, כי סיבוכי השפעת שכיחים בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון בדגש על קשישים, פעוטות עד גיל שנתיים, אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, נשים הרות ומטופלים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת על רקע תרופתי, מחלה כמו איידס למשל או כל גורם אחר.
רשלנות רפואית באבחון השפעת וסיבוכיה
מאחר וישנן אוכלוסיות מסוימות הנמצאות בסיכון לסבול מסיבוכי השפעת, הרי שכאשר מטופל הנמצא באחת מקבוצות הסיכון מפתח תסמינים שיש בהם להעיד על כך שלקה בשפעת, ישנה חשיבות עליונה לבצע את הבדיקות הרלוונטיות על מנת לאבחן את המחלה מוקדם ככול האפשר. זאת על מנת שניתן יהיה להגיש לו טיפול מונע ולנטר מקרוב את השינויים במצבו. כך ניתן יהיה לאבחן התפתחות של סיבוכים מוקדם ככול האפשר.
לרוע המזל, לא אחת אנחנו נחשפים למקרה מצער שבו תינוק למשל, שפיתח תסמינים ברורים של שפעת, לא זכה להתייחסות הראויה, לא הופנה לביצוע בדיקות האבחון המתאימות ובשלב מאוחר יותר סבל מסיבוך חמור של המחלה, שניתן היה למנוע או לכל הפחות לעצור במועד מוקדם יחסית.
מעבר לזה, יש לציין כי ישנם זנים אלימים במיוחד של שפעת, שיכולים לגרום לנזקים חמורים גם למטופלים שלא נמצאים בקבוצת סיכון כמו מבוגרים בריאים למשל. אי לכך, בין היתר צריך הרופא אליו מגיע המטופל המתלונן על תסמיני השפעת, לשאול את המטופל האם שהה במדינה מסוימת לאחרונה, שבה נפוצים נגיפים מסוכנים וכן להישאר מעודכן בנוגע לנגיפים השכיחים בתקופה שבה המטופל הגיע לקבלת טיפול.
רשלנות רפואית בטיפול בשפעת
גם אם המחלה אובחנה ללא תקלות ובצורה הנכונה, עדיין ייתכן כי תקום עילה להגשת תביעה על רקע רשלנות רפואית, שכן הטיפול בחולה יכול להתבצע בצורה רשלנית כפי שקורה לא אחת. כפי שציינו, אם החולה נמצא בקבוצת סיכון לסיבוכים, ישנה חשיבות עליונה לנטר את מצבו באופן צמוד ולהתייחס לכל החמרה במהירות האפשרית, לפיכך רשלנות בטיפול יכולה לבוא לידי ביטוי הן במתן טיפול לא מתאים או לא אופטימאלי והן במעקב לא תקין אחרי מצבו של החולה.
רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בשפעת
לסיום, נזכיר על קצה המזלג כי רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בהקשר של מחלת השפעת במקרים שבהם כתוצאה מהרשלנות המטופל נדבק במחלה. הכוונה היא כמובן למקרים שבהם המטופל נדבק בזן אלים במיוחד של שפעת. כך לדוגמה כאשר אדם מאובחן עם נגיף אלים במיוחד, יש לשים אותו בבידוד על מנת למנוע הדבקה של מטופלים אחרים. במקרים שבהם מסיבות כאלו ואחרות החולה בשפעת אלימה לא נמצא בבידוד, הדבקה של מטופלים אחרים במחלקה שבה הוא מטופל היא כמעט בלתי נמנעת.
ראו גם:
רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בזיהומים
אולי יעניין אותך גם:
רשלנות רפואית באבחון שפעת חזירים בישראל
רשלנות רפואית קורונה: באילו נסיבות ניתן לתבוע? ואת מי ניתן לתבוע?
