הפטיטיס (דלקת כבד) היא מחלה שיכולה להתפתח כתוצאה מזיהום נגיפי בכבד, מחלת חיסון עצמי, צריכה מופרזת של אלכוהול, הרעלה תרופתית, מחלות מטבוליות שונות ועוד.
ישנם חמישה סוגים של נגיפים הגורמים לכמחצית ממקרי ההפטיטיס החריפה הנקראים נגיפי הפטיטיס (הפטיטיס A, B, C, D ו- E). נגיפים הגורמים להפטיטיס בחמישה אחוז מהמקרים בלבד הם למשל CMV, אדנווירוס ועוד.
כפי שציינו, ישנן תרופות רבות שיכולות לגרום להתפתחות של דלקת בכבד כמו לדוגמה מינון יתר של פרצטמול, הלוטן, איבופרופן, אמיטריפטילין ועוד. תקיפה אוטואימונית של הכבד נחשבת לגורם נדיר יחסית לדלקת הכבד, אך בכל זאת חשוב להכירו. תקיפה אוטואימונית של הכבד פוגעת בבני כל הגילאים, אם כי קיימת שכיחות גבוהה יחסית של המחלה בקרב נשים צעירות.
מחלות מטבוליות הגורמות לדלקת בכבד הן למשל המוכרומטוזיס או מחלת ווילסון ובנוסף גם חסימה כרונית של דרכי המרה על ידי גידול סרטני או על ידי אבני מרה עלולה להוביל להצטברות של נוזלי המרה בכבד ובשלב מאוחר יותר לדלקת בכבד.
התסמינים של דלקת בכבד רבים ומגוונים. בגדול המחלה יכולה להופיע באופן כרוני או אקוטי, כאשר במקרים הקלים היא גורמת לאובדן התיאבון, כאבי בטן, צהבת, חולשה ועייפות. במקרים החמורים לעומת זאת היא עלולה להוביל לאנצפלופתיה, מיימת חמורה ואפילו להוביל למותו של החולה תוך ימים ספורים מהופעת הדלקת.
רשלנות רפואית באבחון הפטיטיס
אחת הדרכים שבהן רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי במקרה של דלקת כבד היא טעות באבחון המחלה. בהינתן התסמינים המתאימים, כלומר כאשר עולה חשד לכך שהמטופל סובל מהפטיטיס, על הרופא המטפל בו לשאול אותו שאלות רבות שמטרתן לבחון האם ישנם גורמי סיכון מסוימים לכך שיחלה בדלקת כבד כמו לדוגמה טיול במזרח הרחוק, אלכוהוליזם, שימוש כרוני בתרופות מסוימות ועוד.
בנוסף לכך, על הרופא לבצע בדיקה גופנית, להעריך את גודל הכבד ואת מידת הרגישות שלו למגע ובהתאם לצורך להפנות את המטופל לביצוע הבדיקות המתאימות. בין היתר, מדובר בבדיקת דם לבירור רמת אנזימי הכבד, בדיקה לאיתור נוגדנים עצמוניים נגד רקמת הכבד, בדיקות דם לאבחון נוכחות של נוגדנים שונים נגד נגיפי ההפטיטיס ועוד.
במקרים מסוימים יופנה המטופל אף לבדיקת ביופסיה של הכבד, על מנת לאבחן או לשלול שינוי היסטולוגי ברקמת הכבד שעשוי להעיד על סרטן הכבד.
הרשלנות באבחון המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בהתעלמות מהתסמינים הרלוונטיים ובעקבות זאת אי הפניית המטופל לביצוע הבדיקות המתאימות. במקרה הזה ייתכן כי מחלתו של המטופל תחמיר וייגרמו לו נזקים חמורים בהיעדר טיפול מתאים. בנוסף לכך, לא אחת המטופל מופנה לבדיקות המתאימות, אך הממצאים שעולים מהבדיקות השונות לא זוכים לפרשנות הנכונה והמחלה נותרת לא מאובחנת.
רשלנות רפואית שהובילה להתפתחות של הפטיטיס
במקרים מסוימים, הרשלנות הרפואית יכולה אף להוביל להתפתחות של דלקת בכבד. כך לדוגמה ישנן תרופות מסוימות שתופעות הלוואי שלהן עלולות לכלול התפתחות של דלקת בכבד. כאשר רופא רושם תרופה שעלולה לגרום לנזק בכבד, עליו ליידע את המטופל על תופעות הלוואי האפשריות שלה וישנן אף תרופות מסוימות שהשימוש בהן מחייב להפנות את המטופל לביצוע בדיקות תפקודי כבד באופן תדיר. זאת על מנת לאבחן בעיות תפקודיות בכבד בשלב מוקדם ככל האפשר.
רופא שרושם למטופל שלו תרופה שיכולה לגרום לנזק לכבד מבלי ליידע אותו על כך ומבלי לדאוג לכך שיפנה לביצוע הבדיקות המתאימות במהלך הטיפול, בהחלט יכול למצוא את עצמו מואשם במקרה של רשלנות רפואית. בנוסף לכך, בהקשר זה הרשלנות הרפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בהעברת הנגיף שגורם לדלקת מאדם חולה לאדם בריא.
מצב זה יכול להתרחש כאשר נעשה שימוש למשל במזרק מזוהם בהפטיטיס לטיפול באדם בריא, מתן של מנת דם מזוהמת בנגיף לאדם בריא ועוד.
רשלנות רפואית בטיפול בהפטיטיס
הרשלנות הרפואית יכולה גם לבוא לידי ביטוי במקרים שבהם המטופל אובחן כהלכה כלוקה בהפטיטיס. במקרים האלו, לרוב מדובר בטיפול רשלני שהוביל להחמרת המחלה. כפי שציינו, ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים להוביל להתפתחות של דלקת כבד ובהתאם לכך, גם סוגים שונים של טיפולים.
כך לדוגמה, אם מדובר בחולה הסובל מדלקת כבד אוטואימונית, הרי שהטיפול המתאים עבורו יכלול בעיקר שימוש בתרופות להחלשת מערכת החיסון וקורטיקוסטרואידים, על מנת לפגוע במנגנון האוטואימוני. לעומת זאת, אם מדובר באדם הסובל ממחלת ווילסון, הטיפול יכלול בדרך כלל שימוש בתרופה הנקראת Trientine, שאינה רלוונטית כלל וכלל לסובלים מדלקת על רקע אוטואימוני.
בדיוק באותו האופן ישנם טיפולים המתאימים עבור הסובלים מהפטיטיס נגיפית הנגרמת כתוצאה מהידבקות בהפטיטיס B, שאינן מתאימות לסובלים מהפטיטיס A וכן הלאה והלאה. לאור כל זאת, קיימת חשיבות עליונה לתת למטופל את הטיפול המתאים לו בלבד ואילו כאשר ניתן הטיפול הלא מתאים, לא זו בלבד שבמקרים רבים המחלה יכולה להמשיך להחמיר באין מפריע, אלא שאין זה מן הנמנע שהטיפול השגוי עצמו יגרום לנזק נוסף.